האיחוד האירופי הבטיח לעצמו, באמצעות ההסכמים שחתם עם החברות השונות, כמות מספקת של מנות חיסון עבור כל 448 מיליון תושבי מדינות האיחוד. בנוסף, צפויים להישאר מיליוני מנות חיסון נוספות שייתרמו למדינות העניות שאין באפשרותן לרכוש את החיסונים. אך כיצד יחולקו מאות מיליוני החיסונים לתושבי אירופה? נקודות המפתח - שיתוף פעולה ותיאום בין המדינות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
החיסונים שרכשה הנציבות האירופית, שהינה הרשות המבצעת של האיחוד האירופי, כוללים 300 מיליון מנות חיסון מחברת פייזר, 160 מיליון מנות חיסון מחברת מודרנה – שהן שתי החברות היחידות עד כה שמנהל המזון והתרופות האמריקני אישר את בטיחותן ויעילותן. גם המקבילה האירופאית (EMA –הסוכנות האירופאית לתרופות) צפויה להעניק להן אישור דומה עד סוף החודש.
ההסכמים של האיחוד כוללים גם 400 מיליון מנות חיסון של חברת אסטרהזניקה הבריטית-שוודית, שתוצאות המבחנים הקליניים שהיא ערכה עדיין נבחנים על ידי הרשויות האירופאיות. כמו כן, נחתמו הסכמים לאספקת מאות מיליוני חיסונים מחברת ג'ונסון אנד ג'ונסון וחברות נוספות.
רוב ממשלות אירופה הודיעו שהן יפעלו על פי הוראות האיחוד בכל הקשור לתעדוף בהפצת החיסון. ראשית, תוענק עדיפות לאנשים מבוגרים, קבוצות בסיכון ועובדי שירותי הבריאות – בדומה לתעדוף שתעניק מדינת ישראל.
ביום שלישי האחרון הודיעו 8 מדינות: בלגיה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, ספרד, לוקסמבורג ואפילו שוויץ (שאינה נמנית עם מדינות האיחוד) שישתפו פעולה ביתר שאת אחת עם השנייה בכל הקשור להפצת החיסון. התוכנית המשותפת אמורה לסייע ולזרז את שיתוף המידע בין המדינות, מה שיקל על מעבר התושבים בין אותן מדינות – בעיקר עבור עובדים שעוברים את הגבול באופן יום יומי.
"לא משנה מה נעשה - יש לנו כלים מוגבלים בגישה לאתגר הזה"
פרופ' מרטין מאקי, מומחה בבריאות הציבור, תומך ברעיון של גישה משותפת בין המדינות בכל הנוגע לחלוקת החיסונים. הוא הסביר כי שיתוף פעולה כזה יעלה את אמון הציבור בחיסון ויעודד את האוכלוסייה להתחסן. למרות זאת, הוא הוסיף שזה מובן שכל ממשלה תפעל כפי שהיא חושבת. "אין גישה נכונה ולא נכונה", אמר פרופ' מאקי, "מה שבאמת חשוב הוא שלכל מדינה יש תוכנית מוכנה המבוססת על הכנה והתייעצות מוקדמת".
רוב המומחים מסכימים שהאתגר הגדול ביותר עבור האיחוד האירופי בחיסון של התושבים יהיה הפן הלוגיסטי של המבצע. מדובר בפריסה עצומה של מיליוני חיסונים ב-27 מדינות האיחוד. זאת ועוד, האתגר גדל משום שהחיסונים של פייזר ומודרנה דורשים קירור בטמפרטורות מאוד נמוכות וזה מקצר את הזמן שבו יהיה ניתן להשתמש בהן.
ד"ר סידרת'ה דטה, מנהל תוכנית החיסונים של אירופה מטעם ארגון הבריאות העולמי, הסביר כי גורמים כמו מערכות ניטור, מעורבות קהילתית וכוח אדם כולם קריטיים להצלחת המבצע העצום הזה. "ללא מנגנון פיקוח חזק מספיק – אנשים עלולים לפספס את מנת החיסון השנייה שהם אמורים לקבל", הסביר.
"תוכנית חיסון במימדים כאלה דורשת מערכות מקיפות", הוסיף, "כל גורם במערכת אמור לדעת מה הוא אמור לעשות ועם מי הוא אמור להיות בקשר. צריך לתרגל מראש פתרון של כל בעיה שעלולה לצוץ".
סוארי מון, מנהלת במרכז הבריאות העולמי הוסיפה: "לא משנה מה הרשויות הממשלתיות או מומחי בריאות הציבור יעשו או יאמרו, ישנם כלים מוגבלים ברשותנו כדי לגשת לאתגר הזה".