תמיד לימדו אותנו שחשוב לשטוף ידיים לפני האוכל, אבל בינינו - עד לימי הקורונה, דומה שרבים מאתנו לא מספיק התייחסו לזה ברצינות. כשהמגיפה הייתה בשיאה, רחיצת ידים הפכה לאקט כמעט אובססיבי עבור רבים מאתנו והחשיבות של ההיגיינה עלתה פלאים. אבל האמת שהרבה לפני הקורונה, היגיינת הידיים הייתה נחוצה וחשובה מאוד ולא סתם היא זכתה ליום בינלאומי משלה בלוח השנה.
בכל שנה ב5 במאי, מצוין ברחבי העולם יום המודעות להיגיינת הידיים, יום רשמי של ארגון הבריאות העולמי.
ד"ר לילי בלום, מומחית לרפואת משפחה במחוז צפון, ד"ר שי רונן מומחה לרפואת משפחה במחוז צפון וד"ר ענבל קדמן, מומחית ברפואת משפחה במחוז שרון מכבי שירותי בריאות עם 9 עובדות וטיפים על הפעולה הכי יומיומיות וחשובה שכולנו עושים, ולא תמיד נכון:
- ותודה לאיגנץ
רחיצת ידיים בעולם המערבי החלה במאה ה-19, בשל טרגדיה.
באותה התקופה, עדיין לא התגלה שהחיידקים גורמים למחלות, והדעה הרווחת הייתה, שמחלות מדבקות היו נגרמות ע"י "מיאזמה" (מהמילה היוונית לזיהום), או בשמה האחר – "רוח הלילה".
מיאזמה היא ריח רע באוויר, המופץ ע"י חומר אורגני נרקב, ובייחוד, על ידי גופות, ביוב או צמחייה בשעטת הלילה. בבית החולים הכללי בווינה, היה סידור, שהמתמחים הצעירים ברפואה היו מנתחים גופות (כדי לדעת ממה מתו) ומשם היו עוברים (כמובן בלי לשטוף ידיים) למחלקת היולדות. תמותת הנשים לאחר הלידה מ"זיהום לידה" הייתה עצומה (18%). איגנץ סמלוויס, רופא מיילד הונגרי, הסיק שגורם המוות היה קשור בחלקיקים מהגופה שהיו על ידיו או על הסכין של אותו מתמחה. לכן, כניסוי, ביקש שהמתמחים ישטפו את ידיהם ואת הציוד הרפואי בתמיסת כלור (דומה ל"אקונומיקה"). הניסוי הוריד את תמותת היולדות מ-18%, ל-1%! למרות זאת, עברו עוד כ-30 שנים, עד שרחיצת הידיים תוך כדי חיטוי, הפכה לנוהג כללי. רק ב-1981 פורסמו לראשונה בארה"ב הנחיות להיגיינת הידיים על ידי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן. - היהודים עשו את זה כבר מזמן
היהודים נוטלים ידיים כבר אלפי שנים מסיבות של טוהרה. דיני נטילת הידיים נידונים כבר במשנה (במסכת ידיים), ואף יש ברכה מיוחדת לכך. גם המוסלמים נוטלים ידיים לפני הכניסה למסגד. נטילת הידיים (כנראה בשילוב עם ההליכה למקווה) הקטינה את תחלואת היהודים במגיפות שונות לאורך ההיסטוריה בהשוואה לשכניהם. אך זוהי נטילת ידיים ללא חומרי חיטוי. - הצתה מאוחרת
גם בעשור השני של המאה ה-21, למעלה מ-160 שנה לאחר התגלית של סמלוויס, אי הקפדה של רחיצת ידיים של צוותים רפואיים עדיין נחשבת לסיבה מובילה לזיהומים בבתי חולים. שינוי משמעותי במודעות להיגיינת הידיים נגרם בעקבות התפרצות שפעת החזירים ב-2009 ומגפת הקורונה, שהובילו למודעות מוגברת. - תפסיקו לגעת בעצמכם
מחקרים מראים, שאנחנו נוגעים בפנים שלנו כ-23 פעמים בשעה, בממוצע (שזה קצת יותר מפעם ב-3 דקות). כ-50% מנגיעות אלה הן בפה, באף ובעיניים. בנוסף, מירב ההדבקות בווירוסים ובחיידקים הן במגע בין בני אדם (לחצת יד למישהו לאחרונה?). הווירוסים והחיידקים חודרים דרך הפה, האף והעיניים, בדיוק היכן שאנחנו נוגעים. - הסטטיסטיקה לא נעימה
למרות שנתונים אלה ידועים, מחקרים מראים שרמת רחיצת הידיים בעולם המערבי לא מספיקה:
- אחרי מתן שתן – רק 69% מהנשים, ו-43% מהגברים שוטפים ידיים.
