בשנת 2018 נתקלו מומחים למחלות מידבקות באוניברסיטת הונג קונג במקרה חריג: גבר בן 56 שעבר השתלת כבד הציג תפקוד כבד לא תקין ללא סיבה ברורה. לאחר סדרת בדיקות, התגלה כי המערכת החיסונית שלו מגיבה לדלקת כבד נגיפית מסוג הפטיטיס E - אלא שבדמו לא נמצא כל זכר לנגיף. החוקרים ניסו לבדוק שוב תוך התאמות שונות, ונדהמו לגלות כי לראשונה בהיסטוריה, אדם נמצא חיובי להידבקות בזן הפטיטיס E שנושאים עכברושים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
הפטיטיס E היא מחלת כבד שמלווה בתסמינים כמו חום גבוה, צהבת וכבד מוגדל. לנגיף שגורם למחלה, HEV, יש 4 זנים שמופיעים בבעלי חיים שונים. בעת איתור החולה הראשון, רק אחד מהזנים הללו היה ידוע ככזה שעובר לבני אדם, וכעת נוסף אליו אחד נוסף. "לפתע, יש לנו נגיף שיכול לעבור מעכברושי רחוב לבני אדם", אמר ל-CNN ד"ר סידהרת סרידהר, מיקרוביולוג החבר בצוות שהגיע לתגלית.
הגילוי היה חריג מאוד, והחוקרים תהו אם מדובר בצירוף מקרים נדיר שבו אדם אחד פשוט היה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. ואולם, זה קרה שוב, ושוב, ומאז המקרה ב-2018 התגלו עשרה תושבי הונג קונג נוספים שנדבקו בנגיף המגיע מעכברושים. המקרה האחרון התגלה רק לפני כשבוע, עם אבחונו של גבר בן 61 שהציג תפקוד כבד חריג. לדברי ד"ר סרידהר, ייתכן כי ישנם מאות מקרים נוספים שטרם התגלו.
על פי ארגון הבריאות העולמי, הזן האנושי של הפטיטיס E בדרך כלל מועבר באמצעות זיהום צואה של מי שתייה. אך זן העכברושים מציב תעלומה חדשה - איש אינו יודע כיצד נדבקו החולים. בשנתיים שחלפו מאז המקרה ראשון, החוקרים טרם זיהו את מסלול ההעברה המדויק מעכברושים לבני אדם. הוצעו כמה הסברים - אולי החולים שתו מים מזוהמים, או שבאו במגע עם חפצים מזוהמים - אך דבר לא הוכח באופן סופי.
מקרה המבחן של החולה בן ה-61 בלבל את הרשויות במיוחד. בביתו לא נמצא זכר לעכברושים או לצואת עכברושים, אף אחד אחר בביתו לא הציג תסמינים למחלה, והוא לא נסע לשום מקום בתקופה האחרונה. "על סמך המידע האפידמיולוגי הקיים, לא ניתן היה לקבוע את מקור הזיהום ואת מסלולו", הודיעו רשויות הבריאות בהונג קונג. לפי שעה, האדם עדיין מטופל בבית החולים וחקירת המקרה שלו בעיצומה.
מה ידוע עד כה על הנגיף?
מאז 2018, מנסים צוות המחקר ורשויות העיר להבין טוב יותר את האיום הבריאותי החדש, וישנה התקדמות מעטה. בדיקות האבחון שופצו ושופרו, הוגברה המודעות לתופעה בקרב מגזר שירותי הבריאות כך שרופאים החלו לחפש אחר סימנים לנגיף, ואף הושקו קמפיינים להגברת המודעות ציבורית.
במקביל, מדענים החלו לחקור את אוכלוסיית העכברושים בעיר כדי להבין היכן הריכוזים הגדולים שלהם וכמה מכרסמים נושאים את נגיף ה-HEV, אולם עדיין רב הנסתר על הגלוי. החוקרים עדיין לא יודעים מה משך תקופת הדגירה עד להתפרצות המחלה, וטרם נמצא הטיפול המיטבי, שכן השימוש בתרופות המיועדות לטיפול בזן האנושי של הפטיטיס E הניבו עד כה תוצאות מעורבות.
לצד כל זאת, חוסר הוודאות הגדול ביותר הוא לגבי אופן ההדבקה. אי הידיעה כיצד הנגיף עובר מעכברושים לבני אדם מקשה מאוד למנוע זיהומים נוספים - או אפילו להבין את כל הנתונים שחוקרים אספו. לדוגמה, אנשים שגרים באזורים הנגועים בעכברושים אמורים תאורטית להיות בסיכון גבוה יותר. עם זאת, חלק מהחולים שאובחנו הגיעו דווקא משכונות שבהן ריכוז העכברושים נמוך.
"מה שידוע לנו זה שעכברושים בהונג קונג נושאים את הנגיף, ושהוא עובר במקרים מסוימים לבני אדם", הסביר ד"ר סרידהאר. "איך נעשה המעבר - האם העכברושים מזהמים את האוכל שלנו, או שיש חיה אחרת שמעורבת בתהליך, אנחנו לא יודעים. זו החוליה החסרה".
אפשרות אחת שהוצעה היא לחסל את אוכלוסיית העכברושים בהונג קונג, אך מדובר בצעד ארוך ומסובך, שייתכן וכלל אינו בר ביצוע. הדבר ידרוש צמצום של מקומות מחייה, כמו גם מניעה מוחלטת של גישת המכרסמים למזון, תוך נקיטת אמצעים כמו איסור על השלכת פסולת מזון בסמטאות אחוריות. נכון לעכשיו, מסתמן כי כל שהרשויות יכולות לעשות הוא להפציר באנשים לנקוט אמצעי זהירות כמו שטיפת ידיים לפני האכילה, אחסון מזון כראוי, ושמירה על ניקיון.
מומחים שחוקרים את התופעה טוענים כי סביר להניח שלא מדובר רק בבעיה של הונג קונג, ואפילו לא בעניין חדש. לדבריהם, ייתכן שאנשים נדבקים בנגיף בכל רחבי העולם, ואנחנו פשוט לא יודעים זאת - מכיוון שאיש לא בודק. "התחושה שלי היא שזה בסביבה כבר הרבה זמן", אמר ד"ר סרידהאר. לטענתו, "החולים שאובחנו בשנתיים האחרונות הם בהחלט לא הראשונים בעולם".