מגפת הקורונה בהודו ממשיכה לשבור שיאים עולמיים מידי יום, כשב-24 השעות האחרונות אובחנו במדינה יותר מ-352 אלף חולי קורונה חדשים. בתת היבשת כבר חלו יותר מ-17 מיליון בני אדם, ויותר מ-195 אלף מתו. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, קרא לכל האזרחים להתחסן ולנקוט במשנה זהירות מפני "סערת ההידבקויות".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
ארצות הברית הודיעה כי תספק להודו חיסונים, ציוד רפואי וציוד מגן, כאשר גם צרפת, בריטניה וגרמניה הבטיחו סיוע מהיר. עם זאת, משום שאחד הגורמים לקפיצה בנתוני התחלואה והתמותה הוא הווריאנט ההודי, לא ברור מה תהיה יעילות החיסונים ולכמה סיוע יזדקקו שם.
בתי חולים בניו דלהי, שם מת בממוצע חולה קורונה בכל ארבע דקות, וגם בשאר חלקי המדינה לא מקבלים יותר חולים, לאחר שנגמר מלאי החמצן והמיטות. בתוך הכאוס הזה נמצאים הישראלים בצלאל ושניאור קופציק, אחד מהם בעיר פונה שבמדינת מהאראשטרה במערב תת-היבשת והשני בבירה.
"הגל הזה התחיל בדרום הודו והוא תוך חודש וחצי הפך את הודו ממדינה שניצחה את הקורונה, למצב שמחר נשמע על חצי מיליון נדבקים ביום", מספר שניאור קופציק שבניו דלהי. "מ-15 אלף חולים לפני חודש וחצי, הגענו למספרים ממש גבוהים. מוקדי ההתפרצות הם בעיקר בדרום, אבל יש גם בדלהי. בגל הקודם ובכל התקופה שאחרי, בקושי הכרתי אנשים שנדבקו – עכשיו אני מכיר עשרות שנדבקו".
שניאור סיפר: "אני מכיר אישה מקומית שחלתה והגיעה למצב בעייתי, וניסו להביא אותה לבתי חולים, אבל לאף אחד לא היה מקום לקלוט אותה. הביאו לה בלון חמצן הביתה ומתי שהבלון נגמר היא מתה בבית".
בצלאל קופציק, אביו של שניאור, נמצא באזור דרומי יותר, באחד ממוקדי ההתפרצות האחרונים. "אנחנו נמצאים בעיר פונה, שבה יש את אחד המוקדים. התחלואה כל הזמן גדלה", מספר בצלאל. "אם לפני עשרה ימים היו 200 אלף נדבקים ביום, היום יש 360 אלף מאומתים". לדבריו, מדינת מהאראשטרה נמצאת במקום הראשון מבין 21 המדינות של הודו בכמות המאומתים, החולים והמתים.
"יש כאן עוצר מ-18:00 בערב עד 07:00 בבוקר, החנויות נפתחות למספר שעות בלבד, העוצר הוא 24 שעות ורק במקרים מיוחדים מרשים לך ללכת. צריך לקבל אישור", ממשיך בצלאל לתאר את המצב הקשה בעיר. "יש לנו עובדת מהשוכנות, שהיא מספרת לנו מה קורה שם. הבעיה בהודו זה בעיקר הלוגיסטיקה, 60% מהתושבים של הודו גרים בכפרים, לרוב כפרים נידחים. זו בעיה עצומה להעביר תרופות וציוד".
בצלאל תולה גם את קצב ההתחסנות הנמוך בבעיות הלוגיסטיות במדינת הענק, ומספר כי בתי החולים בהודו לוקחים כסף עבוד חיסונים, בדרך כלל סכומים גבוהים. "אין בעיה של כמות, הודו שולחת זריקות גם למדינות אחרות, הבעיה היא הלוגיסטיקה. בארץ יש את הקופות חולים וכל אחד מבוטח, אבל פה אין את הביטוח האישי של כל אחד", הוא מסביר.
ממה שידוע עד כה על הווריאנט ההודי, מדובר במוטציה שמגבירה את ההדבקה בנגיף הקורונה ומסייעת לחדור את מערכת החיסון של הגוף. הווריאנט זוהה בלפחות חמש מדינות בהודו המהוות מוקדי הדבקה עיקריים, גם בישראל, כשעדיין אין מידע ברור ביחס לווריאנט והשלכותיו על מחוסנים ומחלימים.
בניגוד למצב בדרום המדינה, הבן שניאור שנמצא בניו דלהי, מספר שיש אמנם עוצר אבל עדיין מורגשת תנועה ברחובות. "יש מחסומים משטרתיים, החנויות סגורות, אבל יש תנועה ברחובות. הכל סגור כדי למנוע יציאה מהבית שהיא לא חיונית, אבל יש תנועה בעיקר של רכבים". שניאור מספר גם על טקסי שריפת הגופות, שמספרם גדל מידי יום. "הם עושים את כל הטקסים בזום, אז כן מצליחים לשרוף את הגופה ביום שהיא מתה, אבל נהיה ממש תור ארוך".