בפתיחת המשחקים האולימפיים בטוקיו, אמר יו"ר הוועד האולימפי הסיני כי "בסין כסף וארד לא נחשבים". לאחר שהם בראש טבלת המדליות בטוקיו, בניו יורק טיימס חשפו את הצעדים הקיצוניים שעושה המדינה - כדי להפוך את הילדים בה למדליסטים אולימפיים. פס היצור הספורטיבי של סין מיועד למטרה אחת: לגרוף מדליות זהב לתפארת האומה הסינית.
בתרגיל הקורה שנערך השבוע באולם ההתעמלות בטוקיו, העולם נרגש לראות שוב את סימון ביילס, היא ריגשה את הצופים כי חזרה להתחרות אחרי משבר שעברה ואף הצליחה לזכות במדליית ארד. מי שניצחו אותה היו שתי מתעמלות סיניות. את הזהב לקחה גוואן צ'נצ'ן, בת 16, שביצעה תרגיל כמעט מושלם. לאחר שניצחה, המצלמות קלטו ילדה די מבוהלת, מפוחדת שלא נראית מאושרת או ממש מודעת למעמד.
מבט על טבלת המדליות לא מותיר ספק באיזו אומה לוקחים את המשחקים האולימפיים הכי ברצינות. זה נכון שלסין, שבה יש 1.4 מיליארד תושבים, יש סיכויים די טובים שהמצטיין העולמי בתחום מסוים יגיע מהם, אבל הניו יורק טיימס מספק כמה דוגמאות שמפילות צל כבד על מפעל המדליות של סין.
תחת הכותרת "המטרה של מכונת הספורט הסיני - כמה שיותר זהב ובכל מחיר", הניו יורק טיימס חשף את הצעדים הקיצוניים של עולם הספורט הסיני, שישה ימים בשבוע. תחילה, מרימת המשקולות הו ז'יהואי, שמאז שהייתה בת 12 משועבדת למען מטרה אחת - להרים משקל יותר מכפול ממשקל גופה לאוויר. ביום שבת, המאמצים והמסירות של הו - שהופרדה ממשפחתה וסובלת מכאבים כמעט קבועים - השתלמו. היא זכתה בזהב לקבוצה של עד 49 ק"ג וניפצה שלושה שיאים אולימפיים.
הו היא רק חלק מנבחרת הרמת המשקולות הנשית הסינית. "צוות הרמת המשקל הסיני מגובש מאוד, והתמיכה מכל הצוות טובה מאוד", אמרה הו, בת ה-24, לאחר שזכתה בזהב. "הדבר היחיד שאנו הספורטאים חושבים עליו הוא להתמקד באימונים".
"אנחנו רואים ספורטאים פורצים בדמעות של אושר על המקום השלישי מבית הניחומים - בסין, כסף וארד, לא ממש נחשבים", אמר ראש הוועד האולימפי הסיני, ערב פתיחת המשחקים. "סין שואפת לעמוד בראש טבלת מדליות הזהב - גם אם זה עולה בהקרבות קיצוניות מאוד של ספורטאים. עלינו להבטיח בנחישות שאנו ראשונים במדליות הזהב".
המערכת הסינית, מזכירה את המודל הסובייטי. המדינה מגייסת עשרות אלפי ילדים לאימון במשרה מלאה ביותר מ-2,000 בתי ספר לספורט בניהול ממשלתי. בייג'ינג גם התמקדה בכוונה בענפי ספורט פחות בולטים, שאינם מקבלים מימון במערב או בענפי ספורט שמציעים מספר גדול של מדליות זהב אולימפיות. כך שזה לא במקרה שכמעט 75% ממדליות הזהב האולימפיות שזכתה בהם מאז 1984 - הם בשישה ענפי ספורט בלבד: טניס שולחן, קליעה, צלילה, בדמינטון, התעמלות והרמת משקולות. יותר משני שליש של מדליות הזהב של סין הגיעו מנשים או נערות, כמעט 70% מהמשלחת הסינית - הן נשים.
הרמת משקולות לנשים שהפכה לענף עם מדליות במשחקי סידני 2000, היא יעד אידיאלי לאסטרטגיית מדליית הזהב של בייג'ינג. הספורט הוא עיסוק משני ברוב העולם האתלטי, נשים במערב חייבות להתאמץ ולגייס מימון כדי להגיע להישגים. בגלל מספר מקצי משקל, הרמת המשקולות מספקת 4 מדליות זהובות פוטנציאליות. למשרד הספורט הסיני, זה לא משנה שהרמת משקולות לא מעניינת רבים במדינה או שלנערות בשנות העשרה שנכנסו למערכת - לא היה מושג שספורט כזה בכלל קיים.
