731 בנקים, 140 מבני ממשל ו70 תחנות דלק הוצתו במהלך ההפגנות האלימות באירן: כשבועיים אחרי שפרצה "מחאת הדלק" ההמונית נגד המשטר האירני, גורם רשמי חושף היום (רביעי) לראשונה את היקף הנזקים שנגרמו ברחבי המדינה. שר הפנים האירני פרסם הצהרה רשמית שבה גילה גם כי 50 בסיסים של כוחות הביטחון הותקפו. הוא לא התייחס למספר ההרוגים והעצורים במהומות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בהצהרה רשמית שפורסמה היום בסוכנות הידיעות הממלכתית של אירן טען שר הפנים עבדול ראזה רחמני פאזלי כי במחאה, שהחלה ב-15 בנובמבר בעקבות עליית מחירי הבנזין והפכה להתקוממות עזה נגד המשטר, השתתפו כ-200 אלף מפגינים. הרקע להפגנות הוא העיצומים החדשים שהטילה ארצות הברית על אירן, שקטעו כמעט לחלוטין את ייצוא הנפט שלה והחמירו עוד יותר את המשבר הכלכלי.
בהצהרתו לא התייחס השר למניין ההרוגים בהפגנות, אך ארגון זכויות האדם אמנסטי טען ביום שני האחרון שלפחות 143 בני אדם נהרגו עד כה על ידי כוחות הביטחון. זאת ההתקוממות הקשה ביותר נגד הממשל האירני מאז "המחאה הירוקה" ב-2009, שפרצה בעקבות טענות לזיופים בבחירות במדינה.
این ویدیو که مربوط به تهران خیابان ستارخان است امروز به دست بیبیسی فارسی رسیده. زمان این ویدیو برای بیبیسی فارسی مشخص نیست اما مربوط به اعتراضات اخیر در پی گران شدن #بنزین است. pic.twitter.com/TSccZc6iOG
— BBC NEWS فارسی (@bbcpersian) November 22, 2019
טהרן דחתה את המספרים שהציגה אמנסטי וטענה שישנם הרוגים בודדים ובהם גם אנשי כוחות הביטחון. עוד אמרו שיותר מ-1,000 איש נעצרו. מנגד טוענים במרכז לזכויות אדם באירן – ארגון הממוקם בניו-יורק – כי מספר העצורים עומד על כ-4,000.
ההפגנות נגד העלאת מחירי הבנזין הפכו במהירות למחאה פוליטית – והמוחים קראו למנהיגי אירן להתפטר. הממשל כינה את המוחים "בריונים" הקשורים לאירנים גולים, והאשים את ארצות הברית, סעודיה וישראל בהתססת המחאה ברחובות.