כן, שעת השינה האבודה שלנו חוזרת אלינו בקרוב. בלילה שבין ה-29.10 (שבת) ל-30.10 (ראשון) עברה ישראל לשעון חורף, הטקס הלא רשמי שפותח את העונה החורפית, כי מי לא אוהב גשם וקור שמשתלבים בחושך שחודר לשעות אחר הצהריים שלנו. תאהבו או לא, אי אפשר באמת להתלונן על השעון החורפי בהתחשב בעובדה האולי-מצערת שהוא הוא השעון המקורי. תשומת הלב צריכה להיות מופנית לשעון הקיץ שהומצא לא מזמן וכבר מראה סימני היכחדות ברחבי העולם.
הסיבות המקוריות לשעון קיץ הן על חיסכון באנרגיה ורצון להתאים את שעות האור לזמנים שבהם רוב האנשים ערים אבל מאז שהוא הונהג לפני קצת יותר מ-100 שנה לא מעט השתנה. הטכנולוגיה התפתחה, נצבר מידע חדש על היעילות או חוסר היעילות של שעון הקיץ ומשנה לשנה עוד מדינות 'חוזרות אחורה' ומבטלות את החלפת המחוגים החצי שנתית.
השעון הקיצי מאבד מכוחו
שעון קיץ נמצא 'עדיין' בשימוש בעשרות מדינות ברחבי העולם אך כ-60% מהמדינות כבר אינן משנות את השעון, חלקן ביטלו אותו לאחר שנים של שינויים. כך סין, הודו ורוסיה אינן משתמשות בשעון קיץ לצד עשרות מדינות שביטלו את הנוהג לאחר ששמרו עליו במשך שנים רבות, ביניהן יפן, מצרים, סוריה, איראן, טורקיה, ארגנטינה, ברזיל, סעודיה, איחוד האמירויות ועוד ועוד. בשנה הקרובה תצטרף למדינות האלו ירדן שביטלה בשבועות האחרונים את הנוהג.
ומה קורה בשאר העולם המערבי? בחודש מרץ בשנה האחרונה התקבלה הצעת החוק על ידי הסנאט האמריקני פה אחד לבטל את שעון הקיץ. אם החוק יתקבל באופן סופי על ידי בית הנבחרים והנשיא, הוא ייכנס לתוקף בעוד כשנה. גם באירופה כבר בשנת 2019 הפרלמנט הצביע על וויתור של שעון הקיץ, התהליך עדיין נותר תקוע נכון לעכשיו אבל המגמה ברורה. האם יש סיכוי שבישראל המצב גם ישתנה או שכאן זה קצת יותר סבוך?
איך זה התחיל?
בשנת 1916, גרמניה הפכה למדינה הראשונה שהחלה את שעון הקיץ כאשר ארה"ב וחלק גדול מאירופה אימצו את העניין מיד אחריה. בינתיים כאמור הן המדינות שבעיקר נותרו גם האחרונות עם השעון הקיצי.
עוד במאה ה-18 המדינאי בנג'מין פרנקלין לאחר שהבין שהוא מבזבז את הבוקר הפריזאי שלו על ידי שהייה במיטה, הציע בהומור שהצרפתים יירו תותחים עם הזריחה כדי להעיר אנשים ובמטרה להפחית את צריכת הנרות בלילה. הרעיון שלו נלקח ברצינות יחסית וכמה שנים לאחר מכן, בשנות ה-1900, בנאי אנגלי בשם וויליאם ווילט (סבא רבא של סולן להקת קולדפליי, כריס מרטין) דחק במחוקקים הבריטיים להזיז את השעונים כדי להפיק תועלת כלכלית. הפרלמנט דחה את ההצעה ב-1909, רק כדי לאמץ אותה כמה שנים מאוחר יותר.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, חקלאים אמריקאים לא פעלו למען שעון קיץ כדי שיהיה להם יותר זמן לעבוד בשדות; למעשה, תעשיית החקלאות התנגדה מאוד לשינוי הזמן כאשר הוא יושם לראשונה ב-31 במרץ 1918. השמש, לא השעון, הכתיבה את לוחות הזמנים של החקלאים, כך ששעון הקיץ דווקא היווה גורם מפריע. החקלאים נאלצו להמתין שעה נוספת עד שהטל יתנדף כדי לקצור חציר, ידיים שכירות עבדו פחות מכיוון שעדיין יצאו באותו זמן לארוחת ערב ופרות לא היו מוכנות לחלוב שעה קודם לכן כדי לעמוד בלוחות הזמנים של המשלוח.
בין המוסדות הראשונים שהושפעו משעון הקיץ הייתה האופרה של ברלין - ב-30 באפריל 1916, הערב שבו היו אמורים לכוון את השעונים בגרמניה בפעם הראשונה, בשעה 23:00, כל השעונים הגרמניים היו אמורים להיות מכוונים לחצות. האופרה של ברלין שינתה את לוח הזמנים שלה והחלה את הופעתה של Die Meistersinger שעה מוקדם מהרגיל, מה שאפשר לקהל לתפוס את הרכבות הביתה בתום ההופעה.
