תסלחו לנו, אבל אין שום דבר חמוד בכינים. בסופו של דבר מדובר ביצור זעיר ועקשן שזוחל לנו על השיער ומעורר צמרמורת של סלידה. ואם זה לא מספיק, יש לו נטייה להתרבות. הכינה היא לא אחרת מאשר טרמפיסטית מיקרוסקופית שהופכת את המציאות שלנו, ההורים, לאומללה וסיזיפית. ואם נשמע לכם שהגזמנו, אז לא היה לכם חצי ילד.
וברצינות: מה באמת אפשר לעשות כדי להימנע מהתופעה? האם מבוגרים נדבקים בזה גם (ברור שכן), האם הטיפול זהה בקרב ילדים ומבוגרים, האם ישנן אוכלוסיות שבסיכון גדול יותר להידבק ואיך ניתן לטפל? פרופסור קוסטה מומצ'וגלו, חוקר באוניברסיטה העברית בירושלים, במחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית, היחידה לפרזיטולוגיה, עם התשובות.
(לא) נעים להכיר: מהי הכינה?
כינה היא למעשה חרק טפיל, שקיים אך ורק בבני אדם, על אף הסברה הרווחת כי ניתן להידבק מחיות מחמד. הכינה חיה בראש האדם במשך כל חייה וניזונה מדם שאותו היא מוצצת באמצעות ניקוב עור הראש 4-5 פעמים ביום. בנוסף הכינה היא אכן נקבה, לפחות כל אלו שנמצאות על ראשי הילדים - רק הכינים הנקבות מוצצות את הדם וגורמות לתחושת הגרד, לכן פעמים רבות מתייחסים אליהן בלשון נקבה.
מכת מדינה: מי נדבקים יותר?
אומנם הגירוד בראש עלול להופיע ממגוון סיבות, כמו חפיפה לא נכונה, קשקשת, זיעה וכדומה, אך לאחר בדיקות רבות ומקיפות, נמצא כי בכל רגע נתון, כ- 10% מהילדים בגילאים 4-13 נגועים בכינים ובביצים חיות. בנוסף, נמצאים כ-10% של ילדים שבראשם יש סימנים של "נגיעות" ישנה בכינים, שכן הכינה מטילה ומדביקה את הביצים שלה קרוב לקרקפת, באזור בו הטמפרטורה והלחות הם האופטימליים ביותר להתפתחותה, ולאחר שהכינה הצעירה בוקעת מהביצה, בין 6-10 ימים לאחר הטלת הביצים, היא משאירה אחריה את הקליפות שאנו יכולים לראות על השיער גם עד 8 חודשים אחרי. בזמן צמיחת השיער, כסנטימטר בכל חודש, הקליפות מתרחקות מהקרקפת, ולאחר כחודשיים הן בולטות יותר ונראות לעין.
האם בנות נדבקות יותר בכינים?
באופן עקרוני, בנות נדבקות פי 2-10 יותר מהילדים, מהסיבה הפשוטה שלרובן שיער ארוך יותר משל הבנים - מה שמאפשר לכינה לעבור בקלות בין השערות, והן שוהות בצמוד יותר לילדים האחרים. בקרב המבוגרים, הסיכון להידבק גבוה יותר אצל נשים, ובעיקר אצל אימהות לילדים בגילאי 4-13 שנים, שכן על פי סקרים שנערכו, בקרב 95% מהמשפחות, האימהות הן האחראיות על תהליכי הבדיקות והטיפול בילדיהן. כמובן שגם בעת הבדיקה והטיפול, הסיכון להידבק עולה, כתוצאה מהקרבה בין האם לילדיה.
האם יש טיפול שונה למבוגרים?
"לא. הטיפולים המוצעים יעילים וטובים למבוגרים וילדים כאחד, ואין באמת הבדל בין הכינים שבראשם של המבוגרים לילדים".
כינמת אינה מחלה
על אף שלא נתנגד לימי מחלה בעבוד גירוד הפריזורה, מבחינה קלינית, הידבקות בכינים אינה מחלה אלא תופעה של "נגיעות". "באופן עקרוני, הכינמת, מלבד היותה מטרד מגרד ומפריע, איננה בעיה רפואית, אלא יותר פסיכולוגית ואמוציונלית, הקשורה לסטיגמה של 'אנשים עם כינים מלוכלכים יותר'. אולי זה אכן היה נכון בעבר, אבל בימינו, ילדים מכל השכבות הסוציו-אקונומיות נמצאים בסיכון להידבק. בנוסף, בניגוד למיתוס המוכר, לכינה אין יכולת לקפוץ או לעוף, והיא עוברת מראש לראש לאחר מגע ישיר בין השערות".
האם באמת ניתן להימנע מהדבקת כינים?
