יחד עם העלייה החדה במספר מקרי הקורונה בישראל בימים האחרונים, זינק גם העניין של כלי התקשורת הבינלאומיים במה שקורה בארץ. אחרי שישראל התגאתה בצמצום המקרים החדשים למספר חד־ספרתי, בסגירת גבולות מוקדמת שהובילה ל"שיטוח" העקומה, הפך הגל השני בישראל לקרקע פורייה לספקולציות ברחבי העולם: האם מה שגרם לו היא פתיחת בתי הספר או האירועים ההמוניים? או אולי העובדה שהישראלים לא ממלאים אחרי ההנחיות? ומה מדינות אחרות יכולות ללמוד מהמקרה הישראלי?
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"היזהרי בריטניה - ישראל חווה את השלכות הניסיון לחזור לחיים נורמליים", הייתה כותרת טור שפרסם בסוף השבוע כתב רשת הטלוויזיה הבריטית Sky News בישראל. באותו סוף השבוע גם פגו רוב ההגבלות שהטילה הממשלה הבריטית על הציבור והעסקים, בניסיון למנוע את התפשטות המגפה בממלכה המאוחדת.
בערב שבת כבר פורסמו תמונות של אלפים המתגודדים ברחובות לונדון כשהם שותים בירה וחוגגים את תום הסגר. "אני זוכר את האופוריה שחשנו לפני כחודש", כתב העיתונאי הבריטי, "כאשר הישראלים הורשו לשוב לבארים, למסעדות, לחופים ולחנויות... אבל היזהרו: בריטניה נמצאת כמה שבועות אחרי ישראל, שביום חמישי האחרון דיווחה על כ־1,000 נדבקים חדשים - שיא יומי".
דיווחים בבריטניה: "האופי האנושי ניצח"
הכתב הבריטי הזכיר את ההגבלות שממשלת ישראל הטילה בניסיון למנוע התפרצות מחודשת גם אחרי הסרת הסגר בתחילת מאי, אך ציין, "עם הזמן, האופי האנושי ניצח. מסכות הושמו על הסנטר ולא על הפה והאף; שני המטרים שנדרשו כמרחק ביטחון הפכו למטר, ואז לחצי מטר. ככל שנעשה חם יותר, החופים הלכו והתמלאו".
גם כלי תקשורת אחרים ניסו להסביר לקוראיהם מדוע התרחש הגל השני, ומה יכולה להיות המשמעות עבורם. "לפני כחודש NPR (רשת שידור ציבורית אמריקאית) שמה דגש על תפקיד בתי הספר במגפת הקורונה בישראל", ציין וירולוג אמריקאי שהפנה לדיווחי הרשת מישראל על השיבה ללימודים ב"טוויטר", "והנה ראו את המצב העדכני של הקורונה בישראל". NPR בדיווחיה ציינה את המהירות שבה נאלצו הרשויות בישראל לשלוח ילדים לבידוד ולסגור כמה בתי ספר אחרי הפתיחה, לאחר שהתגלו בהם מקרי קורונה.
After early success countering the new coronavirus, Israel faces a significant new outbreak that health experts warn could spiral out of control as the government scrambles to shut down swaths of the economy it had reopened https://t.co/yZLsuhhgX4
— The Wall Street Journal (@WSJ) July 7, 2020
המגזין האמריקאי "אטלנטיק" התייחס באתר האינטרנט שלו לזריזות שבה הוסרו ההגבלות בישראל, ולהיקף ההקלות, וכתב: "אולי ישראל מתמודדת פחות טוב עם הקורונה מאשר מדינות אירופיות משום שהיא יצאה מהסגר עם פחות דרישות לריחוק חברתי". כתבי העיתון הבהירו עם זאת כי לדעתם בתי הספר לא שיחקו תפקיד מרכזי בדינמיקה של ההתפרצות מחדש: "אפילו בישראל מספר המקרים הקשורים להדבקה בבתי ספר עומד על 300, שיעור קטן מאוד ממספר המקרים הכולל".
