תחושת גועל נחשבת לאחד הרגשות האוניברסליים הבסיסיים. לרגישות לריח יש גם חשיבות אבולוציונית - בזכות הפעלת רגש של דחייה לאחר חשיפה לריח, טעם או סיטואציה מרתיעה - בעלי החיים יכולים להימנע ולהתרחק ממפגעים, ממזון מקולקל ומחשיפה מזיקה לחומרים מסוכנים. אבל מדוע מופיע רגש זה גם בחשיפה למזונות או ריחות לא מסוכנים בעליל?
בחיי היום-יום אנו נחשפים להרבה גירויים המעלים בתוכנו תחושות של גועל, הירתעות או סתם אי נעימות. גירויים אילו מפעילים תגובה פיזיולוגית ורגשית שיכולה לכלול תחושת בחילה, דחייה ואף הבעת עווית פנים אופיינית. תחושת הגועל נוטה להופיע כאשר יש טריגר מסוים שמעלה זיכרון של חוויה קודמת לא נעימה. לעתים אכן מדובר באזהרה מפני חשיפה לחומר רעיל ומסוכן ולעיתים מדובר בחוויה אישית או תרבותית שגורמת רתיעה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
פערי רגישות בין ילדים ומבוגרים
ישנו אחוז מסוים של ילדים שנולדים עם פרופיל תחושתי של רגישות יתר, לרוב ילדים אלו מתאפיינים בקושי להסתגל למצבים חדשים, קושי להתמודד עם רעש מוגבר, סלידה ממזונות מסוימים, לעיתים בררנות באכילה ולעיתים גם רגישות משמעותית לריחות. ילדים עם רגישות יתר, פעמים רבות יבטאו קושי בחשיפה למזונות חדשים ויכולים להיות מתוארים כילדים שקשה להרגיע אותם, שבוכים הרבה ושחווים רגשות ותחושות באופן חזק.
לעיתים קיים הבדל בין הורה שאינו רגיש לבין ילד רגיש, ולהיפך, מה שיכול ליצור דיסוננס ותחושה של חוסר התחשבות באותה משפחה בה יש מגוון של בני משפחה בעלי צרכים שונים. כמו הילדים גם מבוגרים מסוימים נוטים להיות בעלי רגישות יתר במישור התחושתי והרגשי, מבוגרים אילו עלולים לחוות חשיפה לרגש שלילי או תחושה לא נעימה באופן פוגעני ואינטנסיבי שעלול לגרור רתיעה, תחושת חוסר התחשבות ואף התרחקות.
קלמנטינה או תפוז - מה יותר בריא?
OCD עלול להחמיר את הקושי
למרות היתרון ההישרדותי שמקנה לנו תחושת הגועל עלולים להיות מצבים פתולוגים בהם תהיה השפעה משמעותית על התפקוד התקין, למשל, כאשר גועל הופך להיות מקובע סביב סיטואציות רבות וקריטיות ולא מאפשר לאדם לתפקד באופן סביר. מחקרים שונים, שביצעו סריקה מוחית של אנשים שנחשפו לגירויים 'גועליים', הראו שאין הבדל בפעילות המוחית מול גירוי מעורר גועל אצל אנשים עם OCD בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה. כלומר, המוח של כולנו מגיב באותו האופן כשהוא מריח אשפה שלא פונתה כמה ימים, אך אנשים הסובלים מ-OCD סביב נושא גועל, זיהום וניקיון, נבדלים בכך שתחושת הגועל מתקשרת להרגשת מצוקה מאוד משמעותית, שמפעילה את הסימפטומים של ההפרעה.
מצבים כאלו יכולים לגרור סבל משמעותי והשקעת אנרגיה וזמן רב בניסיון להפחית את תחושת הגועל על ידי טקסים קומפולסיביים כגון, שטיפות ידיים חוזרות, הימנעות מהתמודדות וסבל לסביבה. אם זה לא נפסק לאורך זמן, רצוי לפנות להערכה וטיפול. שיטת ה- CBT מאפשרת זיהוי של מחשבות שליליות, למידת טכניקות להתמודדות יעילה יותר וחשיפה מבוקרת והדרגתית לתחושות השליליות. במקרים חמורים יותר, ישולב הטיפול הפסיכולוגי יחד עם טיפול תרופתי ומעקב פסיכיאטרי על פי צורך.
תתחשבו!
במציאות החיים אנו נדרשים להתחשב בסובבים אותנו בבית, במקום העבודה ובמסגרות הפנאי והחינוך. עמיתים לעבודה שמביאים ארוחת צהרים שעולים ממנה ניחוחות מגרים עבור האחד, עלולים להיות דוחים עבור האחר. מדובר בסוגיה מרכזית במקומות הבילוי המשותפים שאף נחקרה ונמצאה כגורם משמעותי לחיכוך וחוסר נעימות. מחקר מצא שהבאת אוכל עם ריחות חזקים נחשב כחוסר התחשבות מצד קולגות לעבודה. מזונות מסוימים אף סומנו כבעייתיים במיוחד כולל ביצים קשות, טונה ופירות בעלי ריחות חזקים כגון קלמנטינה או גויאבה.
האם לקלמנטינה יש ריח רענן, חורפי ומתוק או שהיא פרי נוראי עם ריח בלתי סביר – כנראה שהכרעה לא תהיה בקרוב, אך ניתן לנקוט בכמה עקרונות כדי להפגין התחשבות ולקדם יחסי עבודה קשובים ואכפתיים.
השתדלו לא להביא למרחב המשותף בעבודה מזון עם ריחות חזקים ושימו לב מי יושב לידכם, והאם יש דרך שבה יהיה יותר נוח להמשיך לאכול יחד למשל יציאה לאכול בחוץ או במרפסת. שנית, השתדלו לא לפגוע במי שמביא מזון עם ריח חזק לעבודה, מכיוון שיתכן מאד שמבחינתו מזון זה הוא סממן תרבותי שעלול להיפגע באם יחוש שלא מכבדים אותו. באם אתם מתמודדים עם בן משפחה, ילד או מבוגר בעל רגישות יתר, תנו מקום לתחושות שלו, נסו לעודד את הילדים להיות חלק מהכנת הארוחות והבחירות המשפחתיות ואל תלחצו ותחייבו לנסות מזונות חדשים. אכילת ארוחה משפחתית משותפת נחשבת כמייצרת חוסן ומאפשרת שיח רגשי. אל תיכנסו למאבקי כוח לגבי העדפות תחושתיות ונסו למצוא פתרונות המכבדים ולוקחים בחשבון את האופי השונה של כל בן משפחה או חבר לעבודה.
ד"ר מרים פינק לביא, פסיכיאטרית ילדים ונוער ומנהלת מחוז בריאות הנפש ירושלים, לאומית שירותי בריאות