במשך שבועות ארוכים צפו בישראל מרחוק בהתפשטות הקורונה ברחבי העולם, אולם בשבוע שעבר התממש הדבר שממנו כולם חששו: הנגיף הגיע לראשונה לארץ עם אחת הנוסעות ששבו מספינת ה"דיימונד פרינסס". אתמול החשש להידבקות גדל משמעותית עם הידיעה על תיירים דרום קוריאנים שביקרו בארץ וזמן קצר לאחר מכן התגלו כנשאים - ובעקבות זאת מאות תלמידים, מורים ולוחמי מג"ב ששהו בקירבתם נתונים כעת בבידוד. איך המדינה מתמודדת עם המצב, מהן ההנחיות לציבור וכיצד יש לתווך את הנושא לילדים? עושים סדר במידע.
לאילו מדינות הגיע הנגיף, כמה אנשים בהן נדבקו וכמה מתו?
נגיף הקורונה התפשט עד כה ליותר מ-24 מדינות, ומספר המתים העולמי עומד כעת על 2461. מבין המתים 2442 חלו בסין, ו-19 מחוץ לה. מספר הנדבקים העולמי עומד כעת על קרוב ל-80 אלף, רובם המוחלט במעצמה האסייאתית שבה התפרץ הנגיף.
דרום קוריאה דיווחה הבוקר על 123 מקרים חדשים של הידבקות בקורונה ועל מקרה מוות חמישי כתוצאה מהנגיף. יותר ממחצית ממקרי ההידבקות החדשים התרחשו בכנסייה בעיר בדרום-מזרח המדינה, אחרי שאישה בת 61 – שזכתה לכינוי "מטופלת 31" – פנתה לשירותי הרפואה והתגלה שנדבקה בקורונה. מספר הנדבקים הכולל במדינה עומד כעת על 602
שלשום דווח על מקרה מוות ראשון באיטליה, לאחר שאדם מבוגר מהעיר פדואה שבצפון המדינה חלה ומת. שני חולים נוספים במדינה מתו במהלך השבת, ומספר הנדבקים בה נכון להבוקר עמד על 79 בני אדם. ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה, הודיע אמש על הטלת סגר באזורים שבהם התגלו נשאי קורונה.
מקרי מוות נרשמו גם באירן (7), ביפן (3), בטאיוון (1), בפיליפינים (1) ובצרפת (1).
כמה אנשים נמצאים בבידוד בארץ מחשש להידבקות?
הראשונים להיכנס לבידוד בארץ היו נוסעי ספינת "הדיימונד פרינסס", ששבו ביום חמישי האחרון מיפן אחרי תקופת הסגר ארוכה באוניית התענוגות מוכת הקורונה. 11 הישראלים הוטסו לארץ במבצע מיוחד תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות הנדרשים. הם נחתו בנקודה מרוחקת בנמל התעופה בן גוריון והועברו הישר אל מתחם בידוד שהוכן עבורם במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. 4 ישראלים נוספים שהיו על הספינה נותרו ביפן לאחר שנתגלה שם כי נדבקו בקורונה.
לאחר שנחשף כי תיירים נשאי קורונה ביקרו בישראל, הוכנסו לבידוד תלמידים ומורים משלושה בתי ספר שששהו באתרים שונים בארץ באותה העת עם המבקרים מדרום קוריאה. כעת בבידוד: 60 תלמידים ועשרה מורים מעפולה, 90 תלמידים מקריית חיים ו-30 תלמידים מבאר שבע. נוסף על כך, 12 לוחמי מג"ב שהיו במחיצת התיירים במערת המכפלה הונחו להיכנס לבידוד גם הם.
למי אסור להיכנס לישראל?
