עד לפני כמה חודשים נדיר היה לראות אדם עוטה על פניו מסכה בישראל, אולם כעת מדובר בפריט חובה שיציאה מהבית בלעדיו עלולה להוביל לקנס כספי. בעוד שמדינות רבות החליטו, בדומה לישראל, לדרוש מאזרחיהן לכסות את אפם ואת פיהם כדי למנוע את התפשטות נגיף הקורונה, ישנן רבות שמגדירות זאת כהמלצה בלבד - ויש שמתכחשות לתרומתן לחלוטין. לפי הנתונים העדכניים, יותר מ-80% מהאנשים בעולם מתגוררים במדינות שממליצות לאזרחיהן לעטות מסכה, ויותר מ-75 מדינות הגדירו זאת כחובה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בראשיתה של ההתפרצות גם עמדתו של ארגון הבריאות העולמי בנושא לא הייתה חד-משמעית. תחילה המליצו על מסכות רפואיות רק לאנשים שסובלים מבעיות נשימה, למי שחולק מגורים עם חולי קורונה, למטפלים ולעובדים במערך הבריאות. רק באפריל הכריז הארגון כי חבישת מסכה יכולה להגביל את התפשטותן של מחלות נגיפיות נשימתיות מסוימות, ובהן קורונה.
לצד זאת הבהירו בארגון הבריאות העולמי כי השימוש במסכה בלבד אינו מספיק ויש לאמץ אמצעים נוספים כמו שטיפת ידיים ושמירה על ריחוק חברתי. בתחילת יוני המליץ הארגון לעטות מסכות במקומות חשודים או צפופים, בדגש על אנשים בקבוצות סיכון ואנשים המציגים תסמינים שעלולים להעיד על הידבקות בנגיף.
בחודשים האחרונים מייעצות מדינות רבות באירופה לעטות מסכה במסגרות ציבוריות, ובאנגליה יש ללבוש כיסוי פנים ב"מרחבים סגורים שבהם אי אפשר לשמור על ריחוק חברתי", כמו תחבורה ציבורית וחנויות. גם כמה מדינות בארה"ב פרסמו עצות דומות והבית הלבן מחייב את הצוות לעטות מסכות פנים - אולם הנשיא דונלד טראמפ מסרב לכך בתוקף. גם במרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) פרסמו המלצה לכסות את הפנים במקומות שבהם קשה לשמור על ריחוק, אך טראמפ הפר מיד את ההנחיה וקבע בפשטות שאינו מתכוון לבצע אותה.
בריאיון לוול סטריט ג'ורנל אמר טראמפ כי "יש אנשים שלובשים מסכות פשוט כדי להראות שהם מסתייגים ממנו". וכך, בעוד ארה"ב שוברת שיאים במספר הנדבקים, הוויכוח סביב המסכות הפך לפוליטי. באריזונה, בפלורידה ובטקסס המושלים הרפובליקנים מהססים לדרוש מאנשים לעטות מסכות בשטחים ציבוריים למרות העלייה במספר הנדבקים. מנגד, בקליפורניה, בנבדה ובצפון קרוליינה - שם שולטים מושלים דמוקרטיים - נכנסו השבוע לתוקף חוקים שמחייבים זאת.
בדיון ציבורי שנערך השבוע בפלורידה בעניין המסכות עלתה הטענה שהוראה המחייבת לחבוש אותן מפרה את החירויות הבסיסיות של האדם. עוד טענו המתנגדים כי המסכות יוצרות תחושת הגנה שגויה ומסוכנת, וכי הן מפריעות לנשום ומזיקות מפני עצמן. לצד זאת, רבים אינם חובשים מסכות לא בגלל האידאולוגיה, אלא פשוט כי זה לא נוח לדיבור, לאכילה או לזמן ממושך. יש אפילו ממשלות שאינן משוכנעות בהסברים המדעיים, כדוגמת הנשיא הברזילאי ז'איר בולסונארו שמזלזל בקורונה בכלל ובצורך לעטות מסכה בפרט.
מסכות במזרח אסיה - עניין שבשגרה
בחלק ממדינות אסיה חבישת מסכה היא ברירת המחדל - היא נתפסת כבטוחה ומתחשבת בחברה. בסין, בהונג קונג, ביפן, בדרום קוריאה, בתאילנד ובטייוואן, ההנחה היא שכול אחד יכול להיות נשא של הנגיף, אפילו אנשים בריאים. ברוח ההזדהות אדם גם צריך להגן על אחרים מפני עצמו. באזורים מסוימים בסין אדם אף יכול להיעצר ולהיענש במאסר על כך שלא חבש מסכה.
בסינגפור, שבעבר הרתיעה את האזרחים מלחבוש מסכות, כעת חובה ללבוש מסיכה בחוץ ומי שלא מציית לכך מסתכן בקנס של 300 דולרים (כ-210 דולרים אמריקנים). עבור רבות ממדינות מזרח אסיה חבישת המסכה היא נורמה תרבותית עוד הרבה לפני התפרצות הקורונה, ולעתים הן אפילו הפכו להצהרות אופנתיות.
