הסבלנות שגילו מדינות רבות בעולם בנושא מגבלות הקורונה מסתמנת כהחלטה משתלמת מאוד. מדינות שהסירו את הסגרים וגילו מדיניות מקלה בנושא הנחיות הקורונה משלמות כעת מחיר כבד, כך עולה מניתוח נתונים של 18 מדינות שנעשה על ידי CNN באמצעות הנתונים ממכון ג'ונס הופקינס האמריקני.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מהניתוח עולה כי רוב המדינות שהוגדרו כ"שולטות בנגיף", החלו להסיר את המגבלות רק אחרי שראו ירידה חדה במספר הנדבקים היומי. מנגד, שלוש מתוך ארבעת המדינות עם מספר החולים הגבוה ביותר - ארה"ב, ברזיל והודו - מעולם לא ביצעו סגרים בצורה הרמטית או ביצעו הסרה של מגבלות לאחר ירידה במספר החולים.
האיחוד האירופי הודיע השבוע על מספר מוגבל של מדינות שעומדות בסטנדרטים שהציב וכעת אזרחיהן יוכלו לטייל למדינות בתוך האיחוד. כדי להיות חלק מהרשימה, על המדינה האחרת לעמוד בקריטריונים שונים כשהמרכזי ביניהם הוא שמספר המקרים החדשים ל-100 אלף תושבים במהלך השבועיים האחרונים שווה או מתחת לזה של האיחוד האירופי.
על פי הגרפים, ניתן לראות כי למדינות שאושרו להיכנס לאיחוד יש דבר מרכזי אחד בולט - למרות הלחצים הכלכליים, רובם הגדול סירב להקל את מגבלות הריחוק החברתי כשמספר המקרים היה עדיין בעלייה. גם כשהן החליטו להסיר חלק מהמגבלות, המדינות הללו עשו את זה בזהירות ובצורה מבוקרת יותר.
למרות הסגרים והמגבלות, בחלק מהמדינות שמופיעות בנתונים נראתה עלייה חוזרת במספר מקרי ההידבקות, אך אלו, שוב, הגיבו בהתאם ובצורה חיונית. אחרי שלושה שבועות נקיים מהנגיף, מונטנגרו החזירה כמעט באופן מיידי את ההגבלה על התקהלות גדולה ברגע שהבינה שמספר הנדבקים עולה בחזרה. ברוואנדה מספר כפרים נכנסו לסגר מוחלט לאחר שנרשמה בהם התפשטות של הקורונה.
הבעיה המרכזית במגבלות הללו שהטילו המדינות, הן ההשלכות הכלכליות הקטלניות. בעקבות התפשטות המגיפה מיליוני בני אדם ברחבי העולם מצאו את עצמם פשוט מחוסרי עבודה. ההשלכות על הכלכלה הן הסיבה העיקרית שמדינות כמו ארה"ב למשל דחפו להסרה מהירה של ההגבלות, בניגוד מוחלט להמלצותיהם של המומחים.