מחר (חמישי) בשעה 22:54 לערך שעון ישראל, צפויה סוכנות החלל האמריקנית (נאס"א) להנחית את החללית Perseverance ("התמדה") כחלק ממשימת "מארס 2020". מדובר ברכב "רובר" רובוטי שיחקור את כוכב הלכת מאדים וילווה במסוק רובוטי המותאם לטיסה בכוכב הלכת השכן. הרכב, ששוגר ב-30.07.20 לחלל, הגיע כעת ליעדו ויחל במשימת המחקר לקראת הנחתת משימה מאוישת על פני מאדים.
ד"ר הלל רובינשטיין, מנכ"ל D-MARS, המרכז הישראלי למשימות אנלוגיות במאדים, ענה ל-N12 על כל השאלות לקראת הנחיתה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מה בדיוק מטרת המשימה של החללית?
זהו שלב נוסף בדרך למשימות מאוישות למאדים, וצעד נוסף בחיפוש אחר סימני חיים על גבו. מטרותיו העיקריות הן לחפש סימני חיים בעבר ובהווה על מאדים ולהכין דגימות אשר יישלחו בהמשך בחזרה לכדור הארץ. בנוסף, יתבצעו הדגמות טכנולוגיות חשובות לקראת משימות עתידיות - יופעל מכשיר המדגים ייצור חמצן מאטמוספרת מאדים, ויופעל מסוק רובוטי לראשונה על פני מאדים.
האם מתוכננות בקרוב עוד נחיתות של חלליות על מאדים?
בכל שנתיים יש חלון שיגור למאדים, ובכל חלון שיגור כזה, משוגרות משימות חדשות שמקדמות אותנו לקראת השלב של משימות מאוישות. בעבר, הצהיר אילון מאסק, שישגר משימה מאוישת למאדים כבר בשנת 2024. זאת אומנם הצהרת כוונות חשובה, אבל בפועל יידרשו עוד שנים נוספות להכנת משימה כזו.
מאדים הוא עדיין המקום המתאים ביותר לקיום מושבה אנושית מחוץ לכדור הארץ - יש על מאדים מים בצורת קרח או מים מלוחים מאוד, ובעבר היו עליו נהרות ואוקיינוסים
בשנת 2022, מתוכננת משימת רובר "רוזלינד פרנקלין", על שם מדענית יהודייה אנגליה. משימה זו היא של סוכנות החלל האירופית והרוסית, ומטרתה היא גם חיפוש סימני חיים. לאחר מכן, פריצת הדרך הבאה תהיה כנראה משימת sample-return, כלומר החזרה של דגימות ממאדים לכדור הארץ בפעם הראשונה. היא חשובה מאוד לא רק למדע, אלא גם כהדגמה של שיגור מאדמת מאדים בחזרה אל כדור הארץ - צעד שבלעדיו לא נוכל לשגר משימה מאוישת למאדים. נאס"א מתכננת לשגר משימה כזו בעשור הקרוב, ייתכן שכבר בשנת 2026.
מה תנאי השטח על מאדים והאם נמצאו עדויות לחיים?
התנאים על מאדים לא פשוטים, וקר בו מאוד – בממוצע כמינוס 60 מעלות צלזיוס. הטמפרטורות משתנות באופן קיצוני בין יום ללילה עקב האטמוספרה הדלילה - בערך פי 200 דלילה יותר מאשר בכדור הארץ. רוב האטמוספרה מורכבת מפחמן דו-חמצני. אין כמעט שדה מגנטי, ולכן גם אין כמעט הגנה מפני קרינה על פני כוכב הלכת. כוח הכובד בו חלש יותר – כ-38% אחוז מאשר על פני כדור הארץ. שנה על פני מאדים שווה לכ-687 יום על פני כדור הארץ. עם זאת, מאדים הוא עדיין המקום המתאים ביותר לקיום מושבה אנושית מחוץ לכדור הארץ. יש על מאדים מים בצורת קרח או מים מלוחים מאוד, ובעבר היו עליו נהרות ואוקיינוסים. בנוסף, ניתן למשל לייצר בו חמצן על ידי פירוק CO2 (פחמן דו-חמצני) מהאטמוספרה. אורך היממה שלו מאוד דומה לכדור הארץ – כ-24 שעות ו-37 דקות, ושינויי העונות בו די דומים לכדור הארץ. המרחק קטן באופן יחסי (רק נוגה קרובה יותר מבין הפלנטות, אך התנאים שם הרבה יותר קשים).
מתי תשוגר חללית מאוישת למאדים?
