מאז ה-7 באוקטובר, מדינה שלמה מתקשה לישון. השינה של כולנו טרודה, קצרה, כואבת ורחוקה מלהיות השינה האיכותית שחיונית לרווחתנו ולהישרדותנו במהלך החיים. כיום, ידוע כי במהלך השינה מתרחשת פעילות מוחית החיונית כמעט לכל תפקודי הגוף, כולל גיבוש זיכרונות, למידה, התפתחות קוגניטיבית, בריאות נפשית, פעילות מערכת החיסון, גדילה, תיקון רקמות ושיקום תהליכים מטבוליים, הורמונאליים ועצביים. מה קורה לנו כשאנחנו ישנים פחות מ-6 שעות בלילה? 

"כשאנחנו לא ישנים את מספר השעות שהגוף שלנו דורש או ששנתנו מרובה ביקיצות ליליות - הגוף שלנו לא מקבל את המנוחה הדרושה לו ובריאותנו נפגעת. ההשפעות לטווח ארוך הן רחבות ומאוד מזיקות", אומרת ד"ר עפרה פלינט-ברטלר, מומחית לדפוסי שינה ומרצה במכללת עמק יזרעאל ובמרכז האקדמי לחינוך ועיצוב ויצו חיפה. הנה כמה מההשלכות השליליות לשינה מועטה. 

  1. מעצבנות ועד לחץ דם גבוה

    כולנו מכירים את עצמנו ואת הקרובים לנו, אחרי לילה עם שינה קצרה מדי: קושי רב לקום מהמיטה, עצבנות, מצב רוח שלילי וקושי להתרכז, הם רק חלק מהתופעות המטרידות. "במישור הפיזיולוגי שינה בת פחות מ-6 שעות תגרום לחסימה של תהליכים גנטיים ספציפיים בתאים שמרכיבים את המערכת החיסונית, אשר אחראית על זיהומים ומחלות. ביטוי גנטי מוגבר לתהליכים דלקתיים, הפעלה של מערכת הקרישה והיצמדות תאים מוגברת אשר מובילה ללחץ דם גבוה, התקפי לב ולשבץ מוחי", אומרת ד"ר פלינט - ברטלר.

  2. שינה מופחתת בקרב מבוגרים מעלה את הסיכון לדימנציה

    בכתב העת Nature Communications פורסם השנה מחקר הקושר בין שנת לילה קצרה לבין עלייה בסיכון לחלות בדימנציה. במחקר השתתפו כ-8,000 אחריהם עקבו במשך 25 שנים. מסקנות המחקר היו שאנשים בגילאי 50-60 שישנו 6 שעות או פחות היו בסיכון גבוה יותר לדמנציה בהשוואה למשתתפים שישנו במשך שבע שעות בלילה. הסיכון המוגבר לדמנציה היה ב-30% ללא תלות בגורמים סוציודמוגרפיים, התנהגותיים, קרדיומטבוליים ובריאות נפשית, כולל דיכאון.

  3. ישנים פחות, אוכלים יותר

    ד"ר פלינט-ברטלר מסבירה ששינה מופחתת מייצרת חוסר יציבות של המערכת המטבולית - דבר שעלול לגרום בין היתר לעלייה בסיכון להשמנת יתר. הסיבה היא שקיימת ירידה בקצב המטבולי, ירידה ברמות הלפטין (אותו הורמון שמאותת לנו שאנחנו שבעים)  ועליה ברמות הגרלין (ההורמון שמאותת לנו שאנחנו רעבים).

    "מה שקורה זה שבלילה הגוף מחפש איך "להילחם" בעייפות ונוצר אצלנו חשק עז למזונות שמכילים סוכרים. כך אנחנו הולכים לישון עם בטן מלאה ובמקום שהגוף יהיה עסוק בבנייה ותיקון - עליו להשקיע אנרגיה גם בפירוק המזון", אומרת ד"ר פלינט-ברטלר. לדבריה, מומלץ לאכול את הארוחה האחרונה לפחות שעתיים לפני זמן ההליכה למיטה. בנוסף, אם אתם במשטר של אכילה בריאה, דעו כי אנשים שניהלו אורח חיים בריא וישנו טוב - שרפו יותר רקמות שומן בהשוואה לאילו שישנו פחות טוב ואיבדו יותר מסת שריר.

  4. מעלים את הסיכון לחלות בסכרת סוג 2

    כמו כן, נמצא קשר חזק מאוד בין חוסר בשינה לסכרת סוג 2, זאת כיוון שחוסר השינה משבש את יכולתו של הורמון האינסולין לווסת את רמות הסוכר בדם.

  5. פגיעה ביצירתיות, נטייה לדיכאון וחרדה

    ד"ר פלינט – ברטלר מסבירה ששינה מועטה בלילה פוגעת בפונקציה הביצועית וביכולת של המוח לתכנן ולארגן פעילויות ולהקדיש להן תשומת לב. "בנוסף ישנה פגיעה ביכולת היצירתית, יש קשר חיובי עם מצב רוח שלילי, דכאון וחרדה, ובנוסף, עלייה בסבירות לתאונות".

  6. שינה מופחתת אצל ילדים ובני נוער פוגעת בהתפתחות ובגדילה

    "אני יודעת שלא תמיד קל להציב גבולות, לקחת לילד את הפאלפון בלילה ולומר לו להיכנס למיטה אולם, אני ממליצה בחום להורים לעשות זאת כיוון שיותר מדי מונח על הכף", אומרת ד"ר פלינט-ברטלר, "אצל ילדים ובני נוער: השינה קריטית במיוחד שכן הורמוני הגדילה מופרשים בשינה.

    אצל ילדים עם הפרעות שינה קריטיות ניתן למצוא בעיות התפתחותיות לצד משקל וגובה נמוכים. זאת לצד, תפקוד בית ספרי נמוך. ישנו קשר חזק שהוכח כבר לפני שנים בין שינה לציונים, כך שמי שיישן יותר הוא בעל ציונים יותר גבוהים. בנוסף, היכולת של התלמיד לקבל את דברי המורה ולהעריך אותו, ולשלוט באגרסיות שלו ולהתנהג בצורה נאותה בבית הספר קשר בקשר ישיר לכמות ואיכות השינה שלו. זמן מסך וחוסר מעורבות הורית נמצאו כמשפיעים מאוד על שנתם של ילדים ובני נוער".

  7. קצרי שינה? זכיתם!

    "ישנם אנשים מעטים, שמוגדרים כ"קצרי שינה", אותם אנשים יכולים לתפקד בצורה אופטימלית ולקום רעננים גם לאחר 5-6 שעות שינה בלילה", אומרת ד"ר פלינט-ברטלר וממליצה לכולם להתייחס ברצינות לנושא השינה ולמי שסובל לפנות לקבלת עזרה.