פרו הייתה אחת המדינות הראשונות ביבשת אמריקה שנקטה באמצעים נגד נגיף הקורונה, הגבילה תנועת האזרחים, הורתה להישאר בבית וסגרה את גבולותיה לתיירים. נכון לאתמול (שני), פרו נמצאת במקום השני באמריקה הלטינית, אחרי ברזיל, עם יותר מ-123,900 מקרים של מקרי הידבקות בקורונה וכ-3,600 מקרי מוות, ברשימת המדינות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהנגיף. כיצד זה קרה?
לעדכונים נוספים ושליחת שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אם משווים בין שתי המדינות, ברזיל ופרו טיפלו במגפה בצורה שונה לחלוטין. בעוד נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו זלזל בסכנות שנובעות מהנגיף, נשיא פרו מרטין ויסקרה הכריז ב- 15 במרץ על מצב חירום ארצי שכלל הסגר עצמי חובה על כל התושבים, וגם סגר את גבולות המדינה.
בפרו, כ-85% מהמיטות לטיפול נמרץ עם מכונות הנשמה תפוסות. "המצב אינו רק מצב חירום בריאותי, אלא קטסטרופה בריאותית", תיאר את המצב ד"ר אלפרדו סליס מהמכללה הרפואית בפרו. "המגפה עקפה את יכולת התגובה של מערכת הבריאות במדינה".
למרות האמצעים שנקטה פרו כדי למנוע את התפשטות הקורונה במדינה, חוקרים מעריכים כי הפערים הסוציו-אקונומיים האדירים בתוך האוכלוסייה גרמו לכך שהנגיף התפשט בצורה קשה יותר בקרב העניים יותר. למרות ההנחיות שלא לצאת מהבתים שלא לצורך, בני משפחות עניות, שחיות מהיד לפה, נאלצים לצאת לעבוד כדי שיוכלו להביא לחם הביתה.
רק 49% ממשקי הבית בפרו מחזיקים ברשותם מקרר או מקפיא (61% באזורים העירוניים), כך על פי נתוני מפקד האוכלוסין לשנת 2017. כתוצאה מכך שאין לאזרחים רבים אפשרות לאכסן אוכל בקירור לטווח ארוך, רבים מהאזרחים נאלצים לצאת לשווקים ולחנויות מדי יום כדי לקנות אוכל טרי – מה שמגביר את הסכנה בהידבקות ובהפצת הנגיף הלאה. "בעצם אתה אמור להימנע ממגע חברתי – בחברה שבה אי אפשר להישאר בבית", הסביר ד"ר אלמר הוארטה, רופא מקומי.
ב-14 באפריל, כחודש לאחר שפרו חייבה את אזרחיה להישאר בביתם ויישמה עוצר בפועל, רשת CNN פרסמה תמונות מחוץ לשוק שנמצא בפאתי הבירה לימה, בהן נראים קונים רבים שממתינים בתור שעות. אמנם רובם חבשו מסכות, אך שמירת מרחק בין אנשים נראה דבר בלתי אפשרי.
גורם נוסף שהעלה את הסיכון בהידבקות בקרב אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, הוא ההטבות שהממשלה חילקה לאותן משפחות שנפגעו כלכלית בצורה קשה. אותם אנשים שקיבלו מהממשלה חבל הצלה כספי, נאלצו לצאת מביתם כדי לקבל את הכסף מהבנק.
מנתונים רשמיים של הרשויות בפרו שפורסמו בשנה שעברה עולה כי רק ל-38% מהבוגרים יש חשבון בנק. היעדר גישה של אנשים למערכת הפיננסית גורם לכך שרוב מקבלי הסיוע צריכים להגיע באופן אישי לבנקים כדי למשוך את הפיצוי שהמדינה העבירה להם.