ארגוני זכויות אדם רבים חוששים שהמדינות העניות יותר בעולם יישארו מאחור במאבק בנגיף הקורונה, כשהמדינות העשירות יותר "אוגרות" מלאי עצום של מנות יעילות ויקרות של חיסון נגד קורונה - הרבה יותר ממה שהן צריכות. על פי ארגונים כמו "אוקספאם" ו"אמנסטי אינטרנשיונל", מדינות עשירות צברו מלאי גדול מספיק של חיסונים כדי לחסן את אזרחיהן שלוש פעמים עד סוף השנה הבאה. כל החיסונים של חברת "מודרנה" נקנו על ידי מדינות עשירות, וכך גם גם 96% מהחיסונים של "פייזר".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
רק 14% מאוכלוסיית העולם קנתה 53% מהחיסונים המבטיחים שצפויים לעבור את אישור ה-FDA. קנדה, לדוגמה, רכשה מספיק חיסונים כדי לחסן כל קנדי חמש פעמים. לעומתה, מדינות עניות יותר יוכלו לחסן אחד מכל עשרה אנשים בשנה הבאה. מדינות כאלו, שסביר להניח שאזרחיהן יישארו מאחור, הן מדינות כמו קניה, מיאנמר, ניגריה, פקיסטן ואוקראינה.
מוסקבה: מוקד להפצת החיסון הרוסי
עם זאת, יש מדינות שלא ממתינות לחיסוני המערב. רוסיה החלה להפיץ את החיסון שלה לקורונה ביום שבת האחרון. האוכלוסייה במוסקבה היא המוקד למבצע החיסון ההמוני הראשון מסוגו בעולם נגד הקורונה. חיסון ה-Sputnik V, שמיוצר ברוסיה, מופץ ב-70 מרפאות ברחבי מוסקבה ועומד לרשות רופאים, מורים ועובדים סוציאליים.
הממשלה רואה בקבוצות אלו קבוצות בסיכון הגבוה ביותר לחשיפה למחלה. הגיל של מקבלי החיסון הוגדר מ-60 ומעלה. דווקא אנשים עם מצב בריאותי מסוכן, נשים בהיריון וחולים בדרכי הנשימה לא נכללו ברשימת המיועדים לחיסון.
מוסקבה היא מוקד ההתפרצות של הקורונה ברוסיה. היא סופרת יותר מ-7,000 מקרים חדשים בכל יום, הרבה מעל ל-700 נדבקים שמוסקבה ראתה בתחילת ספטמבר. למרות הגל השני שמכה ברוסיה, הממשלה לא הציבה מחדש חוקי ריחוק קפדניים ובחרה לשמור על מסעדות פתוחות עד השעה 23:00. "הממשלה והרשויות חוזרים ומכריזים שהמצב בשליטה, ושהם לא רוצים לסגור את המדינה. אולי זה קשור לחיסון שהם מקדמים", אמרה אמילי שרווין, כתבת אתר DW במוסקבה.
חיסון הספוטניק 5 הרוסי ניתן בשתי זריקות, המנה השנייה ניתנת 21 ימים לאחר הראשונה. רוסיה פיתחה עד כה שני חיסונים: ספוטניק 5 שמגובה מקרן השקעה לאומית רוסית וחיסון נוסף שפותח על ידי מכון הווקטור בסיביר. הניסויים האחרונים בשני החיסונים עדיין לא הושלמו. מדענים רבים העלו חשש מהמהירות שבה רוסיה נתנה אישורים לחסן את ההמונים לפני שהושלמו הניסויים המלאים לבדיקת בטיחותם ויעילותם.
רבים טוענים שלמרוץ המהיר לפיתוח החיסון ברוסיה יש מרכיב או מניע פוליטי. "ניתן להשוות את החיסון למרוץ לחלל", אמר איליה גרשצ'נקוב, מומחה לענייני רוסיה וראש המרכז לפיתוח מנהיגות אזורית במזרח אירופה. רוסיה כבר העבירה דגימות מהחיסון שלה למדינות כמו הונגריה, סרביה וונצואלה. במקביל היא מנהלת משא ומתן בנושא הייצור עם מדינות כמו הודו וסין.