טיפולי המניעה התכופים הכרחיים רק עבור מי שנמצאים באוכלוסיית הסיכון להידבק, כלומר ילדים בבתי הספר ובגנים וכאלו הנדבקים לעתים קרובות, וכן גם להורים. ישנם כמה טיפים מרכזיים שיכולים לסייע לכם לשמור על הראש של הילדים מפני כינים:
- אספו את השיער.
בסיסי ומוכר את תזכורת אף פעם לא מזיקה: הקפידו לאסוף את השיער במיוחד בזמן שהיה בקרבת ילדים אחרים. - טפטפו שמן רוזמרין
יש לא מעט מוצרים להגנה מהתרבות כינים ולדברי הפרופסור, הם גם יעילים. קיים בשוק מוצר מוכח קלינית בפעילותו ומאושר כאביזר רפואי אינו דביק או שמנוני וריחו נעים( תפוז מנגו )בשימוש קבוע ימנע את הג'ונגל כינים. או שמן רוזמרין שיש לשים בריכוזים גבוהים, ומומלץ לטפטף בין 4-5 טיפות בשיער בכל בוקר לפני בתי הספר או הגנים. - סרקו עם מסרק כינים
הסיכוי למצוא כינים או ביצים באמצעות כלי עזר זה גבוה יותר פי 5 מאשר בדיקה ידנית, יתרון בשימוש במסרק עם חריצים ספירליים צפופים הפוצעים את בצי הכינים ומונעים את המעגל. השימוש במסרק על מנת לאתר כינים צריך להיעשות במשך כשבועיים, כל יום-יומיים, כיוון שהכינים בוקעות מהביצים רק לאחר 6-9 ימים, ועל מנת שהטיפול יהיה יעיל, פרק הזמן צריך להיות בהתאם לכך- להמתין לבקיעת הביצים האחרונות ולוודא כי לקראת סיום השבועיים האלו, אין יותר כינים חיות. - אל תחכו שייגרד
אם חשבתם שמטפלים רק כשמגרד, אז ההמלצה היא דווקא לטפל בשוטף. "כדאי להתחיל לטפל לפני שהגירוד מופיע, כיוון שרק לאחר חודש-חודשיים מההדבקה מרגישים גירוד משמעותי בראש, ובזמן הזה הכינה מתרבה ועוברת מראש לראש, זו אחת הסיבות שקשה להיפטר מהכינים בזמן ולפני שמתחיל הגירוד המשמעותי".נדבקתם בכינים? כך תטפלו
1. התייעצו עם הרוקח
"על מנת לטפל באמצעות תכשירים ייעודיים שקיימים בשוק, חשוב להתייעץ עם הרוקח על מנת להבין מה התכשיר עם החומר הפעיל היעיל ביותר, וכמובן להשתמש בתכשיר על פי ההנחיות המדויקות, כלומר חומר בכמות מספקת ולמשך הזמן המצוין בהוראות. ההמלצה היא כמובן להשתמש בתכשיר המאושר על ידי משרד הבריאות, ועליו כתוב בפירוש כי הוא מיועד לטיפול נגד כינים. במידה והכינים חזרו אחרי הטיפול, יש לחזור לבית המרקחת ולבקש ייעוץ נוסף".
2. סרקו חמש דקות
גם כאן, מסרק הכינים הצפוף יהיה יעיל ביותר לטיפול מיטבי ומשלים לתכשירים הקיימים. בזמן שהשיער רטוב, מומלץ להשתמש במסרק לפחות חמש דקות, על מנת להוציא את כלל הכינים החיות או המתות שיש כתוצאה מהטיפול. בכל בדיקה שעורכים, יש לסרק שיער רטוב לאחר חפיפה בשמפו, ואפילו כדאי עם מרכך, במשך 3-5 דקות. המרכך נועד לסייע לשיער להיות שומני יותר, ובכך הכינים יצאו בקלות רבה יותר. הטיפול הזה יעיל בעיקר לילדים בעלי שיער קצר-בינוני, ושיער חלק- גלי. שיער מתולתל מקשה על סירוק נוח ויעיל ועל כן עבור בעלי שיער מסוג זה, השיטה הזו יעילה פחות. כיום, קיים בשוק מוצר המוכח קלינית בפעילותו ומאושר על ידי משרד הבריאות כאביזר רפואי למניעת התרבות של כינים על הראש, אינו דביק או שמנוני וריחו נעים.
3. לאחר הטיפול, המשיכו בשגרת סירוק
"ההמלצה היא לחפוף את השיער יחד עם מרכך, ולסרק אותו עם מסרק הכינים. כך במשך לפחות כמה שבועות, יום-יומיים בשבוע, עד שמספרן של קליפות הביצים פוחת משמעותית והן הופכות ל'בלתי נראות'".