כמות הקלוריות שאנחנו מכניסים לגוף צריכה להיות פחותה מסך הקלוריות שנשרפו. זו המנטרה, מבוססת על לוגיקה בסיסית, לרוב דיאטות ההרזיה. מסתבר שהגישה הזאת לא מספיקה. הטיימינג חשוב לא פחות, והשעה ביום שבה אנחנו צורכים את הקלוריות שלנו מהווה תפקיד חשוב לדרך שבה הגוף שלנו צורך, מעכל ושורף את הקלוריות.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
אחד הטרנדים שמייחסים משקל לזמן האכילה, היא הדיאטה הפופולרית 16:8 שמתמקדת באכילה במהלך תקופה מוגבלת של היום. על פי הכללים, אפשר לאכול במשך 8 שעות מה שרוצים וב-16 השעות הנותרות צמים. יש לא מעט קולות ספקניים ביחס ליעילות הדיאטה ויש שטוענים שהיא אף עלולה להזיק. ד"ר גארי וונק, פרופסור לפסיכולוגיה, מדעי המוח וגנטיקה רפואית בחן את יעילות הדיאטה וגילה שיש לא מעט משמעות לבחירת הזמן הספציפי שבו אנחנו בוחרים לאכול/להתנזר מצריכת הקלוריות.
הפער המפתיע בין הבוקר לצהריים
המחקר הראשון של ד"ר וונק עקב אחר 116 מבוגרים (גברים ונשים, בטווח הגילאים 18עד 64) שסבלו מעודף משקל או השמנת יתר. קבוצה אחת אכלה שלוש ארוחות מובנות ביום, והקבוצה השנייה אכלה הכול אבל רק בין השעות 12 בצהריים ל-20:00. התוצאה העיקרית שנמדדה הייתה ירידה במשקל. בנוסף, המחקר עקב אחר מגוון סמנים ביולוגיים מטבוליים כגון שומן ומסה, וגלוקוז ואינסולין במהלך הצום. על פי תוצאות המחקר, המסקנה היא כי אכילה מוגבלת בזמן אינה יעילה יותר בירידה במשקל, מאשר אכילה לאורך היום.
אבל המחקר לא נעצר בשלב הזה. האם ייתכן שהתוצאה תהיה שונה אם רוב הקלוריות היומיות נצרכות במסגרת זמן שונה?. "מה היה קורה אם היית יכול לאכול רק בין השעות 9 בבוקר ל-4 אחר הצהריים?", הסביר ד"ר וונק, "האם תעלה פחות במשקל ותהיה בריא יותר באופן כללי גם אם תאכל תזונה עתירת שומן?".
בסדרת מחקרים נוספת, קבוצת עכברים קיבלו גישה חופשית לתזונה עתירת שומן. חלקם קיבלו גישה מלאה למזון בכל עת, ואחרים הורשו לאכול בחלון זמן של שמונה שעות, במהלך השלב המוקדם של התקופה הפעילה שלהם ביום. עכברים שקיבלו גישה מלאה במשך כל היום לתזונה עתירת שומן פיתחו השמנה, סוכרת ומקצבי שינה-ערות גרועים.
לעומתם, העכברים שהייתה להם גישה מוגבלת בזמן לתזונה עתירת השומן, היו בריאים משמעותית מהעכברים שקיבלו גישה חופשית לאורך היום לאותה התזונה. התוצאות הראו כי הם איבדו שומן בגוף, נצפו רמות תקינות של גלוקוז שלהם ורמת כולסטרול ירדה, וכן זוהה שיפור בתפקוד המוטורי ובמחזורי השינה. חשוב לזכור, צריכת הקלוריות היומית של כל הקבוצות לא הייתה שונה, בלי קשר לתזונה או ללוח הזמנים של הארוחות.
לא לדלג על ארוחת בוקר
במבחן נוסף שנערך על בני אדם, נשים עם עודף משקל והשמנת יתר חולקו לקבוצת ארוחת בוקר (700 קלוריות ארוחת בוקר, 500 קלוריות ארוחת צהריים, 200 קלוריות ארוחת ערב), ולקבוצת ארוחת ערב (200 קלוריות ארוחת בוקר, 500 קלוריות ארוחת צהריים, 700 קלוריות ארוחת ערב), למשך 12 שבועות. קבוצת ארוחת הבוקר הראתה ירידה גדולה יותר במשקל והפחתה בהיקף המותניים, הגלוקוז והאינסולין ירדו אף הם באופן משמעותי בקבוצת ארוחת הבוקר. רמות הטריגליצרידים הממוצעות ירדו ב-33.6% בקבוצת ארוחת הבוקר ועלו משמעותית בקבוצת ארוחת הערב.
המשמעות המעשית שגוזרים החוקרים מהנתונים האלו היא לאכול ארוחת בוקר גדולה, ארוחת ערב קטנה, ולעולם לא לאכול חטיפים בשעות הלילה המאוחרות. התובנה היא כי דילוג על ארוחת הבוקר ואכילת יתר בערב, ממלאים תפקיד משמעותי בעלייה במשקל ובהשמנה.