טקס האוסקר של 2022 ייזכר לעד בגין אגרוף אחד לפנים בשידור חי. התקרית אירעה כאשר הקומיקאי כריס רוק עלה לבמת הטקס כדי להגיש את פרס הסרט הדוקומנטי הטוב ביותר. רגע לפני שהגיש את הפרס, רוק צחק על ההתקרחות של השחקנית ג'יידה פינקט סמית'. בעלה, וויל סמית', עלה לבמה במפתיע והיכה אותו בפנים, מיד אחר כך צעק בזעם: "אל תכניס את שמה של אשתי לפה שלך".
העור שלנו הוא לא פעם מדד טוב לבחון האם אנחנו חיים נכון: האם אנחנו שותים מספיק, אוכלים כראוי, מגנים על עצמנו מפני תופעות טבע ונזקי מזג האוויר. כמו כן, הוא מזכיר לנו בני כמה אנחנו גם כשאנחנו רוצים לשכוח לעתים והוא ללא ספק משהו שנמצא אתנו כל הזמן. אבל כמה אנחנו באמת מכירים את העור שלנו מלבד אקנה, פיגמנטציה, קמטים ואדמומיות? הנה כמה מחלות עור נפוצות ופופולריות בקרב רופאי העור, אבל אנחנו לא בהכרח יודעים את שמם ואת תסמיניהם, ולא רק בגלל שיש להם שם ארוך ולא פעם קשה לביטוי. כן?
פנינו לד"ר סיון מרסר, מומחית מומחית ברפואת עור, אסתטיקה ולייזר, שעשתה לנו מעט סדר בכמה מתופעות העור שחשוב להכיר.
אורטיקריה (ע"ע: המציקה)
כיצד באה לידי ביטוי? "בדרך כלל בדמות נגעים בצקתיים, אדומים הנודדים ממקום למקום ומאופיינים בגרד עז. קיימות אורטיקריה חריפה ואורטיקריה כרונית. כמו כן, תיתכן אורטיקריה עם וללא אנגיואדמה – תגובה חריפה המתבטאת בבצקת של אחד או יותר מהאיברים הבאים: עפעפיים, שפתיים, אזניים, גניטליה, ריריות הפה, לשון, לוע ודרכי הנשימה ו\או עיכול. מצב שעלול לסכן חיים ודורש פניה למוקדי רפואה דחופים בהם מתקיים קוצר נשימה.
אורטיקריה כרונית. אורטיקריה נחשבת כרונית אם תסמיניה מופיעים למעלה משישה שבועות ועלולים להישנות כל כמה חודשים או שנים. במצב כרוני, האדם נמצא בחוסר ודאות ואינו יכול לנבא מתי יופיעו הנגעים ויפריעו לשגרת היום משום שמחצית מהמקרים הינם בעלי סיבה עלומה.
גורמים: מבין הגורמים הנפוצים להופעתה: זיהום, תרופות, עקיצות חרקים, חשיפה לחום / קור או שינויי מזג אוויר, פעילות גופנית, לחץ מקומי ועוד.
שכיחות באוכלוסייה: מחלת עור על רקע אלרגי ושכיחותה מגיעה לכ-25% מכלל האוכלוסייה.
טיפול: הטיפול מבוסס על תרופות ממשפחת נוגדי היסטמין (אנטי אלרגי).
אלופציה אראטה (ע"ע: "קרחת אזורית")
כיצד באה לידי ביטוי? "אלופציה אראטה היא מחלה אוטואימונית, בה מערכת החיסון תוקפת את זקיקי השיער וגורמת להתקרחות וזו יכולה להופיע בכל אזור בגוף בו יש שיער, כשהאזורים השכיחים ביותר הם אך לרוב בקרקפת או באזור הזקן", אומרת ד"ר מרסר. "ההתקרחות יכולה להיות ממוקדת באזור אחד קטן או במספר מוקדים קטנים, והיא חולפת עם הזמן מעצמה. במקרים הקשים היא יכולה לערב את כל שיער הקרקפת, ואף עלולה להחמיר ולערב את כל שיער הגוף, כולל הפנים. המקרים הקשים יותר, יערבו לרוב הופעה של המחלה בגיל צעיר, הקרחה באזור הקרקפת האחורית, מחלות עור שונות כמו אטופיק דרמטיטיס ושינויים בציפורניים".
