סלופי ג'ו, כריך רובן, סלט וולדורף ואגס בנדיקט הם מאכלים מושרשים כל כך בתרבות המערבית שאף אחד כבר לא שואל מי הוא ה-ג'ו והאם הוא באמת היה סלופי, או: מיהו וולדורף שאחראי על הסלט המיוחד עם תפוחי העץ ומה הקשר בין מנת הביצים הטעימה לבין השם בנדיקט. מאחורי המנות האייקוניות ביותר מסתתרים סיפורים מרתקים בין השאר כי השמות שקיבלו אינם חושפים ולו במרומז את מרכיביהן למשל. מה דעתכם שנכיר אותם קצת יותר לעומק?
ביף סטרוגנוף
בארה"ב מנת הבקר ברוטב שמנת הייתה באופנה בשנות ה-60, בישראל היא כיכבה בשנות ה-80 אבל מקורה הוא בכלל במטבח הרוסי של המאה ה-17. על פי הספר A taste of Russia רוזן פאבל אלכסנדרוביץ' סטרוגנוב נולד בפריז וכשבגר הפך לדיפלומט שהעסיק בביתו טבח צרפתי. יום אחד הוא ביקש ממנו להוסיף פן רוסי למנת הבקר הצרפתית וזה בחר בשמנת חמוצה שלהפתעת סטרוגונוף השתלבה נהדר עם רוטב החרדל שהוגש עם הבקר.
כריך רובן
לגבי המצאתו של כריך נקורנביף והכרוב הכבוש ישנן מספר גרסאות ועל פי Saveur לכולם מכנה משותף אחד - כולן גורסות כי המנה הומצאה בתחילת המאה ה-20 בארה"ב. אם להאמין לגרסה אחת הכריך הומצא על ידי השף של מסעדת "רובנס" שבבעלות ארנולד רובן, כאשר הרגיש צורך בגיוון אחרי שאכל יותר מדי המבורגרים.
לפי גרסה אחרת הכריך הומצא על ידי רובן קולקובסקי שהיה משחק קבוע פוקר עם חבריו ובהפסקה של אחד המשחקים הכין לעצמו כריך שהרשים את כולם. אחד החברים שהיה במקרה בעלים של מלון "בלקסטון" בעיר אומהה בארה"ב התרשם מהכריך והחליט להכניס אותו לתפריט המסעדה של המלון.
סלט וולדורף
סלט וולדורף, הכולל תפוחים, סלרי, ענבים ואגוזי מלך קצוצים על מצע ירקות, נקרא על שם הממסד שהוליד אותו: מלון וולדורף-אסטוריה בניו יורק. כך לפחות טוענים ב-The new york Times שגילו לעולם כי מנהל המלון אוסקר צ'ירקי ביקש להגיש את המנה בנשף צדקה של בית החולים סנט מרי לילדים בשנת 1893, המנה זכתה לביקורות נלהבות והיום מדובר על הקלאסיקה שאפשר לפגוש בכל העולם.
סלט קיסר
למרות שהסלט הזה לא דומה לשום דבר שקשור לאוכל מקסיקני, הוא הומצא במדינת הפריחולס. במגזין Food & Wine סבורים כי זה קרה בשנות ה-20 של המאה ה-20 כשלמסעדן מהמוצא איטלקי אמריקאי בשם סיז'ר קרדיני לא נותרו מצרכים להגיש לסועדים. אז הוא לקח חסה רומאית, ביצים, הוסיף שמן זית קרוטונים ורוטב ווסטרשייר ויצר את הסלט המפורסם ביותר בעולם שהיום נהוג לתבל גם עם גבינת פרמז'ן ולפעמים גם עם אנשובי וחרדל דיז'ון.
ביצים בנוסח בנדיקט
גם מנת האגס בנדיקט, בדומה לסלט וולדורף, נולדה במלון וולדורף אסטוריה בניו יורק וזה קרה בזכות אדם בשם למואל בנדיקט (שלפי חלק מהמקורות היה שחקן ולפי מקומות אחרים דווקא ברוקר מוול סטריט). על פי מגזין Atlas Obscura הוא הגיע לאכול ארוחת בוקר במלון וביקש שיכינו עבורו מאכל שיהיה יעיל להעלמת ההנגובר: בייקון, ביצים עלומות, מאפין ורוטב הולנדז שהפכו למנת הבראנצ' המפורסמת ביותר בעולם.
קלאב סנדוויץ
משולשי הסנדוויץ המושלמים (והחמים) שמשלבים בין עוף, חסה, מיונז, עגבניה ובייקון הומצא ב-Union Club of New York City לפי גרסה אחת ולפי גרסה אחרת במועדון הימורים ניו יורקי בשם Saratoga Club House. כך או כך, על פי מגזין What`s cooking America האזכור הראשון של הכריך הופיע ב-1903 בספר בישול Good Housekeeping Everyday Cook Book של איזבל גורדון. Isabel Gordon
פטוצ'יני אלפרדו
בישראל רוטב אלפרדו מבוסס על שמנת ומכיל פטריות. במתכון המקורי של המנה לא תמצאו את שני המרכיבים הללו כי אם חמאה ופרמז'ן. במגזין Italy Magazine על ההמצאה של המנה אחראי המסעדן איטלקי אלפרדו די לליו ובאיטליה לא תמצאו אותה תחת השם אלפרדו אלא תחת השם "פטוצ'יני אל בורו". את השם אלפרדו היא קיבלה כאשר שני כוכבי קולנוע אמריקאיים גילו אותה במסעדה של אלפרדו בעת ביקור ברומא והחליטו להביא אותה לארה"ב.
סלופי ג'וז
סלופי ג'ו הוא כריך שמורכב מלחמניה רכה ממולאת בבשר בקר מבושל ברוטב עגבניות מתקתק ואם להאמין למגזין Smash, הוא הומצא בבר של בחור בשם ג' בסו סיטי בירת איווה שבארה"ב. כריכי בקר טחון היו פופולאריים בארה"ב של שנות ה-20 ואליהם היה נהוג להוסיף קטשופ חרדל וחמוצים. בישול הבשר בתוך רוטב עגבניות שיזם בעלים של הבר מקומי בשם ג'ו, הוסיף לכריך את ה"סלופי" כי יחד עם הרוטב נוסף לבשר המראה המרושל והנשפך מתוך הלחמניה שמאפיין את הסלופי ג'ו.
פיצה מרגריטה
פיצה עם רוטב עגבניות, גבינת מוצרלה ובזיליקום הייתה קיימת באיטליה עוד מהמאה ה-18. במגזין Italy Magazine את השם "מרגריטה" מהפיציולו הנפוליטני רפאל אספוסיטו שהחליט לכבד את מלכת איטליה מרגריטה מסבוי בעת ביקורה בנאפולי ב-1889 בכך שהעניק לפיצה את שמה.