נשים רבות המגיעות לגיל 45 ומעלה, סובלות מתסמינים שונים, פיזיים ונפשיים, שאת חלקם אינן מקשרות כלל לתחילתה של תקופה חדשה בחייהן הנקראת גיל המעבר על אף שכיחותה, המודעות לנושא ולטיפולים הקיימים אינה גבוהה, ונשים רבות מתביישות לדבר על התסמינים והתופעות שהן חוות ובכך למעשה מתמודדות לבדן עם השינויים שגופן חווה. פרופ' אמנון בז'זינסקי, מומחה לרפואת נשים וגיל-המעבר מהמרכז הרפואי ״הדסה״ עין-כרם, , מסביר על גיל-המעבר, מהם התסמינים שנשים עלולות להרגיש, ומה הן דרכי הטיפול האפשריות.
מתי גיל המעבר מתחיל?
"גיל המעבר, או בשמו המדעי 'מנופאוזה', הינו התקופה השלישית בחיי האישה (לאחר תקופת הילדות והפריון). ככלל, כבר משנות ה-40 לחייה האישה נכנסת לתקופת "גיל המעבר", עקב תחילת תהליך ירידה הדרגתית ברמות ההורמונים המיוצרים ומופרשים על ידי השחלות, בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון. מדובר בתהליך הדרגתי בו אישה עוברת מתקופת הפוריות אל התקופה בחיים שאחרי היכולת להרות, אשר בדרך כלל יתפרש על פני מספר חודשים עד שנתיים שלוש ואף יותר".
כיצד ניתן לזהות שהתסמינים מעידים שהגעת לגיל המעבר?
הירידה בפעילות השחלתית וברמת ההורמונים יכולה לגרום לתסמינים מטרידים שלעיתים פוגעים באיכות החיים. נוהגים לחלק את התסמינים לארבע קבוצות עיקריות:
1. דימומים לא סדירים ולא רגילים (מופחתים או מוגברים) המאפיינים את החודשים שלפני הפסקה מוחלטת של מחזור הווסת.
2. תסמינים הפיזיים, שהשכיחים שבהם הם גלי החום המפורסמים, הזעות לילה, ודופק מהיר (תחושה של דפיקות לב).
3. תסמינים הנפשיים-התנהגותיים, שכוללים בתוכם עייפות יתר, ירידה באנרגיה, דכדוך מתח נפשי.
4. תסמינים הכוללים בעיות באיבר המין הנשי ודרכי השתן. יש לציין כי כל התסמינים קשורים לירידה ברמות הדם של ההורמון אסטרוגן.
"חשוב גם לציין כי הנשים אינן חוות בד״כ את כל התסמינים, אך הופעה של תסמין אחד או שנים בצורה קשה יכולה לפגוע משמעותית באיכות החיים", אומר פרופ' בז'זינסקי.
מה בכל זאת נשים חוות ולא יודעות שזה קשור להיותן בגיל המעבר?
כפי שנאמר, התסמינים המוכרים הם בעיקר גלי החום, הזעות, דכדוך וכדומה, אך ישנם תסמינים רבים, שאינם מוכרים מספיק והמודעות לעובדה שהם קשורים באופן ישיר לגיל המעבר נמוכה מאוד, מה שגורם לנשים רבות לסבול, ולשווא.
הפרעות שינה
אחד התסמינים שקשורים באופן ישיר לשינויים ההורמונליים בגיל-המעבר הוא ההפרעות בשינה. מסקר שנערך לאחרונה על ידי האגודה לגיל המעבר, נמצא כי למעלה מ 60% מהנשים בגיל המעבר, בין הגילים 45-55, חוות הפרעות שינה מסוגים שונים. לעתים הפרעות אלו נובעות כתוצאה מגלי החום והזעות הלילה, אך לא פעם נשים יתקשו להירדם או יתעוררו באמצע הלילה ולא יצליחו לחזור לישון, גם ללא נוכחות גלי חום או הזעות. מלבד העובדה שקשיי שינה גורמים לסבל ואי-נוחות, זה כמובן גם פוגע בתפקוד ביום שלמחרת ומסתבר שזה גם עלול להיות מסוכן. המחקרים האחרונים מראים כי מחסור בשעות שינה כרוך בעליה בתחלואת לב ושבץ מוחי וסכרת.
כאבי פרקים ושרירים
אומנם זה פחות שכיח, אך בהחלט קיים, ומשפיע מאוד. לעתים, נשים יחלו לחוש כאבים חזקים באזור הפרקים והשרירים כמו באזור הברכיים והשכמות. נמצא כי בין 10-20 אחוזים מהנשים אכן חוות כאבים מסוג זה ואינן משייכות זאת בהכרח לגיל-המעבר.
