"מלחמה. רק המילה הזו כבר מטלטלת. המצב לא מוכר. סיפורים ותמונות מכל עבר, אי וודאות ודאגה. מפלס הלחץ והחרדה עולה בהתמדה. החוויה הזו מציפה אותנו בימים האלה. זה טבעי, זה טבע התודעה שלנו", אומר דר' יובל צור, ראש תחום סדנאות מיינדפולנס במכבי טבעי.
לחץ (Stress, עקה) הוא מצב פיזיולוגי מוחי טבעי שיש לו מטרה הישרדותית. הוא בא לסייע לנו להתמודד בשלום עם מצבים של סכנה קיומית. כשנזהה סכנה קיומית יצלצלו "פעמוני האזעקה" הפיזיולוגיים שלנו, והגוף מתכונן להתמודד עם הסכנה. אחת התופעות שמוכרות לכולנו היא הדחף ללכת לשירותים בעת לחץ או חרדה. גם היא, כאמור, חלק מתגובה פיזיולוגית שכיחה המכונה תגובת "הילחם או ברח". תגובה טבעית של הגוף ללחץ ומווסתת בעיקר על ידי מערכת העצבים האוטונומית. כאשר אנחנו לחוצים או חרדים, הגוף שלנו חש איום פוטנציאלי, גם אם אין מדובר בסכנה פיזית. בתגובה לכך, הגוף מתכונן להילחם באיום או לברוח ממנו. במסגרת ההכנה הזו מתרחשים מספר שינויים פיזיולוגיים, כולל:
1. עלייה בקצב הלב ובלחץ הדם
מתח גורם לשחרור הורמוני לחץ כמו אדרנלין, שיכולים להגביר את קצב הלב ואת לחץ הדם כדי להכין את הגוף לפעולה.
2. זרימת דם מוטה
זרימת הדם מנותבת מתפקודים פחות חיוניים, לרבות עיכול ומערכת השתן, כדי לתעדף את השרירים והאיברים הדרושים לפעולה מיידית.
3. מתח שרירים
מתח יכול להוביל למתח שרירים, שעלול לכלול את שרירי רצפת האגן ושלפוחית השתן. מה שמגביר את תחושת הצורך במתן שתן.
4. שינויים במערכת העיכול
מתח יכול להשפיע גם על מערכת העיכול, ועלול לגרום לשלשולים או צורך מוגבר ביציאות. "כשנמצאים בלחץ מערכת העיכול מוחלשת, כי היא לא נדרשת לפעולה בזמן ההימלטות מהסכנה או המאבק בה. ואז, לפעמים הגוף נפטר מהעודפים שנמצאים במערכת, אם זה נוזלים במערכת השתן, או מזון במערכת העיכול. הגוף פשוט מוציא אותו כדי להיות קל יותר", מסביר ד"ר צור.
5. רגישות מוגברת
מתח יכול להגביר את הרגישות שלך לתחושות הגוף, ולהפוך אותך למודע יותר לצורך במתן שתן או ביציאות.
6. פוקוס
מופרשים הורמונים של אדרנלין וקורטיזול אשר יוצרים דריכות וערנות, ומחזקים את המערכות החיוניות: הנשימה והדופק מואצים, לחץ הדם עולה, נוצר מתח בשרירים והמוח הופך מפוקס וחד.
מה ניתן לעשות, אם בכלל?
"מבחינה ביולוגית/פיזיולוגית אין שום בעיה עם תגובת הלחץ", מסביר ד"ר צור. "תגובה זו היא פונקציונלית ומסייעת להישרדות. זו תגובה טבעית שקיימת גם אצל בעלי החיים, מעכברים ועד לווייתנים. אולם, בניגוד לבעלי החיים - כאשר הסכנה חולפת הלחץ נרגע והגוף חוזר לאיזון - אצל בני האדם, הלחץ רק גורם לנו לדמיין את העתיד. וכך גם כשחולפת הסכנה אנחנו חוזרים ומשחזרים אותה במחשבותינו, המיינד שלנו נוטה לבחור בתרחישי האימה המפחידים ביותר ולהיצמד אליהם, ואז הלחץ נמשך והגוף לא חוזר לאיזון, מה שגורם לכאבי שרירים, ערנות וקושי לישון, בעיות לחץ דם ועוד.
ד"ר צור ממליץ ומדגיש עד כמה חשוב להחזיר את עצמנו לאיזון, במיוחד במצבים של סערה פנימית.
"אפשר לטפח הרגלים שיסייעו לחזור לאיזון, וזה לא כל כך קשה. כל מה שנדרש הוא דקה אחת של תשומת לב למה שקורה כאן ועכשיו, לרגע ההווה (ואחרי כמה התנסויות אפילו פחות מדקה). האיזון מגיע מהחיבור לרגע ההווה, לגוף שלנו, לקרקע שעליה נעמוד. נוכל לראות שעכשיו, ממש עכשיו, ברגע הזה - יש נשימה, הגוף שלי מתפקד והקרקע יציבה, כלומר: "אני עכשיו בסדר" (החששות, הלחץ והחרדה הם תמיד ממה שיקרה אחר כך, לא עכשיו). זה מאפשר לעצור את מעגלי הלחץ ולהשהות את התגובה. ההשהיה מאפשרת לנו לפעול באופן שקול ומאוזן ופחות נושפע מהסערה הפנימית. זה יעשה טוב לנו, ויכול להשפיע גם על אחרים בסביבתנו.
עוד כמה הצעות להתנהלות מיטיבה בתוך המתח, להגברת איזן וחוסן, לפי ד"ר צור.
- לפעול בחוכמה – להקפיד על הנחיות הגורמים המוסמכים, זה מציל חיים.
- לצרוך מידע באופן מדוד – חשוב להתעדכן, אבל במידה הנכונה לך ולא להגזים. החדשות והשמועות יכולות להעצים דאגות. הקשיבו לערוצי תקשורת אמינים, פחות שמועות ויותר מידע אמין.
- לחבק, לדאוג ולטפל באחרים - זה חשוב להם, ועוזר גם לנו.
- לא לשכוח לנשום! מדי פעם בתוך הסערה – פשוט לעצור ולקחת נשימה עמוקה עם תשומת לב לנשימה/לגוף/לקרקע ("אני בסדר עכשיו") – ורק אז לפעול מתוך איזון ושיקול דעת