גורמים: בהתאם למחלה אוטואימונית, אלופציה אראטה מתאפיינת בכך שהמערכת החיסונית תוקפת את הגוף בפתאומיות ובמקרה הזה את תאי השיער וזקיקי השיער. "תגובה זו גורמת לפגיעה ולנזק רקמתי. הסיבות להפעלתה של מערכת החיסון כנגד תאי השיער אינן מובנות, ואותן עדיין ממשיכים לחקור. יש הטוענים כי היא קשורה, בין היתר, לגורמים הורמונליים, זיהומיים או נפשיים".
שכיחות באוכלוסייה: "מדובר במחלה השכיחה ביותר בקרב מחלות העור האוטואימוניות, בה לוקים כ-2% מהאוכלוסייה, גברים ונשים באופן שווה, אך השכיחות שלה משתנה בין אזורים בעולם ובין קבוצות אתניות שונות. היא לרוב מתרחשת בעשור השני והשלישי לחיים, למרות שהיא יכולה להופיע בכל גיל – אפילו בתינוקות. בני המשפחה של חולי אלופציה נמצאים בסיכון מוגבר של 20% ללקות בה".
טיפול: "כיום לא ידוע על טיפול שיכול לרפא את המחלה לגמרי. הטיפול כיום כולל משחות למריחה על בסיס סטרואידים או הזרקת סטרואידים מקומית, משחות למניעה, פוטותרפיה (שימוש בקרינה אולטרא-סגולה), לעיתים גם סטרואידים לשימוש פנימי. אצל 50% מהחולים תהיה צמיחה מחודשת של שיער בתוך שנה, אך בחלק גדול מהמקרים ייתכנו אירועי הקרחה נוספים במשך החיים".
ליים (ע"ע: עקיצת קרציה ב-36 שניות)
כיצד באה לידי ביטוי? "מחלת ליים מתבטאת בתסמינים שונים וברמות חומרה שונות והם כוללים כאבי ראש, צמרמורות, עייפות, כאבי שרירים ובלוטות לימפה נפוחות, בנוסף לדלקת מפרקים שגרונית, פיברומיאלגיה, תסמונת עייפות כרונית, טרשת נפוצה ואחרים", אומרת ד"ר מרסר. "במקרים חמורים עלול להתפתח גם שיתוק בפנים. אבחנות מאוחרות יותר יכולות להיות מסובכות - במיוחד אם החולה מעולם לא הבחין בנשיכת הקרציות. תסמינים יופיעו בדרך כלל בין שבוע לשבועיים לאחר העקיצה. אחד הסימנים המוקדמים ביותר למחלה הוא פריחה בצורת עיגול מטרה. הפריחה לרוב אינה כואבת או מגרדת, והיא יכולה להופיע עם או בלי תסמינים מערכתיים ויראליים או דמויי שפעת. תסמינים נוספים הנפוצים בשלב זה של מחלת ליים כוללים: צמרמורת, חום, בלוטות לימפה נפוחות, כאב גרון, שינויים בראייה, עייפות, כאבי שרירים, כאבי ראש, שאלה הם תסמינים המאפיינים הרבה מחלות אחרות ולכן לא תמיד לגלות את המחלה בזמן".
גורמים: המחלה מועברת באמצעות עקיצות טפילים (בדרך כלל קרציות) ונגרמת על ידי חיידק בשם Borrelia burgdorferi. "על הטפיל להישאר על העור לפחות 36 שעות כדי להעביר את הזיהום. בדרך כלל, הטפילים יימצאו במקומות מוסתרים כמו קרקפת, בית שחי ומפשעות. לאחר ההדבקה, החיידק נמצא גם בנוזלי הגוף של החולה, אך אין שום הוכחה לכך שאפשר להידבק מהמחלה באמצעות עיטוש, שיעול או נשיקה. לבעלי חיות המחמד המבקרים באזורים מיוערים יש סיכון גבוה יותר להידבק, דרך פרעושים וקרציות שמגיעים מחיות המחמד".
שכיחות באוכלוסייה: מדובר במחלת הטפילים הנפוצה ביותר באירופה ובארצות הברית, אמנם בישראל היא לא כל כך נפוצה. 10%-20% מהסובלים מליים יסבלו גם מ"תסמונת פוסט-ליים", תסמיניה: עייפות, קשיי שינה, כאבי מפרקים ושרירים, נפיחות, קשיי ריכוז, בעיית זיכרון לטווח קצר ובעיות דיבור.
טיפול: "הטיפול בליים הוא יעיל יותר בשלבים הראשונים. טיפול אנטיביוטי פשוט דרך הפה למשל 14 ימים בערך על מנת לדכא את הזיהום. עם זאת, עלול לקחת זמן נוסף עד שכל התסמינים יעברו".
