97 מיליון אזרחים חיים בווייטנאם. עד לשבת האחרונה נספרו במדינה 328 חולי קורונה מאובחנים בלבד - ולא נרשמו כלל מקרי מוות מהנגיף. זה נתון מדהים בהשוואה כמעט לכל מדינה בעולם, אלא שלווייטנאם יש גבול יבשתי ארוך עם סין ומיליוני תיירים סיניים מגיעים אליה מדי שנה. ואם זה לא מספיק, ראוי לציין שווייטנאם מדינה בעלת הכנסה נמוכה עד ממוצעת ומערכת בריאות מאוד לא מפותחת - 8 רופאים בלבד על כל עשרת אלפים אזרחים וייטנאמיים. בדרום קוריאה, למשל, שיעור הרופאים ביחס לאוכלוסייה הוא פי שלושה.
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אחרי שלושה שבועות של סגר לאומי, בסוף אפריל החלה וייטנאם להסיר את נוהלי הריחוק החברתי. במשך יותר מ-40 יום לא דווח על הדבקות מקומיות במדינה, עסקים ובתי ספר נפתחו מחדש והחיים חוזרים כעת למסלולם בהדרגה. הספקנים ביניכם יתהו, ובצדק, אם הנתונים הללו לא טובים מכדי להיות אמיתיים. גיא טווייטס, רופא למחלות זיהומיות שעובד באחד מבתי החולים המרכזיים שהקימה הממשלה בווייטנאם להתמודדות עם הקורונה, אומר שהמספרים תואמים את המציאות בשטח.
"אני הולך אל המחלקות בכל יום, אני מכיר את המקרים, אני יודע שלא היו כלל מקרי תמותה", אמר טווייטס, שגם מוביל את יחידת המחקר הרפואית בהו צ'י מין סיטי מטעם אוניברסיטת אוקספורד. "אם היו הדבקות בקהילה שיצאו משליטה או שלא דווחו, היינו רואים אותן כאן בבית החולים. שאנשים היו מגיעים עם זיהומי חזה למשל שלא אובחנו - אבל זה לא קרה מעולם", הוא אמר ל-CNN.
אז איך וייטנאם עשתה את זה? בקצרה: זריזות, ספקנות, החמרה, קפדנות והסברה. בממשלה הווייטנאמית לא סמכו על הצהרות ארגון הבריאות העולמי, והחלו בצעדי זהירות הרבה לפני יתר מדינות העולם או לפני שהתגלו מקרים במדינה. הם עקבו בדייקנות אחרי שרשראות הדבקה ובשונה מכל מדינה בעולם - בודדו לא רק מגעים ישירים עם חולים אלא גם מגעים של מגעים. והממשלה דיברה עם הציבור בצורה ברורה וישירה. ובהרחבה:
לפעול מוקדם
וייטנאם החלה להתכונן להתפרצות קורונה שבועות לפני שהמקרה הראשון אובחן במדינה. באותו זמן, הרשויות הסיניות וארגון הבריאות העולמי טענו שאין ראיה ברורה לכך שהנגיף עובר בין בני אדם. אבל וייטנאם לא לקחה סיכונים. "לא ישבנו וחיכינו להוראות מארגון הבריאות העולמי. השתמשנו בנתונים שאספנו במדינה ומחוצה לה, והחלטנו לפעול מוקדם", אמרה פאם קואנג תאי, סגנית ראש המחלקה לבקרת זיהומים במכון הלאומי להיגיינה ואפידמיולוגיה בהאנוי.
בתחילת ינואר כבר נעשו בנמל התעופה הבין-לאומי בהאנוי בדיקות חום לנוסעים שהגיעו מווהאן, מוקד ההתפרצות בסין. נוסעים שהתגלו עם חום נשלחו לבידוד תחת השגחה צמודה. עד אמצע ינואר הממשלה כבר הנחתה סוכנויות ממשלתיות לנקוט "צעדים דרמטיים" כדי למנוע מהמחלה להתפשט לתוך וייטנאם - והגבירה את העוצר על הגבולות, נמלי התעופה והנמלים הימיים.
ב-23 בינואר אובחנו בווייטנאם שני המקרים הראשונים של קורונה - שנקשרו לאזרח סיני שחזר מביקור בווהאן. יום אחר כך רשויות התעופה בווייטנאם ביטלו את כל הטיסות מווהאן ואליה. ב-1 בפברואר וייטנאם הכריזה על מגפה לאומית - בשעה שבמדינה היו 6 חולים מאובחנים בלבד. כל הטיסות בין וייטנאם לסין קורקעו, והוויזות של אזרחים סינים הושעו. במהלך פברואר היקפם של איסורי הנסיעה, הבידוד לנכנסים והשעיית הוויזות הורחב - כשהנגיף התפשט מחוץ לסין אל מדינות כמו דרום קוריאה, אירן ואיטליה. וייטנאם אסרה לבסוף את כניסתם של כל האזרחים הזרים בסוף מארס.
וייטנאם גם מיהרה לנקוט צעדי הגנה פעילים. ב-12 בפברואר אוכלוסייה כפרית של כעשרת אלפים איש הוכנסה לעוצר מצפון להאנוי למשך עשרים יום, אחרי שהתגלו בה 7 מקרי הדבקה. ככל הידוע, זהו העוצר רחב ההיקף הראשון שהוטל מחוץ לסין. בתי ספר ואוניברסיטאות שאמורים היו להיפתח מחדש בפברואר אחרי חגיגות ראש השנה הסינית, הונחו להישאר סגורים ולהיפתח מחדש רק במאי.
