ימים ספורים מרגע גילוי החולה הראשון בקורונה בצפון איטליה, לפני כשבועיים, הפכה איטליה למוקד הנגיף באירופה עם יותר מ-12,000 נדבקים. אחריה משתרכת בפער עצום צרפת, עם פחות מ-2,000 נדבקים. איטליה היא המדינה שמספר קורבנות הקורונה בה שני רק לסין, בה התפרצה המחלה לראשונה – ובשבועות האחרונים מתו באיטליה יותר מ-820 בני אדם. במהלך השבוע האחרון ננקטו באיטליה צעדים שנועדו לצמצם את ההדבקה ההמונית של המחלה, ואתמול נכנס לתוקפו הצו ששם את 60 מיליון אזרחי המדינה כולה בהסגר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אז איך איטליה, מדינה מתקדמת הממוקמת ביבשת נפרדת מארץ מקור הווירוס, הפכה למוקד התפרצות בעצמה? מדובר באחת השאלות המחופשות ביותר ברשת, ומאחר שמדובר באירוע מתמשך, העניין עדיין תחת חקירה. עם זאת, ישנם מומחים שכבר מצביעים על מאפיינים וכשלים שאפשרו לכך לקרות.
הנגיף הגיע לאיטליה מוקדם, והתפשט בלא מפריע במשך שבועות ארוכים
האדם הראשון באיטליה שנדבק בנגיף ולא שהה בסין, זוהה בכחולה בנגיף לאחר בדיקה ב-21 בפברואר. האיטלקי בן ה-38 הספיק כבר להדביק את אשתו ואת מספר חברי הצוות הרפואי עמם בא במגע במהלך הימים שקדמו לאישור הבדיקה. בעוד שזו בדיקת הקורונה הראשונה שחזרה חיובית, מדובר באדם שלא ביקר בסין; על כן, מעריכים המומחים כי הנגיף הגיע לאיטליה והחל להתפשט כבר בחלקו השני של חודש ינואר.
אחוז האזרחים המבוגרים באיטליה גבוה
בהתבסס על המידע שמספקת סין, אחת המסקנות על וירוס הקורונה היא כי מדובר בנגיף שהוא קטלני בעיקר כלפי קשישים; רוב הקורבנות הם אזרחים מבוגרים עם מחלות רקע. איטליה היא המדינה המבוגרת ביותר באירופה, והשנייה המבוגרת ביותר בעולם, אחרי יפן. המאפיין הדמוגרפי הזה מגדיל את פוטנציאל התמותה שם לעומת מדינות אחרות, והמומחים מעריכים כי זו אחת הסיבות ששיעור התמותה באיטליה כה גבוה.
זה גם עניין תרבותי
פרופ' מרינה דלה ג'וסטה מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת רידינג מסבירה כי גם לאורח החיים האיטלקי תרומה משמעותית לקצב ההדבקה המהיר: האיטלקים אוהבים לבלות בחוץ, והם ממהרים לייצר מגע פיזי בהשווואה לבני תרבויות אחרות באירופה. המרחב האישי כנורמה חברתית הוא קטן יותר שם, וברכת שלום ידידותית מלווה כמעט תמיד בנשיקה. כשמוסיפים לזה את העובדה שמדובר במדינה אירופית ים-תיכונית, שבתקופה זו של השנה כבר נהוג בה לצאת יותר – מקבלים מדינה שפוטנציאל ההדבקה בה הוא גדול משמעותית ממדינות אחרות ביבשה. פוטנציאל שאכן מומש.
כשלים בהכלת הנגיף ברמה הלאומית
בשונה ממדינות אחרות, כמו ישראל למשל, איטליה איחרה לאמץ צעדים מגבילים שימנעו את ההתפשטות. כבר לפני מספר שבועות נסגרו בתי הספר במחוז לומבארדיה והאזורים הסמוכים, שם החל להתפרץ הווירוס - אולם מעבר לכך, האזרחים עצמם לא ממש הקפידו על ההנחיות: האזרחים לא נמנעו מהתקהלויות, וגם מי שהראו תסמינים של המחלה או באו במגע עם מי שנחשד כנשא – לא הקפידו על תנאי בידוד כמתבקש. למעשה, בגלל סגירת בתי הספר, רבים מאזרחי הצפון ניצלו את המצב כדי לצאת לחופשה ולהתרחק לכאורה ממוקד המחלה לערי הקיט על קו החוף. ההתנהגות הזו רק הביאה להתקהלות מיותרת של נשאים, ולהדבקה המונית.
האם תוכל איטליה להציל את המצב?
עכשיו, כשאיטליה בסגר כללי והרחובות כמעט ריקים מאדם, נשאלת השאלה – האם זה לא מאוחר מידי?
פרופ' ג'ון אדמונדס, מומחה לתוכניות בלימה של מחלות מדבקות, טוען כי לצעדים האחרונים תהיה כנראה השפעה קצרת טווח בלבד. הסיבה היא שמדובר במגבלות כל כך קיצוניות, כאלה שיהיה קשה לשמור עליהן לאורך זמן. במצב כזה, הוא טוען, האיטלקים יצליחו רק "לעכב את ההתפשטות במעט", אך לא להגביל את קנה מידת ההתפשטות ברחבי המדינה.
ביום רביעי הכריז ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה, על 25 מיליארד אירו שהוקצו על מנת למגר את המחלה בגבולות המדינה. הממשלה תעשה שימוש בתקציב המיוחד בהדרגה, "על מנת להתמודד עם כל הקשיים שמציב מצב החירום החדש".