שנתיים לפסגה ההיסטורית: מנהיגה של צפון קוריאה, קים ג'ונג און, מתכנן להוציא לפועל "מדיניות חדשה" שתשפר את ההרתעה הגרעינית של מדינתו. לפי כלי התקשורת במדינה, קים החליט להפנות עורף לשיחות עם ארה"ב שנתיים אחרי שפגש את הנשיא טראמפ בפסגה שהוגדרה היסטורית בסינגפור. רבים קיוו אז שנפתח עידן חדש ביחסים בין שתי המדינות – אך תקוות לחוד ומציאות לחוד.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
השיחות שנערכו בשנתיים שלאחר הפסגה התקדמו מעט אם בכלל, לפני שהגיעו לקצן בשנה שעברה בפגישה מוזרה על קו הגבול בין הקוריאות. מאז, צפון קוריאה חזרה לקו הנוקשה והמבודד של מדיניות החוץ שלה, בזמן שההבטחה לעידן חדש עם איש הטילים החביב מפיונגיאנג נגוזה, בינתיים.
השתתפותו של קים בפגישה המתוקשרת בשבוע שעבר הייתה הופעה נדירה אפילו ביחס אליו, לאחר שבחודש שעבר הוא לא תועד באף אירוע פומבי במשך שלושה שבועות רצופים. היעלמותו המפתיעה עוררה גל של ספקולציות בנוגע למצב הבריאותי של השליט הצפון קוריאני, כשברקע המדינה המסוגרת עדיין נמצאת בכוננות גבוהה בשל התפשטות נגיף הקורונה בשטחה.
העולם כולו החל לעסוק במצבו של מנהיג צפון קוריאה, כשרבים החלו שוב לחשוב על עידן חדש שבו תעמוד מנהיגה אישה בראשות המדינה המסוגרת בעולם. אבל מיד כשהשמועות החלו להציף את הדיווחים בתקשורת המערבית קים חזר והופיע שוב בתקשורת - כדי לפתוח בית חרושת לדשנים.
השינוי במדיניות - "תירוץ לפרובוקציה הבאה"
בישיבה שנערכה בשבוע שעבר, דנו חברי הנציבות הצבאית המרכזית של פיונגיאנג בצעדים לחיזוק הכוחות המזוינים. המשתתפים בישיבה הציגו מדיניות חדשה שתוביל להגברת ההרתעה במצב של מלחמה גרעינית והכנסת הכוחות הצבאיים האסטרטגיים לכוננות גבוהה – עניין שמראה על שינוי כיוון ביחס של ממשל קים לארה"ב.
"אין לי מושג מה המשמעות של זה, אבל אני בטוח שלא נאהב את זה", הסביר פרופסור ויפין נאראנג מאוניברסיטת MIT. לפי אריק איזלי, פרופסור מאוניברסיטת אווה בסיאול, ההודעה של צפון קוריאה פורסמה ממש אחרי שהתברר כי ממשל טראמפ מתכוון לערוך ניסוי גרעין - הראשון במדינה מאז 1992. "כאשר וושינגטון מקדמת צעד כזה, עשוי להיווצר לחץ שיופעל על רוסיה וסין, אך הוא יכול גם לספק לפיונגיאנג תירוץ לפרובוקציה הבאה שלה".
גם המתח בין הקוריאות עצמן לא פג, זאת למרות שהממשל בסיאול נחשב פייסני במיוחד. לפי דיווח בסוכנות הידיעות הרשמית של הדרום KCNA, השבוע הודיעה צפון קוריאה על השעיית כל פעילות ערוצי התקשורת החירום עם המדינה ואפילו ניתק את כל קווי תקשורת שמשמשים לעדכונים ולתיאומים בין הממשלות והצבאות. הסיבה: מחאה על תעמולה של ארגוני עריקים נגד שלטונו של קים. שקרא אז לנהוג בסיאול "כפי שנוהגים באויב".
בדרום קוריאה - אופטימיות זהירה לצד אכזבה מהצפון
רק בחודש שעבר אמר נשיא דרום קוריאה, מון ג'ה-אין, שהוא פועל לשיפור היחסים בין המדינות. לא רק זאת, אלא שממשלתו גם הכינה תכנית מסודרת לקידום שיתוף פעולה כלכלי עם צפון קוריאה. לפי מון, מגפת הקורונה יכולה להיות הזדמנות לתנופה ביחסים, ולכן הציע לשתף פעולה עם הצפון כדי לחלוק את המומחיות של סיאול בהתמודדות עם הנגיף.
