השירות המטאורולוגי הציג היום (שלישי) את דוח "מגמות אקלימיות ואירועי קיצון בישראל עד סוף המאה ה-21", המציג נתונים עדכניים ותחזיות אקלימיות בישראל עד סוף המאה הנוכחית.
מסקנות הדוח מתבססות על מחקר שבחן לראשונה תדירות אירועי אקלים קיצוניים, ובהם עומסי חום ממושכים ועוצמות גשם גבוהות בפרקי זמן קצרים, ומציג תחזיות פסימיות של המשך המגמה בעשורים הקרובים. לפי מחברי הדוח, ישראל תמשיך להתחמם, הטמפרטורה הממוצעת תמשיך לעלות בשיעור של 0.6-0.5 מעלות בכל עשור ועד סוף המאה תהייה גבוהה בכ-3.5 מעלות מהממוצע בעשרים השנים האחרונות. הטמפרטורה הגבוהות יהפכו את החיים באזורים נרחבים בישראל לבלתי נסבלים עד כדי סכנת חיים.
במישור החוף למשל, אירועי חום קיצוני של 45 מעלות ומעלה נרשמו עד כה רק פעם במאה שנה. בעשורים הקרובים הם צפויים לקרות פעם ב-20 שנה, ועד סוף המאה – פעם ב-3 שנים בממוצע. באזורים חמים יותר, כמו עמקי הצפון והנגב, תדירותם של ימים עם 45 מעלות חום תגדל מפעם ב-25 שנה לפעם ב-1.5 שנה. גם טמפרטורות של 50 מעלות ומעלה, שכמעט לא נרשמו באזורנו מעולם, יהיו אפשריות, ולקראת סוף המאה יגיעו מדי 15 עד 25 שנה. כמו כן, אזורי ים המלח והערבה, עלולים לסבול מחום אימים כזה מדי שנתיים.
בנוסף, עומס החום, המבטא את רמת האי נוחות האקלימית למחייה ונקבע כשילוב של הטמפרטורה והלחות היחסית, יעלה בכל אזורי הארץ בשתי דרגות. במישור החוף, הממוצע יעלה מעומס חום מתון לעומס כבד, ובים המלח והערבה מעומס בינוני-כבד לעומס חום קיצוני. המשמעות: כל יציאה מהחללים הממוזגים תהיה קשה עד בלתי אפשרית. אירועי עומס חום כבד יתרחשו מדי שנה עד שלוש לעומת מדי עשר שנים כיום.
כיום, אנו חווים בשנה בממוצע כ-4 גלי חום, הנמשכים 5-4 ימים ומתאפיינים בטמפרטורה מקסימלית של כ-36 מעלות. בעשורים הקרובים יעלה מספר גלי החום ל-5 עד 6 גלים בשנה, משכם יתארך ל-5 עד 6 ימים, וטמפרטורות המקסימום יגיעו ל-40 עד 42 מעלות. עד סוף המאה צפויים 7 גלי חום בשנה, שיארכו בממוצע 18 ימים כל אחד ויגיעו לטמפרטורות שיא של 45 מעלות.
במקביל, כמות הגשם צפויה לפחות באופן דרסטי עד סוף המאה, בשיעור ממוצע של 25-20% יחסית לשנים האחרונות. ירידה כזו תביא לעלייה בתדירות שנות הבצורת, מחסור במים להשקיה ומחסור במזון. גם אם מדינת ישראל תוכל לספק מענה למחסור במים באמצעות התפלה מוגברת של מי הים, המחסור יורגש במדינות השכנות לנו, וצפוי להביא לטלטלות, נדידות עמים וחוסר יציבות מדינית שתורגש גם כאן.
בנוסף לירידה בכמות הגשם השנתית, צפויה עלייה בעוצמת הגשם. ב-30 השנים האחרונות נרשמה עלייה של עד 40% במטחי גשם חזקים בפרקי זמן קצרים של 60-30 דקות. אם בשנות ה-60 עד ה-90 של המאה הקודמת הגיעו מטחי גשם כבד עד 54 מ"מ/שעה, בעשורים האחרונים הם הגיעו ל-76 מ"מ/שעה – כלומר עלייה של 40%.
הדוח קובע כי על פי המודלים האקלימים, מגמה זו צפויה להימשך ואף להאיץ עם המשך התחממות כדור הארץ. מערכות הניקוז הקיימות אינן ערוכות לסלק כמויות גדולות של מי גשם בפרק זמן קצר, ועוצמות גבוהות של גשם עלולות לגרום לשיטפונות ולהרס תשתיות.
יתר מכך, מחברי הדוח מדגישים כי הממצאים מהווים אינדיקציה ברורה למגמות אקלימיות שכבר משפיעות על ישראל, וצפויות להחמיר מאד בשנים הבאות. למגמות המוצגות בדוח השלכות ניכרות על כל תחומי החיים בישראל: בריאות, מים, תשתיות, ניקוז, שירותי חירום, חקלאות, אנרגיה, סביבה ועוד, ומחייבות הערכות נרחבת והקצאת משאבים מסיבית.