דמעות בצד, בפשטידות, בסלטים וכמובן במרקים, הבצל תמיד שם כדי לחזק, לשדרג ולהמתיק וכשבוחנים אותו במשקפיים תזונתיות אפשר להבין למה אין לו כמעט מתנגדים. דל בקלוריות, עשיר בוויטמינים ומינרלים ומשפיע לטובה על עוד כמה מדדים בגוף, מה עוד נוכל לבקש. והריח המוגזם? זה רק כדי שנזכור שאין כזה דבר, מושלם.

מה יש בבצל?

הבצלים נחשבים למקור מעולה לסיבים תזונתיים וחומצה פולית, והם מכילים סידן, ברזל וגם קצת חלבון. הבצל עשיר גם בקוורצטין, תרכובת נוגדת חמצון שעשויה להפחית את הסיכון לסרטן ומחלות לב. בצל הוא גם מקור מצוין לוויטמין C, הידוע בעיקר בתפקידו בבריאות החיסונית לצד בריאות העור והמפרקים. בנוסף, הבצל מכיל לפחות 17 סוגים של פלבנואידים שמפחיתים את הסיכון לאלצהיימר לצד סיבים פרה-ביוטיים, שמזינים את החיידקים הבריאים במעיים ותורמים לבריאות מערכת העיכול הכללית.

בצל ממוצע מכיל:

  • 45 קלוריות
  • 11 גרם פחמימות
  • 0 גרם כולסטרול
  • 0 גרם שומן
  • 3 גרם סיבים
  • 1 גרם חלבון
  • 5 מיליגרם נתרן
  • 3 גרם סיבים (11% מהערך היומי)
  • 12 מיליגרם ויטמין (20% מהערך היומי)
בצל (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
מסריח, אבל שווה את זה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

היתרונות הבריאותיים של אכילת בצל

הבצל נחשב לאחד המקורות התזונתיים המשמעותיים ביותר של נוגדי חמצון. התרכובת הבולטת ביותר בבצל היא הקוורצטין, נוגד חמצון שמסייע להילחם בנזק דלקתי בגוף. קוורצטין ידוע במאבק בדלקות, ונחקר רבות על תפקידו הפוטנציאלי בטיפול במחלות לב. הוכח כי תוספי קוורצטין מפחיתים לחץ דם בסובלים מסוכרת מסוג 2, והמחקר הזה הגיע למסקנה כי תוספת של קוורצטין מורידה את לחץ הדם בחולים שסובלים מיתר לחץ דם.

אכילת בצל קשורה להפחתת הסיכון לסוגים מסוימים של סרטן. מחקר אחד מצא שצריכה קבועה של ירקות אליום כולל שום, בצל, כרישה, עירית ובצל ירוק, עלתה בקנה אחד עם שכיחות נמוכה יותר של סרטן המעי הגס. בסקירת מחקרים שכללו אלפי אנשים, חוקרים טענו שלאנשים עם צריכת הבצל הגבוהה ביותר יש סיכון נמוך ב-15% לסרטן המעי הגס מאשר אלו עם הצריכה הנמוכה ביותר.

מחקר בדק את ההשפעות של הבצל על רמות הכולסטרול בגוף. החוקרים עקבו אחר המשתתפים שאכלו מנה יומית של 200 גרם של בצל במשך חודשיים. המחקר מצא כי אצל 35 מתוך 40 המשתתפים, הכולסטרול הכולל ירד באופן משמעותי. גם בכל מה שקשור לרמות הסוכר בגוף, יש לבצל השפעות חיוביות. הכרום שבבצל מסייע בוויסות רמת הסוכר בדם, והגופרית שבבצל מסייעת בהורדת רמת הסוכר בדם על ידי הפעלת ייצור מוגבר של אינסולין.

חיתוך בצל (צילום:  siamionau pavel, Shutterstock)
צילום: siamionau pavel, Shutterstock

מה בריא יותר: מטוגן או חי?

בצל חי מכיל רמות גבוהות יותר של תרכובות אורגנו-גופרית (הכימיקלים שגורמים לעיניים לדמוע). מחקרים מראים שהתרכובות האלו עשויות להגן מפני סרטן, לסייע בהורדת רמת הסוכר בדם ולהפחית את הייצור של כולסטרול לא בריא בגוף. תרכובות גופרית עשויות גם לחסום היווצרות קרישי דם ולקדם את פירוק קרישי הדם, מה שעוזר להפחית את הסיכון למחלות לב ושבץ מוחי.

בישול בצל מפחית משמעותית את כמות התרכובת. עם זאת, בצל אפוי או מטוגן מכיל רמות מעט גבוהות יותר של קוורצטין, נוגד החמצון שקשור ליתרונות בריאותיים רבים. בנוסף, לבצל חי יכולים להיות גם כמה חסרונות, החל מצרבת, גירוי בעיניים, ריח רע מהפה ואף כאבי בטן, בצל חי יכול להחמיר את הסימפטומים של תסמונת המעי הרגיז.

חי או מבושל, בכל מקרה מומלץ לא לקלף את הבצל יותר מדי. מחקר מצא שיש ריכוז גבוה של פלבנואידים בשכבות החיצוניות של בשר הבצל, לכן כדאי להקפיד להסיר כמה שפחות מהחלק האכיל של הבצל.