הטאליבאן קרוב להשלמת השתלטותו: התקשורת במדינה מדווחת כי הנשיא אשרף גאני נמלט היום (ראשון) מאפגניסטן. גאני עומד בראש המדינה מאז 2014, ולאחר הגעת לוחמי הטאליבאן לבירה היום, ובחסות הדיווחים על שיחות להעביר השלטון "בדרכי שלום", החליט לצאת ממנה ולברוח לטג'יקיסטן, שם קיבל מקלט.
רק לפני ימים אחדים הגיע הנשיא גאני לעיר הגדולה בצפון אפגניסטן, מזאר י-שריף, וביקר את התושבים וכוחות הביטחון, כשברקע דיווחים על המשך השתלטות הטאליבאן. שעות בודדות לאחר מכן נפלה גם העיר הזו, הרביעית בגודלה במדינה, לידי לוחמי המוג'האדין. אתמול נשא גאני דברים במסיבת עיתונאים מיוחדת, והבהיר כי הוא לא מתכוון להתפטר מתפקידו. הערב, שעות לאחר שנמלט, כבר ניסה גאני להצדיק את בריחתו, וכתב בחשבון הפייסבוק שלו: "עזבתי את אפגניסטן כדי למנוע שפיכות דמים".
בתוך כך, הודיע הטאליבאן לאנשיו כי הם רשאים להיכנס ללב הבירה קאבול. בתחילה הונחו לוחמי הארגון להמתין מחוצה לה, אך לאחר הימלטות הנשיא גאני ומה שתואר כנסיגה מוחלטת של כל כוחות הביטחון וגורמי אכיפת החוק, שונתה ההנחיה ללוחמים. בתוך זמן קצר הודיעו בטאליבאן כי הושגה שליטה מלאה בתחנות המשטרה בקאבול וכן באוניברסיטה הגדולה שבה.
לקראת שעות הערב הודיעו אנשי הארגון שהם שולטים בכל רחבי הבירה קאבול, למעט נמל התעופה, ובארמון הנשיאות. לדבריהם, בניגוד למה שתוכננן בתחילה, הם לא מוכנים למתווה של ממשלת מעבר שתכלול גורמים מהממשלה הנוכחית, ולמעשה הבהירו כי הם אלו שצפויים לעמוד בראש הממשלה החדשה שתוקם. בתוך זמן קצר הופצה תמונה של בכירי הארגון בחדר הישיבות שבארמון הנשיאות בקאבול.
מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן התייחס למבצע ההשתלטות המהיר שמבצעים אנשי הטאליבאן בשבועות האחרונים והבהיר: "להישאר באפגניסטן זה פשוט לא חלק מהאינטרסים שלנו". ביממה האחרונה מנהלת השגרירות האמריקנית בקאבול מבצע חסר תקדים לפינוי מהיר ככל הניתן של כל האזרחים והסגל הדיפלומטי באפגניסטן. במקביל, מנהלים אנשי השגרירות מבצע קדחתני להשמדת כל החומרים הרגישים, כך לפי דיווחים שונים.
הדיווחים והתמונות המתפרסמים ביממה האחרונה על מבצע פינוי השגרירות האמריקנית הזכירו לרבים תמונות כואבות מימי המהפכה האסלאמית באפגניסטן בשנת 1979 ומפינוי השגרירות האמריקנית בסייגן בזמן מלחמת וייטנאם. על כך הבהיר בלינקן לפני זמן קצר: "זה לא המקרה של סייגון. ארה"ב מצליחה במשימתה לבלום את המתקפות על כוחותיה".
בלינקן המשיך והבהיר כי כל המבצע לפינוי השגרירות ועובדיה מקאבול מתנהל בצורה בטוחה ומוצלחת. מזכיר המדינה התייחס גם למבצע הפינוי של עשרות אלפי האפגנים שבמשך שנים שיתפו פעולה עם צבא ארה"ב ואמר: "יש לנו רשימה מסודרת של אנשים הצריכים לצאת מהמדינה ואנחנו פועלים להבטיח שאיש לא ייפגע". בדבריו גם שיגר איום ברור לאנשי הטליבאן: "נגיב בעוצמה ובמהירות אם מישהו מאזרחי ארה"ב ייפגע".
במקביל למבצע הפינוי של השגרירות האמריקנית בקאבול, גם מדינות מערביות נוספות ממהרות לפנות את עובדיהן ואזרחיהן מהמדינה המתפוררת. שרת החוץ השוודית הודיעה לפני זמן קצר שפינויים של כל אזרחי שוודיה באפגניסטן יושלם עד מחר לכל המאוחר. בכך מצטרפת שוודיה לארה"ב, גרמניה ומדינות נוספות שהחליטו למלט את אזרחיהן מהבירה קאבול.
חרף העובדה שמדינות רבות פועלות במרץ לפנות את אזרחיהן מהמדינה, הודיעה משלת רוסיה שלא תפנה את אנשיה באפגניסטן בשלב זה. כלי תקשורת רוסיים מדווחים כי הממשלה במוסקווה "עדיין לא מכירה בטאליבאן כריבון החוקי של אפגניסטן". כזכור, בעת שליטת הארגון במדינה לפי יותר משני עשורים הוא זכה להכרה של 3 מדינות בלבד: סעודיה, פקיסטן ואיחוד האמירויות.
גם שר החוץ הבריטי דומיניק ראאב התייחס למצב באפגניסטן, והבהיר כי נדרשת התערבות בין-לאומית חד-משמעית. ראאב הבהיר כי על מדינות העולם להבהיר לטאליבאן "שהאלימות חייבת להיפסק וזכויות האדם חייבות להישמר".
בנוסף, הוא עדכן כי בריטניה פועלת אף היא לצמצום אזרחיה באפגניסטן, אך הבהיר כי השגריר יישאר בקאבול וימשיך בעבודתו. הוא הבהיר כי ממשלת בריטניה עושה את כל המאמצים כדי לאפשר לכל אזרחי בריטניה להתפנות - אם הם רוצים בכך.
קריסתה של אפגניסטן מדאיגה רבות ממדינות האזור ומדינות אירופה בשל גלי הפליטים שכבר נוהרים ממנה. מוקדם יותר קראו ממשלות נורווגיה ואסטוניה למועצת הביטחון של האו"ם להתכנס בהקדם ולדון במתרחש באפגניסטן. גם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון צפוי לכנס התייעצויות מדיניות מיוחדות בעקבות המצב.
משבר הפליטים הגדול שמביאה השתלטות הטאליבאן על אפגניסטן, מעבר לעשרות אלפי האזרחים האפגנים אשר יזכו למקלט מדיני בארה"ב, מעסיק מדינות רבות ברחבי העולם. בצל ביקורת נרחבת מבית, הורה נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן לסגור את מעבר הגבול עם אירן, מחשש לכניסת של רבבות. בשנים האחרונות קלטה טורקיה יותר מ-4 מיליון פליטים, בעיקר מסוריה, מה שהעניק לארדואן מצד אחד "נשק" נגד מדינות האיחוד האירופי, ומנגד יצר לו צרות חברתיות רבות מבית. כעת, כשמצבו הפוליטי נמצא בשפל של כל הזמנים, הוא מעדיף לבחור בשיקול הפנימי על פני החיצוני.