קיימות לא מעט תוכניות למשימה מאוישת למאדים, אך מעט מהן כוללות תוכנית מעשית הנמצאת בשלבי פיתוח וביצוע מתקדמים. אילון מאסק הצהיר שייתכן שניתן יהיה לשלוח אנשים למאדים כבר בשנת 2024 באמצעות המשגר Starship שמפתחת חברת SpaceX. בפועל, סביר יותר שהאסטרונאוטים הראשונים ינחתו על מאדים בשנות ה-30 למאה הקרובה. נאס"א למשל מכוונת לשנת 2037. בעשור הקרוב, ייתכן מאוד שנאס"א תצליח לממש את תוכנית ארטמיס הכוללת הקמת תחנה מאוישת על הירח, כצעד לקראת משימות מאוישות על מאדים.
כמה זמן לוקחת טיסה למאדים?
בטכנולוגיות הקיימות כיום כ-6 עד 9 חודשים.
נאס"א מתכוונת לממש בעשור הקרוב את תוכנית ארטמיס – הקמת תחנה מאוישת על הירח, כצעד לקראת משימות מאוישות על מאדים
איך צוות אסטרונאוטים יכול להתקיים על מאדים?
האתגר של החלוצים הראשונים על מאדים דומה במקצת לחלוצים אחרים שהגיעו לאזורים נידחים על פני כדור הארץ. אפשר אפילו להשוות אותם לחלוצים שיישבו את הארץ וניסו "להפריח את השממה", אבל כמובן שהתנאים על מאדים והמרחק מעצימים את הקושי.
מבנה ה"הביטאט" שבו הם יחיו, צריך לספק את כל התנאים ההכרחיים לקיום אנושי – טמפרטורה, לחץ והרכב האוויר והגנה מפני קרינה. מים ומזון נצטרך בשלב הראשון להביא מכדור הארץ, ובשלב מאוחר יותר נלמד להפיק מים ולגדל מזון על פני מאדים. חמצן ניתן לייצר מאטמוספרת מאדים אך ייתכן שבשלב הראשון נצטרך להביא מכלי חמצן מכדור הארץ. חליפות החלל ורכב המאדים יספקו את תנאי הקיום הבסיסיים בכל יציאה מה"הביטאט". האסטרונאוטים יצטרכו גם להתמודד בעיקר בכוחות עצמם עם תקלות, בעיות רפואיות, קשיים נפשיים – מכיוון שהמרחק ועיכוב התקשורת מכדור הארץ יקשו מאוד על היכולת לתמוך בצוות הנמצא על גבו.
האם קיימת היום טכנולוגיה לשיגור חללית מאוישת למאדים?
חלק מהטכנולוגיות קיימות וחלקן בשלבי פיתוח. רובן ייבדקו בעשור הקרוב כחלק מתוכנית ארטמיס - בניית מושבה מאוישת על הירח, כשלב בדרך למאדים. הקשיים הטכנולוגיים העיקריים קשורים להשפעת השהייה הממושכת בחלל על גוף האדם - השפעת הקרינה, כוח כובד נמוך, השפעה פסיכולוגית. בנוסף, על מאדים תתווסף בעיית העיכוב בתקשורת - לא ניתן יהיה לקבל עזרה באופן מיידי, ולעיתים רק לאחר כ-40 דקות מרגע שליחת הודעה ניתן יהיה לקבל תשובה. המחקרים שמתבצעים ב-20 השנה האחרונות בתחנת החלל, הרחיבו מאוד את ההבנה של הבעיות ואת הדרך שבה ניתן להתמודד איתן.
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם מבחינת היכולות שלנו בתחום החלל. אין סיבה שישראל לא תהיה שותפה חשובה לקידום משימות מאוישות למאדים
האם נעשית היום הכשרה של אסטרונאוטים לקראת טיסה למאדים?
מכיוון שעדיין לא נקבע המועד הסופי של משימה למאדים, מוקדם מדי לבחור צוות ולהכשיר אותו. ההכשרה הבסיסית של אסטרונאוטים בנאס"א נמשכת כשנתיים, ומי שמסיים אותה למעשה מיועד להשתתף בסוגים שונים של משימות, כולל לתחנת החלל, הירח ובהמשך גם למאדים. לקראת כל משימה יש הכשרה ספציפית, וכאשר יוחלט על המועד הסופי למשימה מאוישת למאדים, ייבחר צוות המשימה ותתבצע הכשרה ספציפית לקראתה.
איך מדינת ישראל משתלבת בקידום חקר מאדים?
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם מבחינת היכולות שלנו בתחום החלל, ולכן אין סיבה שישראל לא תהיה שותפה חשובה לקידום משימות מאוישות למאדים. המרכז להדמיית משימות חלל D-MARS, מנסה לקדם זאת באמצעות הדמיות של משימות מאוישות שאנו מבצעים במכתש רמון, ובהן מתבצע מחקר, פיתוח ואימון. כל אלו מהווים אבן דרך חשובה להכניס את ישראל לתחום של משימות חלל מאוישות. זה אפשרי בעזרת שיתופי פעולה שלנו עם חוקרים וחברות בארץ ובעולם. אני מעריך שבשנתיים הקרובות יהיו פריצות דרך והישגים שישימו אותנו על המפה גם בתחום הזה.