כולם מדברים על שעון חורף, אף אחד לא מדבר על האלרגיות של עונת המעבר. הגענו לשלב הזה בשנה שחצי מבני האדם מנוזלים, החצי השני מתגרד וכולם ביחד דומעים עם עור מגורה, בשלב כזה או אחר של היום והעונה. מה גורם לזה לקרות? כמה זמן זה נמשך ומה ניתן לעשות כדי להימנע מאי הנוחות הזו? פנינו לפרופ' אלון הרשקו, יו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה, שעשה לנו סדר בשאלות.
מהי אלרגיה?
"אלרגיה היא תגובת יתר של מערכת החיסון לגורם חיצוני. באופן תקין המערכת החיסונית מזהה ומגיבה כנגד גורמים שעלולים להזיק לגוף, דוגמת חיידקים ווירוסים, אולם לעתים היא מגיבה נגד חומר שאין בו איום ממשי, כגון אבקני פרחים, עובש ומזונות שונים. חומר כזה מכונה אלרגן. מפגש האלרגן עם מערכת החיסון גורמת להפרשת חומרים רבים, כולל היסטמין אשר יוצר את התגובה האלרגית, והיא עשויה להתבטא בכמה מערכות כגון עור (פריחה וגרד), נשימה (נזלת, אסתמה), בטן (כאב, הקאה), או ירידת לחץ הדם.
ישנם חומרים שונים העלולים לגרום להתפתחות אלרגיה:
- אלרגנים נישאים באוויר, כגון אבקנים, קשקשים מפרוות בעלי חיים, קרדית אבק הבית ועובש.
- מזונות כגון בוטנים, אגוזים שמקורם מעצים (פקאן, קשיו ועוד), שומשום, דגים, ביצים וחלב.
- עקיצות חרקים, כגון דבורים או צרעות.
- תרופות כגון אנטיביוטיקה, משככי כאבים ועוד.
האם יש "פרופיל" ידוע מראש לאנשים שסובלים מאלרגיה בתקופות מעבר?
"אלרגיה של עונות מעבר היא נטייה משפחתית. לרוב היא שכיחה יותר בגיל ילדות, ובצעירים אך לפעמים ממשיכה לגיל מבוגר יותר. המטופלים לעתים מדווחים גם על אקזמה בילדות".
כמה זמן נמשכת התגובה האלרגית?
"אנשים שונים מפתחים תגובות אלרגיות השונות באופיין ובעוצמתן, ובהתאם לכך נמשכות פרקי זמן שונים על פי סוג האלרגן ומשך החשיפה. ישנן תגובות שיכולות להימשך בין כמה שעות לכמה ימים. גודש אפי, ונזלת יכולים להופיע בחשיפה לאלרגנים הנישאים באוויר לפרקי זמן משתנים המגיעים אפילו לשבועות ואף חודשים ושנים. חומרת האלרגיה משתנה אף היא מאדם לאדם, החל מתגובות קלות של גרד קל ועד אנפילקסיס שנגרם ממזון, תרופות או עקיצות חרקים. זהו מצב מסכן חיים המצריך התערבות רפואית מהירה".
מדוע בעונות המעבר יש יותר אלרגיה?
"ישנם אלרגנים שנמצאים איתנו כל השנה, כדוגמת קרדית אבק הבית, עובש, פרווה של בעל חיים ועוד. אנשים שאלרגים לחומרים אלו מתמודדים עם תסמינים במהלך כל השנה. אולם בעונות המעבר נוספת קבוצה נוספת של אלרגנים שמקורם בהתפזרות אבקות שונות המצויות בפרחים, צמחים ועצים על פני מרחבים גדולים. הרוח הנושבת מפזרת את אותם אבקנים לכל עבר ובין היתר גם לדרכי הנשימה שלנו. מאחר והצמחים צומחים בעונות קבועות, האלרגיות הן עונתיות גם כן.
