תקופת החגים היא תקופה מרגשת ומשמחת עבור רובנו. אנחנו זוכים למעין מנוחה קלה מהשגרה ובילוי עם המשפחות; אולם חשוב לציין כי עבור אלו הסובלים ממיגרנות ביומיום, התקופה הזו עלולה להיות מאתגרת ולא פעם גם להשפיע על אופי המיגרנות ושכיחותן. לפי ד"ר רחל הרינג חנית, מומחית לנוירולוגיה וכאבי ראש, ישנן מספר השערות אודות קשר זה, ולאו דווקא מה שחשבתם:
-
התזונה שלנו
החגים נחשבים לתקופה בה הרגלי התזונה אצל רובנו משתנים מאוד, ומאכלים אותם אנחנו לא נוהגים לאכול ביום-יום מצטרפים לתפריט. חשוב להדגיש כי עבור הסובלים ממיגרנות, נקודה זו חשובה אפילו יותר. ראשית, חשוב להקפיד על שתיית מים מרובה (כ-2 ליטרים ביום). באשר לקפה, מדגישה ד"ר הרינג, חשוב להבין כי שינויים ברמות הקפאין (יותר או פחות) אותם אתם צורכים בשגרה עלולים להשפיע על אופי וביטוי התקפי המיגרנה אשר תחוו ויש לשים לכך לב. -
מדלגים על ארוחות? זה גם טריגר למיגרנה
לעתים בחופשות אנו נוהגים "לדלג על ארוחות", קמים מאוחר ולא אוכלים ארוחת בוקר מסודרת, גם במקרה זה, השינוי מהשגרה אליה התרגלנו עלולה להוות טריגר להתקפי מיגרנה. -
אוכלים יותר חומרים משמרים בחג? עצרו
עניין נוסף הוא המזון עצמו שאנו אוכלים. עבור הסובלים ממיגרנות, חשוב להקפיד לאכול מאכלים בריאים ומזינים ככל הניתן, עם פחות חומרים משמרים, צבעי מאכל ומונוסודיום גלוטמט, ואפילו ישנם כאלה המעידים כי מאכלים מסוימים כמו גבינות צהובות וכחולות שאנו נוהגים לאכול בחג השבועות, שוקולדים ומזונות המכילים שוקולדים (בעיקר שוקולד מריר) וכדומה, עלולים להוות "טריגר" להופעת המיגרנות. גם המצה, המאכל המסורתי של פסח, עלולה להחמיר את התקפי המיגרנה, שכן היא גורמת לספיחת נוזלים גבוהה יותר בגוף, עצירויות והתייבשויות, וכפועל יוצא גם עלולה להוות טריגר לכאבי ראש ומיגרנות.
רצוי לשמור על דיאטה מותאמת אישית בהקשר זה, כלומר מזונות מסוימים מהווים טריגר לאחד אך אינם משפיעים כלל על האחר; חשוב נורא לשוחח על נושא זה עם הרופא/ה המטפל/ת. -
השינה שלנו
ידוע כי הרגלי השינה משפיעים על כולנו, ובחגים אף יותר. חלקנו נוהגים לישון יותר, אחרים הולכים לישון בשעות מאוחרות יותר, או דווקא מן הצד השני לישון פחות עקב הבילויים הצפויים. כל אלו עלולים להוות "טריגר" להופעתן של התקפי המיגרנה, ועלולים להגביר את עצימותן, שכן שעות השינה וההורמונים החשובים המופרשים במהלכה הם קריטיים לתפקודנו המיטבי. חשוב לשמור על שגרת שינה ברורה ומתאימה עבור כל אחד ואחת מאתנו. -
שינויי מזג האוויר
תקופת חגי האביב משתלבת עם שינויי מזג האוויר, שלעתים עלולים להיות קיצוניים יותר ויותר, כפי שקורה בימים האחרונים. התנודות והשינויים בטמפרטורות ואחוזי הלחות משפיעים מאוד גם על הסובלים ממיגרנות. הרבה חולים מעידים כי בתקופה הזו, שכיחות התקפי המיגרנה ועצימותן גבוהה יותר. אם אתם סובלים ממיגרנה ושינוי טמפרטורה מהווים עבורכם טריגר, מה שמומלץ לעשות זה כמובן להקפיד על שגרת אורח חיים בריאה, ולהיעזר בעזרים המותאמים לתנאי מזג האוויר שיעילים עבורכם, כמו משקפי שמש או כובע וכדומה. בנוסף, רצוי להימנע מכניסה ויציאה בתדירות גבוהה ממקומות ממוזגים, שכן גם שינויים אלו בטמפרטורות בין החללים עלולים להשפיע לרעה. -
