ממשלת אתיופיה הכריזה אתמול (שלישי) על מצב חירום מיוחד במדינה, לאחר שהמורדים מחבל תיגראי בצפון המדינה הכריזו על כיבוש שתי ערי מפתח. הממשלה פרסמה קריאה לתושבים בבירה אדיס אבבה להתחמש בנשק ככל הניתן, ולהיערך לפלישת כוחות המורדים לאזור הבירה. התושבים התבקשו להיערך להגן בעצמם על שכונות מגוריהם.
הבוקר פורסם כי ועדה מיוחד המשותפת לאו"ם ואתיופיה קבעה כי כל הצדדים המעורבים בלחימה ביצעו פשעי מלחמה ואף פשעים נגד האנושות. בין היתר תוארו בממצאי הוועדה מעשי טבח קשים שבהם חוסלו למשל יותר ממאה בני אדם בעיר אקסום. עוד תוארו מעשי התעללות קשים, מעשי אונס קבוצתיים בנשים, גברים וילדים וקטיעת גפיים של חפים מפשע. עוד נטען כי כל הצדדים המעורבים בלחימה עינו אסירים ופגעו בפליטים.
המורדים התיגרים, המובלים על ידי החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF), חברו לכוחות מורדים נוספים באזור והחלו להתקדם לאחרונה דרומה, במטרה להגיע עד לאדיס אבבה. גורמים זרים רשמיים הנמצאים באתיופיה מדווחים על קרבות קשים ביניהם לבין הצבא האתיופי, וכי כמה מיחידותיו הובסו או נסוגו מהקרבות. הדיווחים האלו מגיעים לאחר כמה שבועות שבהם דווח על הפצצות אוויריות כבדות של חיל האוויר האתיופי על ערים מרכזיות בתיגראי.
בימים האחרונים הודיעו אנשי ה-TPLF שהצליחו לכבוש את הערים דזי וקומבולצ'ה, כ250 ק"מ מצפון-מזרח לבירה אדיס אבבה. גורמים רשמיים של האו"ם סיפרו אתמול שהמורדים "נעים במהירות לכיוון דרום, לאחר שיצאו מהעיר קומבולצ'ה".
במסגרת מצב החירום במדינה מקווה ראש הממשלה אבי אחמד, זוכה פרס נובל לשלום בשנת 2019, להצליח לעצור ולכלוא מתנגדי שלטון רבים, ולהמשיך לצמצם את תעבורת המידע ברחבי המדינה. עיתונאים רבים דיווחו במהלך השנה האחרונה, מאז שפרצה המלחמה, על קושי גדול לסקר את האירועים בשל המכשולים הרבים שמציב המשטר המקומי. כעת, גובר החשש מפני צעדים דומים נוספים.
ההכרזה על מצב החירום במדינה מצטרפת לקריאה לתושבי עיר הבירה להתחמש בנשק ולהיערך להגן על בתיהם בכוחות עצמם. "כל אדם מעל גיל 18 עשוי להיקרא לקרב", אמר שר המשפטים גדיון טימוטאוס במסיבת עיתונאים. "אלו שמחזיקים בנשק יחויבו לסייע להצטרף למאמצי ההגנה של הממשלה", הוסיף. מטעם הממשלה נמסר שמצב החירום צפוי לארוך כחצי שנה.
עם פרסום הקריאה לאזרחים, החלו להיערך חיפושים אקראיים ברחבי הבירה אחר תומכים אפשריים של החזית העממית לשחרור תיגראי. על פי הדיווחים, המהלך מביא לתסיסה גדולה ברחבי הבירה, וכעת גובר החשש מפני מעשי לינץ' וטבח באזרחים, רק מפני שיתעורר נגדם החשד כי הם תומכים במורדים.
בארה"ב עוקבים בדאגה אחר הנעשה במדינה, ואתמול הודיעה מחלקת המדינה על הסרתה של אתיופיה מהסכם גדול לצמצום מסים ומכסים המשותף למדינות רבות באפריקה. אותו הסכם שווה לממשלת אתיופיה כ-100 מיליון דולר בכל שנה, והערכות שונות גורסות שהוא יכניס 100 אלף בני אדם למעגל האבטלה – במיוחד נשים בדרום המדינה המועסקות בתעשיית הטקסטיל המיוצאת לארה"ב ומדינות המערב.
בתוך כך, אתמול הודיעה שגרירות ארה"ב באדיס אבבה לכל האזרחים האמריקנים באתיופיה להיערך לעזוב את המדינה בהקדם האפשרי. גם השליח המיוחד של האו"ם לקרן אפריקה, ג'פרי פלטמן, הודיע כי יגיע בקרוב לאתיופיה. הוא הזהיר מהמשך המלחמה וקרא לכל הצדדים להניח את נשקם. הוא הוסיף והביע את החשש מפני התגברות מעורבותן של מדינות שכנות בסכסוך, כמו סודן ואריתראה.
המלחמה באתיופיה, המאיימת לקרוע לגזרים את המדינה בעלת האוכלוסייה השנייה בגודלה ביבשת אפריקה, פרצה לפני שנה, ב-4 בנובמבר. צבא אתיופיה תקף גורמים במחוז תיגראי בטענה שאלה תקפו מוצב צבאי באזור, על רקע סירובה של הנהגת המחוז לדחות את הבחירות המקומיות, כפי שהורה אז ראש הממשלה אחמד, בשל התפרצות נגיף הקורונה.
בחודש יוני ספג הצבא האתיופי מכה קשה שחייבה את כוחותיו לסגת מהאזור. על פי הדיווחים מאז, אלפי חיילים אתיופים נלקחו בשבי במסגרת אותם קרבות. למרות זאת, הצבא תוקף מהאוויר את ערי האזור, ובראשן הבירה מקלה, באופן שיטתי ואינטנסיבי. על פי ההערכות, המלחמה באתיופיה גרמה עד כה למותם של אלפים ובריחתם של מאות אלפים למדינות השכנות, ובראשן סודן. גורמים זרים באזור מדווחים לאורך זמן על הפרות רבות של זכויות אדם, מעשי טבח, אונס ועל מצוקה קשה בשל מחסור חמור במזון, מים נקיים וגישה לטיפול רפואי מינימלי.
בני התיגראי מהווים ככ-6% מאוכלוסיית אתיופיה, המורכבת גם מקבוצות האמהרה והאורומו. באופן מסורתי, נחשבים התיגרים למייסדיה ומקימיה של אתיופיה, והם שלטו במדינה בשנים 2018-1991. הם מבקשים לזכות באוטונומיה, במסגרת השלטון הפדרלי הנהוג באתיופיה.