- אחרי מתן צואה - רק 84% מהנשים, ו-78% מהגברים.
- לפני הארוחה - רק 10% מהגברים ו-7% מהנשים שוטפים ידיים. - מהם הזמנים החשובים ביותר לרחיצת ידיים?
- לפני הארוחה - כי זה הזמן בו אנו מביאים הכי הרבה וירוסים וחיידקים לחורים בפנים.
- לאחר שלוחצים ידיים - כי שם אנחנו מקבלים מאחרים הכי הרבה וירוסים וחיידקים
- ביציאה מבתי חולים וממרפאות - כי שם אנחנו במגע עם הווירוסים והחיידקים הכי מסוכנים - למה סבון?
מומלץ להשתמש בסבון ולא באלכוהול כאשר סובלים ממחלה שלשולית - הסיבה לכך היא שחלק מחיידקי מעיים הגורמים לשלשולים לא מושמדים ע"י אלכוהג'ל ולכן כדאי לשטוף ידיים עם סבון לאחר ביקור בשירותים.רחיצת ידיים נכונה יכולה להפחית משמעותית הידבקויות בווירוסים ובקטריות, במיוחד לאוכלוסייה בסיכון (תינוקות/ מבוגרים) וגם מפחיתה משמעותית את הסיכון להידבק בקורונה.
היתרון של הסבון על פני שטיפת הידיים במים: הסבון – בנוכחות מים – פועל ב-2 דרכים שונות כנגד החיידקים והווירוסים שעל היד שלנו: הסבון מצפה וירוסים, חיידקים, וגם אדמה ושומן שעל היד שלנו. על ידי כך, הסבון מכניס את כל אלו לתמיסה המימית, והם נשטפים מהיד על ידי המים הזורמים.
איך זה קורה? כדי להבין את זה, נחזור רגע אחורה – אנחנו יודעים שמים ושמן אינם מתערבבים יחד. את רוב המולקולות בהן אנו נתקלים, אפשר לחלק לשתי קבוצות – כאלו הדומות למים, וכאלו הדומות לשמן. מולקולות הדומות למים, מתמוססות בעיקר (או רק) במים, ולא (או כמעט ולא) בשמן. מולקולות הדומות לשמן, מתנהגות הפוך, ומתמוססות בעיקר (או רק) בשמן, אך לא (או כמעט ולא) במים.
הסבון הוא מולקולה בעלת מבנה מיוחד – יש לו זנב שומני ארוך וגמיש, וראש שדומה למים. כשממיסים כמות מספקת של סבון במים, הזנבות השומניים "מסתתרים" מהמים על ידי כך שהם נדבקים זה לזה, ויוצרים כדור. בקצוות של הכדור הזה, נוצרת מעטפת מהראשים הדומים למים, ולכן, הכדור כולו מתמוסס במים. אם מופיע גוף דמוי ששמן, כמו חיידק, רוב הווירוסים, אדמה או גריז, הוא נשאב לתוך הכדור, ואז נשטף עם המים הזורמים.
הסבון גם הורג את החיידקים ואת רוב הווירוסים – הוא מפרק אותם. איך זה קורה? הסבון דומה במבנה שלו למבנה של דופן התא של החיידקים. לכן, הוא מצליח להיכנס לתוך דופן התא של החיידק, מחליש אותו, ואז החיידק מתפרק. פירוק דומה מתרחש עם רוב הווירוסים. זהו תהליך יותר איטי מתהליך ההמסה, וזו הסיבה שרצוי ששטיפת הידיים תהיה ארוכה יותר (כ-20 שניות). - למה 20 שניות?
מומלץ מאוד לשפשף עם סבון 20 שניות את כל אזור כף היד (גם כשרוחצים לתינוקות), לא לשכוח לשפשף טוב את האגודלים (עם היד השנייה) - האזור שאנחנו שוטפים הכי פחות טוב אבל מכניסים המון לפה ונוגעים אתו המון בפנים. - למה חשוב לייבש את הידיים?
לאחר רחיצת הידיים, עדיף לייבש אתת הידיים במגבת נייר – חיידקים נדבקים לידיים רטובות מהר יותר מאשר לידיים יבשות, לכן עדיף לייבש.