שעון קיץ בישראל
שעון הקיץ הפך (גם הוא) בישראל לנושא למחלוקת בין חילונים לדתיים והטענה העיקרית שנשמעה בעבר היא כי שעון הקיץ מגביר חילול שבת. שישה ימים לאחר שדוד בן-גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל, עברה המדינה הצעירה לשעון קיץ אבל בשנת 1958 בוטל שעון הקיץ כתוצאה של לחץ מצד גורמים דתיים. ישראל אינה המדינה היחידה בה שיקולים דתיים משפיעים על שעון הקיץ, גם במצרים עברו השנה לשעון חורף כבר באמצע חודש אוגוסט כדי להקל על הצמים בחודש הרמדאן.
בשנת 1980 הונהג שוב שעון הקיץ לתקופה קצרה עד שבשנת 2005 נקבע חוק חדש שקיבע את חילופי השעון בתאריכים מוגדרים מראש. אך גם מאז ועד היום מדי שמה שנים מתעורר שוב הדיון עד לפעם הבאה.
אירוע מעניין התרחש בשנת 1999 כאשר מעבר השעון ככל הנראה הציל חיים. ב-5 בספטמבר התפוצצו שתי מכוניות תופת בחיפה ובטבריה. שלושה מחבלים מתאבדים, ערבים תושבי ישראל, נהרגו. במערכת הביטחון העריכו כי שולחי המחבלים – תושבי הרשות הפלסטינית – הפעילו את הפצצות לפי שעון הקיץ שהיה אז ברשות. ישראל עברה יומיים קודם לכן לשעון חורף והמחבלים סברו כי המטענים יופעלו על פי השעון המונהג בישראל. מה שקרה הוא שהפצצות התפוצצו שעה קודם וישראלים רבים ניצלו.
למה לי שעון קיץ?
אחד הטיעונים העיקריים לשעון קיץ הוא שהוא יכול לחסוך בעלויות אנרגיה ושימוש חלופי באור השמש הטבעי, אם כי רוב המחקרים שנערכו בעשרות השנים האחרונות הראו שהחיסכון באנרגיה שלו הוא זניח בלבד, וחלקם אף מצאו שהעלויות גבוהות יותר, מכיוון שאנשים באקלים חם נוטים יותר להשתמש במזגנים בשעות היום.
כיום השימוש בתאורה מלאכותית ובמכשירים חשמליים נעשה כה נפוץ, הן ביום והן בלילה, עד שמידת התרומה של שעון הקיץ לחיסכון נתונה בספק: השימוש בתאורה מלאכותית עולה, והעובדה שבמקומות עבודה משתמשים בה גם בשעות היום, מפחיתה את יעילותו של שעון הקיץ.
דו"ח של משרד האנרגיה בארה"ב משנת 2008 מצא כי שעון הקיץ המורחב עליו חתם ג'ורג' בוש ב-2005 חסך כ-0.5 אחוזים מכלל השימוש בחשמל ליום. כמו כן באותה שנה, מחקר של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי מצא כי השינוי בשעון הקיץ הגדיל את הביקוש לחשמל למגורים בכ-1 אחוז והעלה את חשבונות החשמל באינדיאנה ב-9 מיליון דולר בשנה.
ויש עוד בעיות
בהצעת חוק משנת 2022 לפטור את וירג'יניה מהחלפת השעונים נכתב כי "המסקנה המוחצת" של החוקרים היא שהחלפת השעון גורמת באופן ישיר לעלייה בהתקפי לב, תאונות דרכים, פציעות במקום עבודה, מוות של הולכי רגל ופשע, כמו גם הפרעות שינה ואובדן תפוקה.
מעבר להפסד המציק של שעת שינה כנראה שהנזקים חמורים בהרבה. מחקר שוודי מצא כי הסיכון ללקות בהתקף לב עולה בשלושת ימי השבוע הראשונים לאחר המעבר לשעון קיץ. כמו כן, נמצא כי עייפות הנגרמת על ידי שינוי השעון נחשבת לגורם העיקרי לעלייה בתאונות הדרכים ביום שני שלאחר תחילת שעון הקיץ.
ומהצד השני, אובדן שעה של אור יום אחר הצהריים לאחר החזרת השעונים בחורף עלול להשפיע לרעה על מצב הרוח שגם ככה מתערער עם בוא החורף. מחקר דני מצא עלייה של 11% במקרי דיכאון לאחר שינוי הזמן. המקרים התפוגגו בהדרגה לאחר 10 שבועות.
כמו שלאיבוד שעה אחת של שינה באביב יכולה להיות השפעה שלילית, ריווח של שעה אחת של שינה יכול כנראה לעשות את ההפך: נמצא כי ביום שני שלאחר המעבר לשעון חורף בסתיו, שיעורי התקפי הלב יורדים. האם זה יספיק כדי להשאיר את המצב על כנו או שאלו השנים האחרונות שנותרו לנו לחגוג מדי שנה תוספת של שעת שינה?