סמוך להתפרצות הנגיף החלה ישראל לאסור על כניסתם של מבקרים שאינם תושבי ישראל מסין, ולאחרונה החלו הרשויות לנקוט במדיניות זהה גם עבור המגיעים מדרום קוריאה ומיפן. ישאלים המגיעים ממדינות אלה מורשים כמובן להיכנס, אך נתונים בהשגה ונכנסים לתקופת בידוד של 14 ימים. "אנחנו אוסרים על כניסה של אנשים, לא של לאומים", הבהיר אתמול בהקשר זה מנכ"ל משרד הבריאות. "מה שחל על סין, חל כעת בדרום קוריאה ויפן ואנחנו בוחנים את אותו העניין גם עם טאיוון".
השבים מאילו מדינות צריכים להיכנס לבידוד?
לפי הנחיות משרד הבריאות, מי ששהה בסין, בקוריאה הדרומית או ביפן במהלך השבועיים האחרונים צריך להיכנס לבידוד בית של 14 ימים. חייבים בבידוד גם החוזרים לישראל מתאילנד, הונג קונג, סינגפור ומקאו החל מ-16 בפברואר בשעה 12:00 ואילך. הנחיה זו לא חלה על מי שהיה במקומות אלה במסגרת טיסת המשך (קונקשן).
מה עליי לעשות במקרה של חשש להידבקות?
במקרה של הופעת תסמיני המחלה, יש לפנות לקופת החולים או חדר המיון וליידע מראש על הגעת החולה למקום. היעדרות מעבודה תיחשב כהיעדרות בשל מחלה כפי שהוסדר בצו של משרד הבריאות. אין צורך לפנות לרופאי המשפחה לקבלת אישור מחלה בגין ההיעדרות. על כל אדם הנכנס לבידוד ביתי לדווח על כך למשרד הבריאות באמצעות טופס דיווח עצמי או באמצעות מוקד 5400*.
מהם התסמינים למחלה?
התסמינים העיקריים לקורונה הם חום, שיעול, קוצר נשימה וקשיי נשימה. לא ניתן להבדיל בבדיקה קלינית בין הידבקות בנגיף הקורונה לבין מחלות נשימתיות אחרות.
איך נראים החיים בבידוד?
לפי הנחיות משרד הבריאות, אדם שנתון בבידוד מנוע לחלוטין מלצאת מהבית. עליו לשהות בחדר, נפרד מאוורר היטב, עם דלת סגורה. היציאה מהחדר מותרת רק לשם פעולות הכרחיות ולזמן קצר ככל הניתן, תוך כדי כיסוי הפה והאף. יש לשטוף ידיים או לחטא אותן לפני ואחרי הכנת אוכל, אכילה ושימוש בשירותים. במידת האפשר, יש להשתמש בשירותים נפרדים.
אם הופיעו תסמיני המחלה, יש ליצור קשר טלפוני עם המרפאה או עם מוקד קופת החולים. אין להכניס מבקרים לבית. מומלץ להשתמש בכפפות חד פעמיות בכל מגע עם המבודד וסביבת חדר הבידוד. על כל בני הבית להקפיד על שטיפת ידיים באופן תכוף.
כיצד יש לתווך את הנושא לילדים?
במשרד החינוך פרסמו הבוקר הנחיות להתמודדות עם המצב, והסבירו כיצד לדבר עם התלמידים. בין הדגשים נמסר כי יש לעזור לילדים להבחין בין שמועות לעובדות, ולסייע להם לארגן את רצף האירועים. חשוב להסביר את הסכנה שבהעברת מידע לא מבוסס, לתת מידע מדויק, בהיר וקצר, בלי להפחיד, ובלי להוסיף "נבואות" או דאגות מוגזמות.
ההסברים צריכים להינתן באופן פשוט, רגוע ומרגיע וללא פרטים מיותרים. חשוב גם להימנע מדרמטיזציה ולחזק תחושות שייכות וביטחון. עוד הסבירו במשרד החינוך כי יש להתאים את השיחה לגיל ההתפתחותי של הילדים וליכולות ההתמודדות שלהם עם המידע. חשוב לשדר אמון ביכולת ההתמודדות של הילדים, אך גם להיות ערניים לילדים הזקוקים להתייחסות מיוחדת.