לא משנה כמה ינסו להזהיר אותנו מפניהן, סביר להניח שלכל אחד מאתנו יש צלקת אחת לפחות עם סיפור מאחוריה. אותו סימן שנותר על העור לאחר ריפוי פצע או פציעה - זכר למשהו שקרה. לעתים הצלקות הן תזכורות פיזית לאירועים טראומטיים או חוויות שהותירו רושם מתמשך על חיינו. ובמובן העמוק יותר, צלקות הן דרך מעניינת לספר את סיפור חיינו. הן יכולות להיות מקור לכוח וחוסן, להדגים את יכולתנו לרפא ולהתגבר על מצוקות ומנגד, גם מקור לבושה או למודעות עצמית, להזכיר לנו את כל אותם טעויות או מאבקים בעבר.
בתרבויות מסוימות, אגב, צלקות נחשבות לאות אומץ או אומץ, המשקפות את נכונותו של אדם לסבול כאב או קושי. באחרות, צלקות עשויות להיראות כסימן של חוסר שלמות או חולשה. בסופו של דבר, המשמעות של צלקות היא אישית מאוד ויכולה להשתנות מאדם לאדם.
אבל איך צלקות נגמרות? אילו סוגים יש וכיצד ניתן לטפל בהן? לפחות למראית עין? פנינו לד"ר גיל טאובר, מומחה לרפואת עור, מין ואסתטיקה מ"מכבי שירותי בריאות" ולרבקה זיידה מייסדת המרכז לטיפול באקנה בשיטת רבקה זיידה, למדריך בנושא.
-
מהי צלקת?
"צלקות הן תוצר של תהליך ריפוי העור לאחר פציעה, וחלק טבעי מאותו תהליך. אך הן עלולות להפריע מבחינה אסתטית ואף לגרום למצוקה נפשית עבור אנשים מסוימים. צלקות יכולות להיגרם משלל טראומות שהעור נחשף אליהם, כמו כוויות, תאונות, מחלות דלקתיות בעור וניתוחים. אפשרויות הטיפול משתנות בהתאם לסוג הצלקת", אומר ד"ר טאובר."צלקות בכלל וצלקות שנוצרו כתוצאה מאקנה בפרט הן למעשה החלמה לא תקינה של העור כתוצאה מדלקת או מפציעה", אומרת זיידה. "צלקות מחולקות לסוגים שונים לפי המראה שלהן. ישנן צלקות המאופיינות בחורים שקועים בעור, שנוצרו עקב הריסה או אובדן של רקמת שריר ושומן שתמכו בעור. ישנן צלקות המורמות מן העור, בשל ייצור עודף של סיבי קולגן וישנן צלקות קלואידיות אשר יוצרות התפשטות צלקתית מחוץ לאזור הנגוע, ולכן האבחון המדויק הוא גורם המפתח".
-
ממה צלקת יכולה להיגרם?
תאונות או פציעות: פצעים כתוצאה מחתכים, שריטות או פציעות אחרות עלולים להשאיר צלקות.
ניתוחים: חתכים שנעשו במהלך ניתוחים עלולים להותיר סימן.
כוויות: כוויות עלולות לגרום להצטלקות, במיוחד אם הכוויה חודרת לעומק העור.
מחלות עור: למשל מחלות דלקתיות כרוניות, אקנה או אבעבועות רוח עלולות לגרום לצלקות. -
האם יש סוגים שונים של צלקות?
ד"ר טאובר מסביר על ההבדלים:
צלקות קלואידיות: מופיעות כשהגוף מייצר כמות עודפת של רקמת חיבור (חלבון קולגן) במהלך תהליך לא תקין של ריפוי פצע. כתוצאה מכך נוצרת צלקת מורמת, עבה וגבשושית המשתרעת מעבר לגבולות הפצע המקורי.
צלקות היפרטרופיות: דומות לצלקות קלואידיות, אך אינן חורגות מגבולות הפצע המקורי. הן מופיעות כצלקות מורמות, אדומות ועבות שעלולות להיות מגרדות או כואבות.
צלקות אטרופיות: צלקות אלו יוצרות שקעים ועלולות לנבוע ממחלות עור כמו אקנה או אבעבועות רוח.
צלקות התכווצות: נגרמות כתוצאה מכוויות ועלולות לגרום להידוק ולהגבלת תנועה עקב התכווצות העור. -
ממה צלקת יכולה להיגרם?
"יש מספר גורמים שיכולים להשפיע על היווצרות צלקות. כשהעור שלנו מתמודד עם אקנה הוא למעשה מתמודד עם חיידקים שגורמים לדלקת בעור וכך נגרמת טראומה לעור ורקמות נפגעות. יש מספר גורמים שיכולים להשפיע על היווצרות צלקות", אומרת זיידה.
תהליך טיפול והחלמה לא תקינים
זהו הגורם העיקרי שמוביל לאותם סימנים שמתקבעים בשכבות העור העמוקות. בעצם, מדובר באובדן של רקמות שריר ושומן שעד להופעת האקנה תמכו במראה הפנים מתחת לעור ולאחר התהליך הדלקתי כבר לא עושות את עבודתן, משום שהרקמה נפגעה.
חלק מהגורמים הנוספים שיכולים להעלות את הסיכוי להיווצרות של צלקות הם:
חיטוטים ולחיצות בעור
שימוש בחומרים שאינם מיועדים לעור הפנים
טיפול תרופתי שכולל ייבוש אגרסיבי של העור
גנטיקה -
האם יש סוג עור שסובל יותר מצלקות?
"עור דק מצטלק יותר. בנוסף, יש סוגי עור עם נטייה גנטית להצטלקות", אומרת זיידה. -
כיצד מטפלים בצלקות?