השפעה על חיי המין
נשים רבות מעידות כי בהגיען לגיל-המעבר, החשק המיני פוחת משמעותית, ויש פגיעה בתפקוד המיני. תופעה זו שכיחה (כ 30% לפי הסקר גיל-המעבר) ונגרמת עקב השינויים ההורמונליים וגם עקב תופעת היובש הנרתיקי הגורמת לאי נוחות וכאבים בקיום יחסי מין.
היובש הנרתיקי מופיע דווקא בשלבים מאוחרים יותר, בעיקר סביב 60-70, בניגוד לגלי החום למשל שמופיעים עם כניסת האישה לגיל המעבר. ככל שהאישה מבוגרת יותר ונמצאת יותר שנים במצב של חוסר אסטרוגן תופעת היובש הנרתיקי הולכת ומחמירה. תסמין זה מאוד שכיח בקרב הנשים בגיל המעבר, אך נמצא כי רבות מהן אינן משתפות את רופא/ת הנשים בבעיה, כנראה בד״כ עקב ״בושה״, או חוסר מודעות. רופאי/ות הנשים מונחים לתשאל באופן אקטיבי את המטופלות בנושא זה, על מנת להציף את הבעיה ולהציע פתרון.
בעיות בדרכי השתן
נשים רבות מתלוננות דווקא בתקופה זו על בעיות שחוות בדרכי השתן, כמו צריבה, תכיפות או דחיפות במתן שתן. נשים רבות חושבות שהסיבה היא דלקת בדרכי השתן, אך לרוב תוצאות בדיקת השתן תהיה תקינה, והסיבה לתסמינים היא החוסר ההורמונלי והיובש בנרתיק ובדרכי השתן.
עלייה במשקל ונפיחות בטנית
השינויים ההורמונליים משפיעים ישירות על קצב חילוף החומרים בגוף. עקב כך נשים רבות חוות נטייה לעלייה במשקל בתקופה זו ובעיקר קיימת תופעה של ריכוז השומן באזור הבטן (הופעת כרס). נשים מעידות כי על אף שתזונתן כמעט ולא השתנתה, וכך גם אורח חייהן, עדיין הן מרגישות בעלייה במשקל. הנטייה לעלייה במשקל והשינוי בפיזור השומן קשורים אף הם (איך לא?) לירידה ברמות האסטרוגן. לפיכך הקפדה על תזונה נכונה ופעילות גופנית חשובים מאוד בעיקר בתקופה זו בחיים.
צניחת אברי האגן
תופעה זו אינה בהכרח קשורה לשינויים ההורמונליים, אך בהחלט מופיעה בהקשר לגיל האישה. לעתים, נשים יחוו דליפת שתן בדרגת חומרה כזו או אחרת, וצניחת אברי האגן. במקרים חריגים, העניין אף מצריך טיפול ניתוחי. גם כאן, נשים רבות מתביישות לדווח על כך, ולכן הרופאים המטפלים אמורים לשאול באופן אקטיבי על דליפת שתן.
כיצד, אם בכלל, ניתן לטפל בתסמיני גיל המעבר?
"ראשית, חשוב לזכור כי המנופאוזה היא תהליך טבעי וגם אם היא כרוכה בתסמינים מטרידים זו אינה מחלה. כיום, ישנה מניפה גדולה ומגוונת של טיפולים לתסמיני גיל המעבר והמנופאוזה, כגון טיפולים תרופתיים הורמונליים, תרופות ממקור צמחי, תוספי תזונה, טיפולים התנהגותיים כגוןCBT , יוגה נשית ועוד.
"ידוע כי אחד הטיפולים היעילים למניעת אוסטיאופורוזיס ושברים בגוף האישה, ולהקלה בתסמיני גיל המעבר הוא טיפול הורמונלי. בנוסף, הוכח כי נטילת ההורמונים סמוך להפסקת המחזור ועם הופעת התסמינים, מונעים תחלואה לבבית עתידית, תמותה מכל גורם, מגנים על הקוגניציה בתחילת גיל המעבר, ועונים על הרבה מרכיבים בשמירה על איכות חיי האישה. לנשים שאינן מעוניינות או לא יכולות ליטול טיפולים הורמונליים, קיימת כיום האפשרות לטפל בתרופות ממקור צמחי, אותן ניתן להשיג גם ללא מרשם רופא.
"במקרים בהם התסמינים הם בעיקר פיזיים, באזור איבר המין, ישנם טיפולים מקומיים כמו משחות ייעודיות.
"חשוב לזכור, לכל אישה מצב בריאותי שונה, צרכים שונים והעדפות שונות, ולכן ישנה חשיבות גדולה להתייעץ עם הגורם המטפל, ולשקף את המצב הרפואי, על מנת להתאים את הטיפול המדויק עבור כל אחת ואת. כיום, את יכולה לעבור את גיל המעבר בקלות רבה יותר".