מתח
התקופה הזו עלולה להביא איתה מתח רב. הקניות, סידורי הארוחות, הזמנת האורחים והאירוח עצמו- כולם מהווים גורם משמעותי ועיקרי למתח וסטרס בתקופת החגים. בזמן שהגוף נמצא במתח, מופרשים הורמונים כמו אדרנלין, שעלולים להוות "טריגר" להתקף המיגרנה, לכן חשוב לנסות ולשמור על שגרה רגועה ומתאימה. מן הצד השני, התקופה הזו מביאה איתה גם חופשות ורוגע עבור האנשים. שינוי השגרה הזה, ו"ירידת המתח" מהשגרה העמוסה והלחוצה, גם היא משפיעה על רמות ההורמונים בגוף, וכתוצאה מזה עלולה להשפיע על התקפי המיגרנה. -
נסיעות
בתקופה הזו תדירות הנסיעות גבוהה. אנחנו נוסעים מארוחה לארוחה, מטיול לטיול, וישנם לא מעט אשר סובלים מתופעה שנקראת Motion Sickness, שכחלק ממנה יחוו בחילות, כאבי ראש וסחרחורות במהלך נסיעות ארוכות. כמובן שלסובלים ממיגרנה ההשפעה משמעותית יותר. אנו ממליצים כי מי שיכול- ינהג בעצמו, ובכך יפחית את הסיכויים לחוות את התחושות הלא נעימות הללו, עבור מי שלא יכול לנהוג, חשוב להתאים את אופי הנסיעה לתחושותיו האישיות, לנסות ולשבת בקדמת הרכב וכדומה. -
פעילות גופנית
אנשים רבים נוהגים להיות בשגרת פעילות גופנית מסודרת, וזוהי נקודה חשובה וטובה עבור הסובלים ממיגרנה, שכן נמצא כי פעילות גופנית סדורה יעילה מאוד להתקפי המיגרנות ועצימותן, ולעיתים בחגים נוהגים להתאמן פחות, מה שמשפיע על הופעת המיגרנות אצל חלק מהאנשים. חשוב להדגיש כי הפעילות עבור הסובלים ממיגרנות צריכה להיות מתונה ולא מאומצת מידי, על מנת להימנע מהחמרה אפשרית של המצב.
מה ניתן לעשות?
"המיגרנה הפכה להיות מאוד שכיחה בקרב הישראלים, ובעולם הרפואה מכירים את התופעה לעומקה וממשיכים לחקור וללמוד אותה. ולכן, מי שזקוק לסיוע וטיפול- רצוי ומומלץ כי יפנה לגורם הרפואי הנכון והמתאים ביותר עבורו/ה", מסבירה הדוקטור
כיום עולם הטיפול הוא רחב, והגישות לטיפול מתחלקות לשתיים. האחת, היא טיפול נקודתי בהתקף עצמו. במקרים כאלו, נסייע למטופלים באמצעות תרופות ייעודיות לסימפטומים ולהתקף המיגרנה, על ידי משככי כאבים מוכרים, תרופות אחרות אשר בשימוש בתחום זה שאינן ייעודיות למיגרנה או שיכוך כאבים אך הראו שיפור בהתמודדות, או על ידי תרופות ייעודיות כגון תרופות מקבוצת הטריפטנים ואחרים נוספים נוגדי CGRP. (אחד החלבונים אשר נמצא בדם ברמות מוגברות בעת התקף המיגרנות). הגישה השנייה, היעילה גם כן והשכיחה יותר, דווקא מתמקדת בניסיון למנוע את התקפי המיגרנה, או לפחות לנסות להקל מראש על חומרת תסמיניה, כלומר טיפול מניעתי (במידה ומדובר על התקפים בתדירות או עוצמה גבוהים מהממוצע).
בעת התקף המיגרנה, כפי שנאמר, משתחרר חלבון שנקרא CGRP. אותו חלבון נמצא בריכוז גבוה בדם ופעילותו קשורה לדלקת ולהתרחבות של כלי דם הגורמים לכאב האופייני במיגרנה. התרופות הביולוגיות (נוגדנים) המבוססות על חלבון זה נקשרות לאותו חלבון ולמעשה מנטרלות אותו. בנוסף, כפי שנאמר, קיימות הרבה תרופות המטפלות במצבים רפואיים אחרים, כמו תרופות נגד לחץ דם, נוגדות דיכאון או אפילפסיה, שנמצאו יעילות גם בסיוע בהתקפי המיגרנה ותסמיניה.