רוזצאה דמודקס (ע"ע: תעלומה אדומה)
כיצד באה לידי ביטוי? "רוזציאה היא מחלת עור כרונית המתבטאת באדמומיות קבועה בפנים בשילוב נימי דם ולעתים יופיעו גם פצעונים. רוזציאה עלולה גם להשפיע על העיניים ולעורר גירוי בעיניים שירגישו כמו דלקת עיניים או וילוו בצריבה וגרד. הסובלים מרוזציאה עלולים להרגיש תחושת צריבה, גלי חום, יובש, גירודים וגירויים מתמשכים באזור הפנים", מסבירה ד"ר מרסר. "הדמודקס הוא טפיל מיקרוסקופי שמקנן בעור וניזון מהסבום החלב של הגוף. בתקופות לחץ ותנאי לחות וחום חריגים – הדמודקס פעיל יתר על המידה וגורם לעור להגיב לנוכחותו בעוצמה. כשזה מתרחש, פצעונים קטנים נקודתיים יופיעו באזור הפנים (סנטר, אף ומצח). במקרים מסוימים עלולים להופיע תסמינים נוספים כמו פריחה, גרד, מרקם עור מחוספס ועוד".
גורמים: הסיבות להופעת המחלה אינן ידועות. עם זאת, כן קיימים גורמים שעלולים להחמיר את הרוזציאה כמו תכשירי ניקוי הגוף (כמו סבון, שמפו, סבון פנים..), מוצרי איפור לא מתאימים, תכשירי טיפוח ועוד, אשר עלולים להזיק לעור ולהחמיר את האדמומיות והפצעונים. מומלץ להימנע משמנים כגון שמן קוקוס ולהימנע מחשיפה לא מבוקרת לשמש.
שכיחות באוכלוסייה: המחלה משפיעה בדרך כלל על 1-10% מהאוכלוסייה. ניתנת לאבחנה בעיקר בקרב אנשים בעלי גוון עור בהיר, החל משנות ה-20-30 לחייהם. רוב הסובלות מהמחלה הן נשים בין הגילים 30-50.
טיפול: ככל שמתעכבים עם הטיפול במחלה, כך הסימפטומים עלולים להחמיר. יש לפנות בהקדם לרופא עור לקבלת אבחון והמשך טיפול.
ויטיליגו (ע"ע: כתמי עור)
כיצד באה לידי ביטוי? המחלה מופיעה ככתמים נטולי פיגמנט על חלקי הגוף השונים כמו על האצבעות, סביב הפה, מעל המפרקים, על הפנים, הצוואר והקרקפת. במקרה בו העור חווה שריטה, חבלה, תאונה – סביר שלאחר זמן מה תופיע באותו אזור המחלה.
גורמים: "מתוקף היותה מחלה אוטואימונית, ויטיליגו נגרמת כתוצאה מתקיפה של הגוף את עצמו ובמקרה הזה מערכת החיסון תוקפת את תאי הפיגמנט (מלונציטים) ופוגמת ביכולת לייצר מלנין וכך נוצרים אזורים נטלי פיגמנט בעור. אנשים החולים בויטיליגו צריכים להיזהר מחשיפה לשמש, כיוון שחוסר המלנוציטים בגופם גורם לחשיפה מוגברת לכוויות, שריפות, צריבות ואף סיכון יתר לסרטן עור".
שכיחות באוכלוסייה: המחלה נכנסה לתודעה בעולם בשנים האחרונות במיוחד כאשר דוגמנית העל, וויני הארלו המתמודדת עם המחלה, כבשה את המסלולים הכי חמים בעולם האופנה והעלתה על סדר היום את הדיבור על המחלה. כיום יש בערך בין 40 – 160 אלף מתמודדים עם ויטיליגו בישראל.
טיפול: "הטיפול נקבע לפי מידת ההפרעה בקרב המטופלים - בחולים בעלי עור בהיר המחלה כמעט ואינה מורגשת. אפשרויות הטיפול הן הסוואה בעזרת איפור או פוטותרפיה או טיפול במשחות סטרודיאדליות אשר עשויות להעיר את הפיגמנט ולייצר צבע מחדש. הטיפול השני שיכול לסייע במקרים מסוימים הוא הבהרה של העור שיש בו פיגמנט. למטופל אשר 70% משטח עורו חסר פיגמנט, ניתן להשתמש בחומרים מיוחדים וחזקים מאוד, אשר מבהירים את העור הבריא וגורמים לו להשתוות לגוון של העור הבהיר יותר. לא תמיד טיפול רפואי יעיל, ולפעמים הסתרת הבעיה בעזרת איפור היא הפתרון הכי קל וזמין".