קים ג'ונג און, מנהיג צפון קוריאה, מודה באופן רשמי וחריג למדי כי המצב הכלכלי והתזונתי במדינתו המסוגרת בכי רע. בדברים שאמר במהלך פגישה עם בכירי מפלגתו אתמול (רביעי) אמר: "מצב המזון של העם לא טוב". את הדברים דיווחה סוכנות הידיעות הקוריאנית המרכזית KCNA, ממקום מושבה בבירה פיונגיאנג.
קים הבהיר את דבריו והפנה אצבע מאשימה בראש ובראשונה למצב שנוצר בעקבות משבר הקורונה העולמי, ומאמציה של צפון קוריאה להתמודד עם המגפה. בין היתר הוא אמר כי המגזר החקלאי במדינה נכשל ביעדי ייצור הדגנים והמזון שהוצבו לו, ותלה זאת גם בריבוי סופות הטייפון והשיטפונות הכבדים במהלך השנה האחרונה.
בשל המגפה סגרה צפון קוריאה במהלך החודשים האחרונים את שעריה כמעט לחלוטין, וכתוצאה מכך גם ענף הייבוא שלה נפגע באופן ניכר. גם גבולה עם שכנתה היבשתית סין נסגרו באופן יחסי לימי שגרה – למרות שצפון קוריאה נשענת על ייבוא בעיקר ממנה. על פי ההערכות, מדי שנה מייבאת צפון קוריאה מסין מזון, דשן, דלק ומוצרי צריכה בסיסיים נוספים אחרים בכמויות גדולות.
קים הבהיר בדבריו כי כל התנאים והסביבה שעמה מתמודדת המדינה "הוחרפו במהלך השנה האחרונה". בין היתר מתבטא משבר המזון במדינה בעובדה שמחיר ק"ג בננות, הנחשבות בימי שגרה כמוצר צריכה בסיסי בצפון קוריאה, האמיר ל-45 דולרים.
דבריו של קים מגיעים בתזמון מעניין, לאחר שבשבוע שעבר פורסמו בכלי תקשורת רבים ברחבי העולם שמועות על הרעה במצבו הבריאותי בעקבות תמונות שהראו כי הוא השיל קילוגרמים רבים ממשקל גופו בתקופה האחרונה. הפרסום הגיע לאחר למעלה מחודש שבו לא נראה קים בציבור, ובסיומו נראה רזה מהרגיל - כך שעיתונאים שונים הבחינו בהבדל בגודל ידו ובמספר החורים ברצועת שעון היד שלו אשר נדרשו לו על מנת לענוד אותו.
על פי ההערכות, משקל גופו של קים ג'ונג און הגיע בשנה שקדמה למשבר הקורונה לכ-140 ק"ג. חוקרים שונים מעריכים כי בכל אחת מ-10 שנות שלטונו של קים, אשר ככל הנראה בן 37, הוא הוסיף לגופו כ-7-6 ק"ג.
קים לא פירט בפני חברי מפלגתו בנוגע לעומק המשבר שעמו מתמודדת צפון קוריאה, אך על פי רבות מההערכות מדובר במציאות חמורה באופן חריג אפילו למדינה המזרחית, המורגלת מזה שנים ארוכות במשטר סנקציות אמריקני נגדה. עוד הוא אמר בדבריו כי בשל המשבר, יתכן ובני עמו יאלצו להיערך בתקופה הקרובה לעוד "מצעד מפרך". "המצעד המפרך" הוא השם ההיסטורי שנתן המשטר הצפון קוריאני לתקופת הרעב הכבד במהלך השנים 1998-1994.
"המצעד המפרך" נחשב לטראומה לאומית כבדה בזיכרון הצפון קוריאני, ומהווה את אחד המשברים החברתיים והכלכליים החמורים ביותר במדינה בעשרות השנים האחרונות. על פי הערכות שונות, 3,500,000-900,000 צפון קוריאנים מתו מרעב ומחסור כלכלי באותן שנים. באותן שנים נאסר על האזרחים להשתמש במילה "רעב", והשלטונות עודדו אותם לצאת ל"מסע מפרך" בדרך להשגת מזון והתמודדות עם הקשיים.