סין: כמיליון אזרחים קיבלו חיסונים לא מאושרים
גם סין לא ממתינה ל"פייזר" או ל"מודרנה". השבוע דווח שממשלות אזוריות ברחבי סין מבצעות בימים אלו הזמנות לחיסונים ניסיוניים מתוצרת סין, למרות שמומחי הבריאות עדיין לא אמרו עד כמה החיסונים הללו יעילים או כיצד יחולקו בין 1.4 מיליארד הסינים. "המפתחים מאיצים עכשיו את הבדיקות", אמר שר החוץ הסיני במהלך פגישה של האו"ם בנושא החיסונים בשבוע שעבר.
גם ללא אישור סופי, יותר ממיליון עובדים בשירותי הבריאות בסין או נוסעים לחו"ל כבר קיבלו את החיסונים הניסיוניים. חיסונים אלו קיבלו אישור שימוש חירום מיוחד לפני שעברו את שלושת שלבי האישור.
באיחוד האמירויות, שסובלת כלכלית ממשבר הקורונה, לא מחכים. משרד הבריאות של איחוד האמירויות הודיע אמש כי אישר את החיסון שפיתחה חברת התרופות הסינית "סינופארם" נגד נגיף הקורונה. חיסון זה נבדק ונמצא יעיל ב-86% מהמקרים. לא דווח עדיין על תופעות לוואי אפשריות ובעיות בבטיחות החיסון.
בתעשיית התרופות של סין יש לפחות חמישה חיסונים מארבעה יצרנים. הם נבדקו ביותר מתריסר מדינות, כולל רוסיה, מצרים ומקסיקו. מומחי בריאות טוענים שגם אם החיסונים יצליחו, תהליך האישור בארצות הברית, אירופה, יפן ומדינות מפותחות אחרות עשוי להיות מורכב מדי מכדי שיוכלו לייצא אותם למדינות אלו. עם זאת, סין הודיעה כי תבטיח שהמוצרים שלה יהיו זולים לאזרחי המדינות המתפתחות והיא חותרת לסגור עוד עסקאות ברחבי העולם.
ביום ראשון האחרון הגיעו לאינדונזיה 1.2 מיליון מנות מהחיסון הסיני של חברת Sinovac. "אנו אסירי תודה. תודה לאל, החיסון זמין כעת וכך נוכל לרסן מיד את התפשטות מחלת הקורונה", כך אמר הנשיא האינדונזי ג'וקו וידודו.
בניגוד לחברות האחרות, אוקספורד ו"אסטרה-זניקה" הבטיחו להקצות 64% מהחיסון שהן מפתחות לאנשים במדינות המתפתחות. בארגוני זכויות האדם מעריכים כי ההיצע עדיין עשוי להגיע רק ל-18% מאוכלוסיית העולם במהלך השנה הבאה. הארגונים טוענים שהממשלות ותעשיית התרופות חייבות לנקוט בצעדים דחופים כדי לוודא שיש מספיק מנות חיסון לכל העולם - ולא רק למדינות שיכולות לשלם עבורן.
סטיבן קוקבורן, ראש ארגון הצדק הכלכלי-חברתי של "אמנסטי אינטרנשיונל", אמר: "אגירת החיסונים מערערת באופן פעיל את המאמצים הגלובליים להבטיח שכולם, בכל מקום, יוכלו להיות מוגנים מפני הקורונה. המדינות העשירות לא רק חייבות להימנע מפעולות שעלולות לפגוע בגישה לחיסונים במקומות אחרים, המדינות העשירות חייבות לשתף פעולה ולספק סיוע למדינות שזקוקות לכך".
אנה מריוט, מנהלת מדיניות הבריאות של ארגון "אוקספאם", אמרה: "אסור לחסום אף אחד מלקבל חיסון מציל חיים בגלל המדינה שבה הוא גר או סכום הכסף שיש לו בכיס". עם זאת, בארגונים מזהירים: "אלא אם משהו ישתנה דרמטית, מיליארדי אנשים ברחבי העולם לא יקבלו חיסון בטוח ויעיל לקורונה בשנים הבאות".