"ישנם אנשים שיכולים לסבול מביטויי אלרגיה שונים ומגוונים הנובעים מרגישות למספר אלרגנים. לדוגמה, אנשים הסובלים מאלרגיה לקרדית אבק הבית במשך כל השנה ובנוסף אלרגיים לפריחת עץ הזית. בעונת המעבר ובמיוחד לקראת פסח יתכן כי אנשים אלה יחושו החמרה במצבם".
מהם תסמיני האלרגיה?
"תסמיני האלרגיה הם, כאמור, מגוונים ותלויים באלרגן שמחולל את התגובה ובמערכת שקולטת את האלרגן בגוף. לכן אלרגיה שנגרמת כתוצאה משאיפה לתוך מערכת הנשימה תבוא לידי ביטוי בעיקר במערכת הנשימה (קשיי נשימה) או העור (תפרחות וגרד).
"האלרגיות ככלל מתבטאות בכמה דרכים: נזלת אלרגית בדרך כלל מימית ושקופה, פריחה, גירוד בעור, אודם, גירוי ועפעפיים נפוחים, ראייה מטושטשת, גרד בחיך, בצוואר או מאחורי האוזניים, ליחה, צפצופים, שיעולים ותחושת חנק בגלל התכווצות דרכי הנשימה התחתונות, בחילות, הקאות, כאבי בטן ושלשולים,
כיצד מתגברים על האלרגיה?
"ניתן לטפל באלרגיות של עונות מעבר בכמה דרכים, כאשר הראשונה מביניהן היא כמובן להקטין עד כמה שניתן מגע ישיר עם מחולל האלרגיה, שכן כמעט בלתי אפשר להימנע לחלוטין שכן בעונות המעבר האלרגן נמצא באוויר ולמעשה בכל מקום". עם זאת, פרופסור הרשקו מרגיע ואומר כי "אין סכנת חיים באלרגיה עונתית. הביטוי של האלרגיה היא לרוב בדרכי הנשימה העליונות. עם זאת, אנשים המתמודדים עם אסתמה אלרגית עשויים לחוות החמרה נשימתית".
בנוסף קיימים מגוון טיפולים תרופתיים יעילים ובטוחים להקלה מהירה של הסימפטומים האלרגיים. הטיפול הפשוט והיעיל ביותר הוא טיפול בתרופות אנטי-היסטמיניות מתקדמות כגון רופפין, אריוס, טלפסט ובילקסטן ככדור בנטילה יומית. יתרונם בכך שהם פועלים במשך כל היממה ואינם גורמים לתחושת נמנום, בעלי פרופיל בטיחות טוב ומעט מאוד תופעות לוואי. תרופות אלו חוסמות את פעולת ההיסטמין שהוא אחד החומרים המרכזיים בתגובה האלרגית. הרופפין למעשה, הינו אנטיהיסטמין בעל מנגנון פעולה כפול המשלב עיכוב של שני גורמים (היסטמין ו-PAF) המשתתפים בתגובה האלרגית ומאפשר הקלה מהירה בתסמינים.
כאשר מדובר באלרגיה חמורה יותר הרופא עשוי לשקול שימוש בסטרואידים אשר יעילים בטיפול באלרגיה אך כוללים לא מעט תופעות לוואי (כדוגמת בריחת סידן מהעצמות, עלייה בלחץ דם וסוכר בדם, תיאבון מוגבר וכו'). ככל, מומלץ להימנע במידת האפשר מנטילה של סטרואידים בכדורים או בזריקה. ב
במידה והמטופל אינו מגיב לתכשירים הללו, ניתן לטפל באלרגיה באמצעות זריקות חיסון (אימונותרפיה), על ידי הזרקה הדרגתית במינונים הולכים וגדלים של אותו אנטיגן היוצר את התגובה האלרגית. מדובר בטיפול הניתן במשך מספר שנים, במהלכו המטופל מפתח סיבולת כלפי האנטיגן.
מומלץ להתחיל טיפול באלרגיה אצל רופא משפחה או רופא ילדים, ובמקרה שהמענה לא מספק, רצוי להגיע לרופא מומחה באלרגיה ואימונולוגיה קלינית, אשר יאתר את גורמי האלרגיה ויתאים את הטיפול המיטבי למטופל.