ד"ר טאובר מסביר:
טיפולים מקומיים: ניתן להשתמש בקרמים, משחות וג'לים עם או ללא מרשם כדי להפחית את הופעת הצלקות. טיפולים אלו עשויים להכיל סיליקון, ויטמין E או מרכיבים אחרים שיכולים להעניק לחות לעור ולקדם ריפוי. טיפולים אלו נחשבים לפחות יעילים, ולכן הם משולבים בטיפולים נוספים.
קריותרפיה: טיפול זה כולל הקפאת רקמת הצלקת בחנקן נוזלי. הוא יכול להיות יעיל בהפחתת גודל הצלקות ועוביין.
זריקות סטרואידים: ניתן להשתמש בזריקות סטרואידים כדי להפחית את הגודל והעובי של צלקות מסוגים שונים (קלואידיות או היפרטרופיות).
זריקות 5-FU: פלורואורציל חומר כימותרפי שניתן בזריקות לאזור הצלקת וגורם להשטחה, הקטנה, ריכוך וטשטוש גוון הצלקת.
טיפול בלחץ: מפעילים לחץ על רקמת הצלקת באמצעות תחבושת או בגד דחיסה. טיפול זה יכול לסייע בהשטחת צלקות היפרטרופיות וקלואידיות. הוא ניתן בדרך כלל כחלק ממגוון טיפולים באותה צלקת.
הזרקת חומרי מילוי: יש כמה סוגים של חומרי מילוי כגון חומצות היאלורוניות, חומרים מבוססי סידן ועוד. חומרי המילוי משמשים בעיקר לטיפול בצלקות שקועות (אטרופיות) לשיפור המראה.
טיפול בלייזר: מדובר בטיפול לא פולשני שניתן להשתמש בו כדי להפחית את עובי הצלקות ולשפר את גוון הצלקת. אופן הפעולה: פירוק רקמת חיבור וקידום ייצור קולגן.
כריתה כירורגית: במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה צורך בכריתה כירורגית כדי להסיר צלקות גדולות או מאוד לא אסתטיות. הליך זה כולל הסרת רקמת הצלקת וסגירת הפצע באמצעות תפרים או שיטות סגירה אחרות.בכל הנוגע לצלקות אקנה, מסבירה זיידה: "מגוון הטיפולים המוצעים לצלקות אקנה מתרכזים בעיקר בחידוש של תאים ורקמות באזור הפגוע, המצולק, והם אפקטיביים יותר או פחות בהתאם למידת העומק של אותו החידוש, מבלי לייצר פיגמנטציה וכוויות אחרות בעור. כדאי לזכור שהעור שלנו משמש אותנו כהגנה חיצונית לגוף, ועל כן, הוא לא בנוי משכבה אחת, אלא מ-3 שכבות שונות: השכבה העליונה (האפידרמיס), השכבה הפנימית (הדרמיס) ומתחתיה שכבת שומן (היפודרמיס).
-
מהו האתגר בטיפול בצלקות?
האתגר בעולם הקוסמטיקה הרפואית בכל מה שקשור לטיפול בצלקות הוא למעשה להצליח לעודד תהליכי חידוש של תאים, לא רק בשכבת האפידרמיס, אלא גם בשכבה הפנימית יותר, בשכבת הדרמיס, מבלי ליצור כוויות, סימנים או הבדלי גוון בעור שלנו (פיגמנטציה). מכיוון שמשחות אינן משפיעות על שכבת הדרמיס - יעילותן לטיפול בצלקות אקנה תהיה נמוכה יותר מטיפול במיכשור שמבצע פציעה מבוקרת בעומק שכבות העור ומעודד היווצרות של תאי עור חדשים ובנייה של קולגן ואלסטין בעור". -
האם צלקת יכולה להיעלם לגמרי או שתמיד יישארו סימנים?
"חשוב לדעת שלא ניתן להעלים צלקת ב-100% באף שיטת טיפול (ולכן החוק אף אוסר על שימוש במינוח הזה) אבל אפשר לשפר את מרקם העור בצורה משמעותית מאד ולהקנות לו מראה יותר חלק ופחות מחוטט ומצולק. לכן, ככל שאפשר להקדים תרופה למכה ולמנוע את הנזק, לא לפוצץ חצ'קונים ולטפל בצורה נכונה באקנה - זה תמיד עדיף". -
באיזה שלב צריך "לתפוס" את הצלקת כדי שהיא תיעלם?
"אקנה יכול לבוא לידי ביטוי במספר צורות: החל מטרום פצעון – הקומדונים הקטנים שאנו קוראים להם “שחורים”, דרך חטטים שהם מצב קל של הפצעון ועד תפיחות מוגלתיות, ציסטות ועור מודלק ואדום. טיפול לא ראוי החל משלב הקומדון יכול להשאיר צלקות ועל אחת כמה וכמה במצב מתקדם של ציסטה", מסבירה זיידה. "כדאי לטפל בהתפרצות האקנה או אפילו במצב הטרום דלקתי (שומניות יתר, קומדונים שחורים\לבנים) בצורה נכונה ומבוקרת. כלל האצבע הוא - כמה שיותר מוקדם, יותר טוב".
-
האם יש שלב שאין סיכוי לטפל בצלקת יותר?
"קודם כל חשוב להבין שלא מדובר בגזירת גורל וכן, יש מה לעשות עם צלקות האקנה אפילו אם עברו כמה שנים מאז היווצרותן. תמיד אפשר לשפר את מרקם העור באחוז מסוים. עם זאת, המצב ההתחלתי משפיע. ככל שהצלקת יותר שקועה ועמוקה כך תוצאות הטיפול יהיו פחות דרמטיות. בנוסף, המכשור שלנו לא מתאים לטיפול בצלקות קלואידיות, שהן צלקות ספציפיות מסוג אחר".