טווייטס, מומחה המחלות הזיהומיות מהו צ'י מין סיטי, אמר שמהירות התגובה הווייטנאמית הייתה הסיבה המרכזית להצלחתם. "הפעולות שלהם בסוף ינואר ובתחילת פברואר היו מתקדמות בהרבה ביחס למדינות רבות אחרות. וזה היה יעיל בצורה אדירה", אמר.
לאתר שרשראות הדבקה בקפדנות
הפעילות הנחושה והמוקדמת עצרה את ההדבקה בצורה יעילה ושמרה את מניין החולים המאומתים בווייטנאם על 16 בלבד ב-13 בפברואר. במשך שלושה שבועות לא היו נדבקים חדשים - עד שהגל השני הכה במרץ, אחרי שאזרחים וייטנאמיים שבו מחו"ל והביאו איתם את הנגיף. כשזה קרה, הרשויות עקבו בקפדנות אחר שרשראות ההדבקה, והכניסו לבידוד חובה את כל מי שנדרש לכך.
"יש לנו מערכת חזקה במיוחד: 63 מרכזים עירוניים לבקרת מחלות, יותר מ-700 מרכזים מחוזיים ומעל ל-11 אלף מרכזי בריאות קהילתיים. כולם תרמו את חלקם לאיתור שרשראות ההדבקה", אמרה דוקטור פאם מהמרכז הלאומי לאפידמיולוגיה. חולה קורונה מאומת מחוייב לתת לרשויות הבריאות בווייטנאם רשימה ממצה של כל האנשים שפגש ב-14 הימים האחרונים. בעיתונים ובטלוויזיה יידעו את הציבור מתי והיכן שהה החולה, וקראו לאנשים לפנות לרשויות הרפואה כדי להיבדק אם היו שם באותו זמן.
כשבית החולים באך-מאי בהאנוי, אחד הגדולים בווייטנאם, הפך למוקד התפרצות עם עשרות מקרים במהלך מארס - הרשויות הטילו על המבנה עוצר והגיעו לכמעט 100 אלף אנשים שהיו במגע עם בית החולים. הרשימה כוללת צוותי רפואה, מטופלים, מבקרים והקשרים הקרובים אליהם. "תוך שימוש באיתור-קשרים, איתרנו כמעט את כולם וביקשנו מהם להישאר בבית בהסגר עצמי. אמרנו שאם יש להם איזשהם סימפטומים הם יכולים להגיע למרכזי בריאות ולהיבדק בחינם", אמרה דוקטור פאם.
הרשויות בדקו יותר מ-15 אלף איש שקשורים לבית החולים, כולל 1,000 עובדי מערכת הבריאות. מאמץ איתור הקשרים הווייטנאמי היה כה קפדני, עד שהוא הגיע לא רק אל המגעים הישירים של החולים - אלא אפילו למגעים לא ישירים. "זה אחד החלקים הייחודיים בתגובה שלהם. אני לא חושב שאף מדינה לקחה את הבידוד לרמה כזו", אמר טווייטס.
כל המגעים הישירים הועברו לבידוד ממשלתי במרכזי בריאות, מלונות או מחנות צבאיים. חלק מהמגעים הלא ישירים הונחו לבודד את עצמם בבית. עד לראשית מאי, כ-70 אלף איש בודדו במתקנים ממשלתיים וכ-140 אלף בודדו את עצמם בבית או במלונות. עוד מראים הנתונים מווייטנאם כי מבין 270 החולים הראשונים, כמעט מחצית - 43% - היו ללא סימפטומים, מה שמדגיש את החשיבות באיתור קשרים נוקשה ובידוד. אם הרשויות לא היו פועלות להגיע אל האנשים בעלי הסיכון להדבקה, הנגיף יכול היה להתפשט בקהילה ימים לפני שהיה מזוהה.
לדבר עם הציבור
כבר מההתחלה הממשלה הווייטנאמית תקשרה עם הציבור בצורה בהירה בנוגע להתפרצות. אתרי אינטרנט הוקדשו לנושא, קווים חמים נפתחו בטלפון ויישומונים הוקמו כדי לעדכן את הציבור על המצב ולהעניק עצות רפואיות. שר הבריאות גם נהג לשלוח תזכורות במסרונים לאזרחים כדבר שבשגרה. פאם שיתפה כי בימי עומס הקווים החמים הלאומיים קיבלו 20 אלף פניות - וזאת מבלי לספור את מאות הקווים העירוניים והמחוזיים.
אמצעי התעמולה הגדולים של המדינה הוקדשו גם כן לעניין - והעלו את המודעות להתפרצות באמצעות שידור מסרים ברמקולים, שילוט ברחובות וכן בתקשורת וברשתות החברתיות. בסוף פברואר שר הבריאות פרסם סרטון פופולרי שהתבסס על להיט פופ וייטנאמי, שהורה כיצד לשטוף ידיים בצורה נכונה לצד צעדי היגיינה נוספים לזמן ההתפרצות. הוא הפך מיד לוויראלי, והשיג עד כה 48 מיליון צפיות ביוטיוב.
וייטנאם צברה ניסיון בהתמודדות עם מגפות - כמו הסארס בין 2002 ל-2003 וכן שפעת העופות שבאה מאוחר יותר, מה שעזר לממשלה ולציבור במדינה להתכונן למגפת הקורונה העולמית. "האוכלוסייה חשה הרבה יותר 'יראת כבוד' כלפי מחלות זיהומיות, בהשוואה למדינות אמידות יותר או מדינות שלא נתקלו כל כך במחלות מהסוג הזה - כמו אירופה, בריטניה וארה"ב לדוגמה", הוא אמר. "בווייטנאם מבינים שצריך לקחת את הדברים האלו ברצינות".