דיווחים בגרמניה: "הגל השני כבר כאן"
גם התקשורת הגרמנית מיהרה לדווח על המצב המחמיר בישראל. "מספר המקרים מזנק - הגל השני כבר כאן", הכריז דיווח בעיתון ה"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" השבוע. "היה נראה כאילו ישראל סיימה עם הקורונה והממשלה והאוכלוסייה התנהגו כאילו המגפה הסתיימה", דיווח כתב העיתון מתל אביב, "אבל זאת הייתה טעות. הקורונה שבה לישראל".
העיתון המתחרה ממינכן, "זידויטשה צייטונג", דיווח גם הוא על "המצב החמור בישראל". "ראש הממשלה הישראלי נתניהו כבר התגאה בכך ש'ישראל היא מודל להצלחה בעבור מדינות רבות' וכי "מנהיגים רבים מתקשרים אלינו כדי לדעת איך לפעול" - ועכשיו ישראל חווה כזו נסיגה", נכתב.
המגזין הגרמני "דר שפיגל" איתר את מה שהוא טוען כתופעה ייחודית בישראל - העובדה שקיבוצים מגנים על עצמם מפני מגפת הקורונה, ותיאר כיצד הפכו ל"איים חופשיים מקורונה בישראל". כתבת העיתון ביקרה בגניגר, שם סיפרו חברי הקיבוץ כיצד חסמו עם טרקטורים את הכניסה לקיבוץ בימי הסגר, כדי למנוע מקרי הדבקה מבחוץ, וכיצד הילדים ונערי הקיבוץ דואגים למבוגרים למשלוחי מזון מלווים בברכות. "יש כ־250 קיבוצים בישראל" נכתב, "ובמשך זמן רב הם נחשבו למקומות מאובקים, שאריות של חלום חלוצי שנמוג. בימי המאבק בקורונה, עם זאת, הם הפכו למוצבים נגד הנגיף".
דיווחים בצרפת: "זה נראה כמו צונאמי"
לדיווחים ולמספרים בנוגע למספר החולים בישראל ישנו הד וגם השפעה באירופה. בסוף השבוע, בעקבות הדיווחים והנתונים על הזינוק במספר המקרים בישראל, הוסיף מכון "רוברט קוך" הגרמני את ישראל לרשימת ה"מדינות בסיכון" שלו. המשמעות היא כי כל מי שיורשה להיכנס לגרמניה מישראל (רק תושבים, אזרחים או בעלי סיבות ספציפיות) יצטרך לשהות בבידוד כ־14 יום.
כפי שדיווחה כתבת התעופה והתיירות של "גלובס", מיכל רז־חיימוביץ, גם קפריסין הורידה את ישראל לדירוג תחתון בשל רמת התחלואה, שמשמעותו היא שתימנע כניסת ישראלים שאינם תושבים.
ביממה האחרונה עברו כלי התקשורת הבינלאומיים לדווח על סיבוב הפרסה של הרשויות בישראל - שאחרי שהרשו אירועים המוניים בחללים סגורים למרות העדויות שהצטברו בנוגע לסכנה שבהם כבר ממרץ - הגבילו אותם כעת משמעותית. "שירות הביטחון הכללי הישראלי התבקש לשוב ולהפעיל את מערכת הניטור והמעקב שלו אחרי כדי לסייע בחקירות אפידמיולוגיות", ציין ה"גרדיאן" הבריטי.
"ישראל נוקטת צעדים דרסטיים לסגירת מקומות ציבוריים" דיווח "לה רפובליקה" האיטלקי, שהוסיף: "התקנות החדשות מהוות נסיגה משמעותית מהמצב במאי, בעקבות העובדה שבישראל יש כיום יש כ-11,600 חולים פעילים - שיא מאז תחילת המגפה".
"הגל השני בישראל מתחיל להיראות כצונאמי", כתב העיתון הצרפתי "לה פיגארו", "ישראל הייתה מעין 'תלמיד למופת' בתחילת המגפה, במיוחד משום שביצעה סגירה מוקדמת של הגבולות שלה והטילה סגר הדוק שכובד על ידי האוכלוסייה. אבל השלב הנוכחי, של הפתיחה ההדרגתית והיציאה מהסגר בשבועות האחרונים, הפך לאסון".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס