פתגם סיני עתיק אומר: "מאה צעדים אחורה שווים אלף צעדים קדימה". כידוע, מיליארד סינים לא טועים וגם אם כן, למה לא להתנסות בתרגיל חדש, במינימום מאמץ ועם המון קלאס?
בגדול, הליכה לאחור היא דרך פשוטה יחסית לאתגר שרירים פחות שימושיים ולאלץ את המוח להתמקד ולפעול קצת אחרת. הליכה לאחור גורמת לנו לעשות צעדים קטנים יותר מה שמוביל לשיפור הסיבולת השרירית לשרירי הרגליים התחתונות תוך הפחתת העומס על המפרקים שלנו כמו גם שיפור של טווח התנועה בירכיים, ברכיים וקרסוליים. אבל זה לא נעצר בזה:
- פחות כאבי גב
במחקר שנערך לאחרונה נמצא כי אלו שהלכו אחורה חוו הרבה פחות כאבי גב, זאת בגלל ששרירי עמוד השדרה מופעלים יותר בהליכה לאחור. הליכה לאחור יכולה להיות תרגיל מועיל במיוחד עבור אנשים עם כאבי גב תחתון כרוניים. - יותר יציבות
יתרון עיקרי נוסף בהליכה לאחור הוא שיפור היציבות ושיווי המשקל. נמצא שהליכה לאחור יכולה לשפר גם את ההליכה הרגילה ואת האיזון, כולל כאלו הסובלים מדלקת מפרקים ניוונית בברך. - ירידה במשקל
היתרונות של שינוי כיוון הם לא רק טיפוליים. בעוד הליכה רגילה יכולה לעזור לנו לשמור על משקל תקין, הליכה לאחור עשויה להיות יעילה אפילו יותר. בהליכה לאחור אנחנו מנצלים את השרירים בצורה שונה ו'פחות טבעית' מה שגורם לגוף לעבוד קשה יותר ולשרוף יותר קלוריות מאשר הליכה רגילה. תנועה אחורה דורשת עד 30% יותר אנרגיה מאשר תנועה קדימה. מחקר הראה ירידה בשומן הגוף לנשים שהשלימו תוכנית אימונים של שישה שבועות בהליכה לאחור. - דלקת בכף הרגל
הליכה לאחור עשויה להקל על הכאב של דלקת כף הרגל (PF) - אחת מפציעות הריצה הנפוצות ביותר. מחקר משנת 2021 עקב אחרי חבורה של חולי PF ומצא שאלו שהלכו לאחור הראו "הפחתה משמעותית" בכאב לאחר קימה או הליכה בהשוואה לרמות הכאב שלהם לפני הניסוי.
- כושר לב-נשימה
אם אתם מחפשים לשפר את ה-VO2 max שלכם, מדד של יכולת אירובית, הליכה ברטרו עשויה להיות משהו שכדאי לקחת בחשבון. מחקר אחד בדק את ההשפעה של תוכנית אימון הליכה/ריצה לאחור כדי לראות איזו השפעה הייתה לה על כושר הלב-נשימה.
למשתתפים הייתה ירידה ניכרת בצריכת החמצן במהלך תרגילים קדימה ואחורה על הליכון. בנוסף, ערכי ה-VO2 max התקדמו בצורה יוצאת דופן. - יותר זיכרון
חוקרים בדקו את ההשפעה של תנועה לאחור על הזיכרון עם 114 אנשים שראו סרטון של פשע מבוים, רשימת מילים או קבוצת תמונות ולאחר מכן נשאלו 20 שאלות. לאחר מכן הם ביקשו מהמשתתפים ללכת קדימה, ללכת אחורה, לשבת בשקט, לצפות בסרטון המדמה תנועה קדימה או אחורה, או לדמיין הליכה קדימה או אחורה. לאחר מכן המשתתפים ענו על שאלות הקשורות למידע שראו קודם לכן.
הם מצאו שאנשים שהלכו אחורה היו בעלי סבירות גבוהה יותר לענות נכון יותר על שאלות, ללא קשר לגילם או לגורמים אחרים. בממוצע, הגברת הזיכרון נמשכה 10 דקות לאחר שאנשים הפסיקו לזוז. "זה עדיין בגדר תעלומה", אמר בתגובה ד"ר דניאל שקטר, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד. "ייתכן שאנשים מקשרים את החזרה לאחור עם העבר וזה גורם איכשהו לתגובת זיכרון".