מון מנסה גם לקדם פתיחת דרכים, כבישים ורכבות בין המדינות, אבל גם הוא יודע שכל עוד שהדיאלוג בין ארה"ב וצפון קוריאה תקוע - לא תהיה התקדמות באופק הנראה לעין. הלך הרוח בין המדינות הפך לשלילי מאז הפסגה בסינגפור, ונראה שדבר לא ישתנה לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב בנובמבר הקרוב.
לפי פרופסור אנדרו האמונד מבית הספר לכלכלה בלונדון, ניתן לומר שהמבוי הסתום הזה היה צפוי מראש. האמונד טוען שהליקוי בהכנות מצד הצוות של טראמפ לפסגה לא הייתה הבעיה היחידה, אלא שככל הנראה הפער התפיסתי והפער בציפיות בין המנהיגים היה גדול מדי לגישור.
"האיום הגרעיני מצפון קוריאה הוסר": מה עלה בגורל הכרזת טראמפ?
בארה"ב השוו בין הפסגה בסינגפור לבין הביקור של הנשיא ניקסון בסין ב-1972. אין ספק שהפגישה ההיסטורית ההיא נערכה בעקבות שנים של בניית קשרים ודיפלומטיה של הנשיא ושל מי שהיה היועץ לביטחון לאומי - הנרי קיסינג'ר. לעומת זאת, החלטתו של טראמפ לכונן מפגש פסגה עם קים - הייתה החלטה של רגע.
מבחינת קים זו לא הייתה יותר מאשר התחלה של דיאלוג, אך הנשיא האמריקני מיהר להצהיר: "האיום הגרעיני מצפון קוריאה הוסר". טראמפ עשה הכל כדי ליצור את הרושם שהוא הביא לסיום המתיחות, עצר את ההסלמה – והביא להפלתו של הגבול האחרון שנותר עדיין שריד ותזכורת למלחמה הקרה.
אבל, שנתיים אחרי, דבר לא השתנה: בדיוק כמו ביוני 2018, האתגר המרכזי של שתי המדינות נותר כשהיה - להתגבר על פערי התפיסה בין פיונגיאנג לוושינגטון על ניקוי חצי האי קוריאה מנשק גרעיני. טראמפ חשב אז - וחושב גם היום - שמדובר בפירוק חד-צדדי. אבל עבור קים, מדובר במשא ומתן ארוך וממושך שבו פיונגיאנג מתנהלת כשותפה שוות כוחות לארה"ב הגדולה.
לאן הולכים מכאן?
לפחות מבחינת יעילות התעמולה, קים מצליח. שליטה של צפון קוריאה מצליח לזכות בעוד ועוד ויתורים מצדו של טראמפ - זאת אפילו לפני שצמצם ביכולות הגרעיניות שלו. עד כה ברשימת הנצחונות של קים הוא יכול לזקוף לזכותו ביטול תרגילים צבאיים משותפים של ארה"ב ודרום קוריאה לצד ניהול דיונים גלויים לגמרי סביב הקלה בסנקציות, שעדיין מופעלות נגד פיונגיאנג. מצד שני, יש הוכחות לכך שצפון קוריאה ממשיכה כל הזמן להעשיר אורניום ולשפר את מערך הטילים שלה.
איש כמעט לא זוכר היום שלפני הפסגה, בימים שטראמפ כינה בזלזול את קים "איש הטילים הקטן", הוא חשף שלצפון קוריאה יש נשק גרעיני שמסוגל לפגוע בצפון אמריקה. כבר אז ידע הנשיא האמריקני שקים קרוב לפיתוח ראש נפץ גרעיני שאפשר להרכיבו על טיל בליסטי בין יבשתי (ICBM) – מה שנכון גם כיום.
למרות הפסגה הנוצצת בסינגפור והתקווה לעתיד טוב יותר בין המדינות, מבחינת הממשל בוושינגטון - צפון קוריאה של 2020 היא יותר סיכון מאשר הזדמנות. אין ספק שטראמפ קיווה שפירוזה האפשרי של צפון קוריאה יהיה השיא של מדיניות החוץ שלו. אך עכשיו, אולי, הלחץ יעבור לסכסוך מסובך אחר – אי שם במזרח התיכון.