כך בהונג קונג - שעדיין זוכרת היטב את התפרצות נגיף הסארס הקטלני ב-2003 - מסכת ה"הלו קיטי" היא אחת הנמכרות ביותר. הזיכרון טרי והכואב מהמגפה הקודמת וזיהום האוויר הכבד בערים הצפופות הובילו רבים מהתושבים לחבוש מסכות בחוץ הרבה לפני ההתפרצות.
ונצואלה הייתה בין המדינות הראשונות שהורו על שימוש חובה במסכות הפנים בציבור, ההוראה יצאה כבר בחודש מרץ. וייטנאם חייבה את אזרחיה לחבוש מסכות פנים בציבור כבר ב-16 במרץ. ב-18 במרץ, צ'כיה הפכה למדינה האירופית הראשונה שהכריחה את אזרחיה ללבוש מסכות בסופרמרקטים, בבתי המרקחת ובתחבורה הציבורית. סלובקיה עקבה אחריה ב-25 במרץ, והנשיאה זוזנה קפוטובה חבשה מסכה בגוון אדום שתאם את שמלתה בטקס השבעת הממשלה החדשה.
ב-4 באפריל, קולומביה הורתה על חבישת מסכות במערכת התחבורה הציבורית ובאזורים ציבוריים כמו חנויות, בשוק ובבנקים. הממשל באיחוד האמירויות הודיע באותו היום כי יש ללבוש מסכות פנים מחוץ לבית. קובה עקבה אחריה ב-6 באפריל, ויום לאחר מכן החליטה גם אקוודור להפוך את השימוש במסכות פנים לחובה בשטחים ציבוריים. ב-6 באפריל, אוסטריה העבירה חוק ללבישת מסכות בשטחים ציבוריים, הקנצלר סבסטיאן קורץ הכיר בכך שהמהלך ידרוש "התאמה עצומה".
בצפון אפריקה, מרוקו חייבה ללבוש מסכות פנים ב-7 באפריל, הממשלה הזהירה - מי שלא יעמוד בהוראה, עשוי להישלח לעונש מאסר של עד שלושה חודשים וקנס של 1,300 דירהם (כ-130 דולרים אמריקניים). באותו יום הורתה טורקיה לכל אזרחיה ללבוש מסכות בעת קניות או בביקור במקומות ציבוריים צפופים. ממשלת ארדואן טענה שתחלק מסכות לכל משפחה ללא עלות. ב-8 באפריל צ'ילה הודיעה כי יש ללבוש מסכות בעת השימוש במערכת התחבורה הציבורית.
ב-9 באפריל הטילה קמרון מסכות לאנשים שעוזבים את בתיהם. תריסר מדינות נוספות באפריקה עקבו אחריה זמן קצר אחר כך: אנגולה, בנין, בורקינה פאסו, גינאה המשוונית, אתיופיה, גבון, גינאה, קניה, ליבריה, רואנדה, סיירה לאונה וזמביה. רק ב-12 באפריל ישראל חייבה את אזרחיה ללבוש מסכות פנים בציבור. ארגנטינה חייבה ללבוש מסכות מכל מי שמשתמש בתחבורה הציבורית ובמקומות צפופים ב-14 באפריל.
יומיים אחר כך הגדיר משרד הבריאות בפולין את כיסוי הפנים כחובה. גם בשטחים ירוקים כמו פארקים או חופים ב-20 באפריל, לוקסמבורג הפכה את השימוש במסכות פנים לחובה במקומות ציבוריים שבהם לא ניתן לשמור על מרחק כמו תחבורה ציבורית וסופרמרקטים. ב-22 באפריל הפכה גרמניה חייבה לבישת מסכות בתחבורה הציבורית ובזמן עריכת קניות בכל 16 מדינותיה.
באותו יום, גם בחריין הורתה לאזרחיה ללבוש מסכות בשטחים ציבוריים, ב-26 באפריל, קטר הפכה את השימוש במסכות לחובה לעובדים וללקוחות במגזר הממשלתי והפרטי, לקונים בחנויות מזון וקייטרינג ועובדים בתחום הקבלנות. ספרד חייבה את הציבור ללבוש מסיכה ב-20 במאי. החל מ-26 במאי, גם דרום קוריאה חייבה את אזרחיה ללבוש מסכות בעת שימוש בתחבורה ציבורית. באותו יום הודיעה לבנון כי תתחיל להוציא קנסות של עד 50,000 לירות לבנוניות (כ-33 דולרים אמריקניים) לכול מי שאינו חובש מסיכה בציבור. ב-30 במאי חייבה פקיסטן את תושביה לחבוש מסכת פנים בחללים ציבוריים צפופים, כולל מסגדים, בזארים, קניונים ותחבורה ציבורית.
האם המסכות באמת עוזרות למנוע את התפשטות הנגיף? רוב המומחים סבורים שכן, אבל מבקשים להזכיר ששטיפת ידיים חשובה ויעילה עוד יותר, למרות זאת, אנו עדיין לא רואים מכונות לבדיקת היגיינת הידיים - לעומת זאת מסכות אפשר לראות על רצפת הרחובות כמעט, זיהום שכבר מטריד את אנשי איכות הסביבה, וגם אותנו.