אתם צופים בטלוויזיה; הולכים ברחוב; בפגישה עם הבוס או סתם עומדים בפקק. ואז הוא מופיע. בהתחלה אתם מתכחשים לקיומו. אחר כך אתם בטוחים שזו בטח איזו סירנה מרוחקת שנתקעה על תו אחד. אולי איזה מכשיר חשמלי שמשדר אותות מצוקה מחדר סמוך. ואז זה מכה בכם: זה אתם. זה אתם והצפצוף המוזר הזה שפתאום התנחל לכם באוזניים ומסרב להרפות. ובעברית תקנית: טנטון.
לפי הסטטיסטיקה, 1 מכל 7 אנשים יחוו טנטון זמני במהלך חייהם. טנטון מתמשך, כזה שגורם לפגיעה בתפקוד יומיומי מופיע בשכיחות נמוכה בהרבה ועל אף שיכול להופיע בכל גיל, הוא נפוץ יותר בגילים מבוגרים ובמצבים של ירידה בשמיעה שמחמירה עם הגיל. אז איך תופעה עם שם כל כך חמוד יכולה להיות כל כך מטרידה? פנינו לחנה ביבי, קלינאית תקשורת ארצי במכבי שירותי בריאות, להבין מדוע התופעה נגרמת ומה ניתן לעשות?
מהו טנטון?
ההגדרה היבשה של טנטון היא "תופעה של רעש או זמזום המורגשים בראש או באוזניים". מי שחווה זאת כבר יודע היטב שמקור הרעש הוא פנימי וכלל לא נובע מגירוי על ידי צליל מהסביבה. צפצופים, אגב, הם רק חלק מהעניין, שכן הטנטון יכול להופיע בשלל צורות: זמזום, צלצול, המהום, שריקה ואפילו צלילים מוזיקליים.
"באופן טבעי, ה'רעש' הזה בראש משפיע באופן ישיר התפקוד היומיומי שכן מדובר בהסחת דעת משמעותית מאוד. כמו כן, הטנטון נוטה להיות עוצמתי יותר ככל שאנחנו עייפים וגם במצבי מנוחה. לא פלא שהצפצופים משפיעים על מצב הרוח, ובמקרים רבים אף עלול לגרום לחרדה, למתח ודיכאון", מסבירה ביבי.
כך תדעו אם אתם סובלים מטנטון
חושדים שאתם שומעים צפצופים באוזניים? ביבי ממליצה שכדי לקבוע האם מקור הרעש הוא חיצוני או רק בראש שלכם, שאלו את מי שנמצא בסביבתכם האם גם הם שומעים את הרעשים הללו. לעומת זאת, אם הרעש נשמע כל הזמן, עולה הסבירות שמדובר בטנטון. כיצד תהיו בטוחים? פשוט שהו בסביבה שקטה, ללא המולה סביבתית שממסכת את רעשי הטנטון. כמו כן, מדגישה ביבי כי חלק מהמקרים של טנטון קשורים לתנוחה בה אתם שרויים. "אדם עלול לשמוע צלילים במצב של שכיבה, ישיבה או בעת הזזת הראש. בעקבות התנוחות הללו משתנה הלחץ בשרירים, בעצבים או בכלי הדם, דבר שיכול להשפיע על רעשי הטנטון".
משעוות אוזן ועד פגיעה עצבית: כל הגורמים לטנטון
טנטון כאמור קשור להזדקנות ולהידרדרות הטבעית בשמיעה, אבל לא רק. "מגוון הגורמים נרחב למדי, כאשר הנפוץ מכל הוא פגיעה בעצבי השמיעה, החבויים בתוך האוזן הפנימית שלנו. אותם עצבים 'מתרגמים' את תנודות הקול שמגיעות אלינו לאותו עצביים ומשדרים אותם אל המוח. אם ישנה פגיעה באותם תאי עצב, האותות ישובשו וייווצר טנטון", מסבירה ביבי.
סיבות נוספות כוללות הצטברות של שעוות אוזן בתעלת האוזן הגורמת לחסימה, דלקת באוזן התיכונה שגורמת להצטברות נוזלים, אוטוסקלרוזיס – מצב תורשתי שבו יש גדילה לא תקינה של עצם באוזן התיכונה, דבר הגורם לאבדן שמיעה, מחלת מנייר – מחלה המשפיעה על המבוך באוזן הפנימית וגורמת לבעיות בשיווי המשקל ולחרשות חלקית ואנמיה – ירידה בכמות תאי הדם האדומים הגורמת לדם להיות דליל יותר ולזרום בקצב מהיר יותר בכלי הדם, דבר שגורם לרעשים.
"סיבה נוספת עלולה להיות קרע בעור התוף. וישנם גם מספר גורמים נדירים להתפתחות טנטון, בהם פגיעת ראש, חשיפה לרעש חזק מאוד או לרעש פתאומי (פיצוץ, ירי), נירומה אקוסטית (גידול שפיר נדיר), שן בינה כלואה שעדיין לא עברה אל מיקומה הקבוע, תופעת לוואי של תרופות שונות, התמכרות לאלכוהול או לסמים, יתר לחץ דם, טרשת עורקים, או פעילות יתר של בלוטת התריס. ועוד מעניין לדעת כי למרות שמתח נפשי אינו גורם באופן ישיר לצפצופים באוזניים, הרי שהוא עלול לעתים להחמיר את הסימפטומים".
אבחון נכון: תתחילו ברופא המשפחה שלכם
ישנו כאמור מגוון רחב למדי של מצבים רפואיים שעלולים לגרום לצפצופים באוזניים. בחלק גדול מהם ניתן לטפל באופן מידי. כך למשל, בטנטון שנובע מזיהומים או הצטברות שעווה באוזניים וגם כזה שנובע מלחץ דם גבוה. לכן, הטוב ביותר הוא להתחיל את התהליך מול רופא המשפחה שלכם או רופא אף-אוזן-גרון.
אם הרופא לא ימצא בשלב הראשון את מקור הטנטון, הוא עשוי להפנות אתכם לבדיקות כגון בדיקת שמיעה, בדיקות שיווי משקל, צילום רנטגן של האוזן וגם בדיקות דם. כל אלו נועדו מצד אחד לשלול מצבים רפואיים מסוימים ומצד שני – לנסות ולספק אבחנה מדויקת. ישנם מקרים שבהם תידרשו לעבור בדיקת CT או סריקת MRI.
תרופה אין – אבל טיפול יש
אם מדובר בטנטון שנגרם עקב זיהום – יינתן טיפול אנטיביוטי. טנטון שנובע מהצטברות שעווה יטופל בשטיפת אוזניים. במקרה של הידרדרות בשמיעה, הטיפול בה עשוי להקל על הטנטון (למשל, שימוש במכשירי שמיעה).
בכל הנוגע לטנטון קבוע ומתמשך, חשוב לומר שלטנטון מסוג זה אין תרופה. אולם ישנם מספר טיפולים שיסייעו לכם להתמודד עם הטנטון. ניתן אף לשלב מספר סוגי טיפולים, כדי להעצים את השפעתם. טיפולים אלו כוללים טיפולי הרפיה והרגעה, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), טיפול באמצעות צלילים או טיפול באימון חוזר לטנטון (TRT).