"המערכת יעילה ביותר", ציטט הניו יורק טיימס את לי האו, ראש נבחרת הרמת המשקולות באולימפיאדת ריו 2016 ומנהל המחלקה הנוכחית של בדיקות הסמים במרכזי הספורט הסיני. "זו כנראה הסיבה לכך שהרמת המשקולות שלנו מתקדמת יותר ממדינות אחרות".
בניו יורק טיימס ציינו שרוב המדינות משתוקקות לתהילה אולימפית, ארצות הברית וברית המועצות אף השתמשו במשחקים כמו שדה קרב במהלך המלחמה הקרה. אבל האובססיה של בייג'ינג למדליות הזהב קשורה ביסודה של הרפובליקה העממית הסינית בשנת 1949 - כוח מהפכני שהפך מאות שנים של ריקבון ותבוסה ממעצמות זרות. היו"ר מאו, מנהיג המהפכה הקומוניסטית הסינית, כתב שה"איש החולה באסיה צריך לפתח את השריר שלו". במשך עשרות שנים, חרמות וסכסוכים מדיניים הפריעו להישגים האולימפיים.
העבודה שנעשתה אחרי האכזבה בריו ובלונדון
לאחר שטייוואן היריבה השתתפה לראשונה במשחקים כרפובליקה הסינית, בייג'ינג החרימה את משחקי הקיץ עד לשנת 1984. בשנת 1988, כבר זכתה סין ב-5 מדליות זהב אולימפיות. אחרי 20 שנה כשאירחה סין את המשחקים, היא כבר ניצחה את האמריקנים במספר המדליות הזהובות. לונדון 2012, הייתה אכזבה וריו 2016 אכזבה גדולה עוד יותר, שם סין הגיעה "רק" למקום השלישי אחרי ארצות הברית ובריטניה.
מיד בסוף המשחקים בריו, אנשי הספורט החליטו לפעול. למרות שמספר גדל והולך של הורים ממעמד הביניים הסיני לא מוכנים למסור את ילדיהם שיהפכו לספורטאים. בייג'ינג המשיכה בייצור והחלה בתוכניות עבודה בטאקוונדו, קיאקים, שייט ועוד. ילדים שיודעים לאזן כדורים על כפות ידיהם נשלחו לקשתות, ואילו נערות כפריות עם ידיים ארוכות וגדולות הופנו להרמת משקולות. "ילדים מהאזורים הכפריים או ממשפחות במצב לא כל כך טוב מבחינה כלכלית, מסתגלים היטב לקשיים", אמר לניו יורק טיימס פקיד ספורט בסין. מלבד כדורעף נשים, סין מעולם לא זכתה בזהב אולימפי בספורט קבוצתי גדול.
בטוקיו, האסטרטגיה הסינית הביאה כבר תוצאות. הם ממוקמים במקום הראשון בטבלת הזכיות - למרות שהספורטאים מגיעים אחרי הכשרה והדרכה בבתי ספר עם תנאים לא פשוטים. חלק מאלופי העולם שממהרים להצטלם עם הדגל, חולקים חדרי מעונות עם אחרים ויש להם מזל אם הם רואים את המשפחות כמה פעמים בשנה. אחרי שמרימת המשקולות ליאו צ'יון התחרתה במשקל 55 ק"ג, עיתונאי ממחוז מולדתה היה זה שהעביר לה הודעה מהוריה.
בשנת 2017, לאחר שנבדקו מחדש דגימות ישנות, בוטלו שלוש מתוך ארבע מדליות הזהב של מרימות המשקולות מסין באולימפיאדת בייג'ינג 2008. הבדיקות מצאו חומרים אסורים בגופם. באחד המקרים, ספורטאית סינית לשעבר סיפרה שגדל לה זקן בעקבות משטר הסמים שאילצו אותה לקחת במהלך תקופתה כספורטאית.
מרימת המשקולות עד 55 ק"ג, ליאו, צעדה ביום שני עם נחישות לעוד זהב. ברגעי התחרות האחרונים, יריבתה הפיליפינית ניצחה אותה. מיד לאחר מכן, ליאו, בת ה-26, עמדה בוכה בלי נשימה. המאמן שלה כרך את זרועו סביבה והתייפח גם הוא. בעיינים אדומות מבכי, ליאו ענתה לשאלות של כתבים סינים.
"כסף זה הישג גדול", אמר אחד העיתונאים. ליאו הביטה ברצפה "היום עשיתי כמיטב יכולתי" והדמעות המשיכו לזלוג. היא התנצלה על הפציעות והכאבים מהם היא סובלת וסיפרה "שהם היו שם שנים". עם זאת, בניגוד לסימון ביילס או נעמי אוסקה, אלופות אולימפיות שדיברו על המתח הרגשי ועל הלחץ, ליאו לא התייחסה לזווית הנפשית של מה שעשתה, יום אחר יום, מאז שהייתה ילדה קטנה.