אם יש דבר ששכירים אוהבים לשמוע (הרבה) אחרי "אקזיט" או "בונוס שנתי" הוא ככל הנראה "שי לחג". משהו קטן שמקבלים מהמעסיק, שמחכה לכם על השולחן, עטוף, ארוז או מוגש כקוד קופון. משהו שתוכלו אחר כך לדבר עם הקולגות על כמה זה מגניב/מרשים/מבאס או מעליב - כל אחד והדעה שלו. אבל האם המעסיק באמת חייב להעניק לעובד שי לחג? עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה ממשרד רובין-שמואלביץ עם כמה סוגיות מעניינות.
-
האם קיימת לעובד זכות לקבל שי לחג?
שי הוא מתנה, ולכן הזכות לקבל אותו אינה קבועה בחוק. קיימים מקומות עבודה בהם הזכות של העובד לשי קבועה בהסכמים הקיבוציים החלים על העובדים, ויש ענפים בהם היא נקבעה בצו הרחבה. ברוב מקומות העבודה מקור הזכות הוא נוהג רב שנים. הנוהג מחייב, גם אם אינו כתוב בחוזה, משום שהוא יוצר אצל העובד הסתמכות ביחס לקבלת השי. -
מה נהוג לתת בחג - מתנה או תלושי קניה?
מעסיקים רבים מעדיפים לתת מתנה מוחשית ולא תווי קניה, כי יש בכך ליצור תחושה אישית יותר עבור העובד. העובדים עצמם דווקא מעדיפים תווי קניה, שמאפשרים להם חופש בחירה בניצול השי. -
האם המעסיק רשאי לשנות את השי לחג לפי שיקול דעתו?
במקומות עבודה מאורגנים, בהם חל הסכם קיבוצי המסדיר את השי לחג, בחירת המתנה נעשית בהסכמה בין המעסיק לארגון העובדים. ישנם הסכמים שקובעים את סוג השי (תווי קניה) וכאלו שקובעים רק את שווי השי, ואז בחירת המתנה נעשית בהסכמת הצדדים. במקומות עבודה רבים נוהג הוועד להוסיף תשלום מקופת הוועד (מתשלומים שנגבים חודשית כמס ועד משכר העובדים) לצורך הגדלת ערך השי. בחלק מההסכמים הקיבוציים אף קיימת הוראה המעדכנת את שווי השי בהתאם לעליית המדד. -
האם עובד שעבודתו הסתיימה לפני החג זכאי לשי?
חשוב לדעת כי קיים נוהג ג'נטלמני בישראל (שאינו מחייב), על פיו לא מפטרים עובד ערב ראש השנה או פסח. אם יחסי העבודה בין הצדדים נותקו טרם מועד החג, אין לעובד זכות לקבלת השי. מאידך, אם העובד קיבל הודעה מוקדמת לפיטורים לפני החג, אך מועד סיום העבודה חל אחרי החג - העובד יהיה זכאי לקבלת השי. -
האם אי מתן שי לחג או הקטנת ערך השי מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודה?
כאשר הזכות לקבלת שי מותנית רק בכך שהעובד מועסק אצל המעסיק, וכאשר לשי יש ערך כלכלי משמעותי, אי הענקתו יכולה להוות הרעה מוחשית בתנאי העבודה, שתצדיק התפטרות הנחשבת כפיטורים. מנגד נפסק, כי כאשר מלכתחילה מתן השי הותנה ברווחיות העסק, ובשנה מסויימת היעדים לא הושגו, או שהעסק היה הפסדי – אין לעובד זכות לקבלו באותה שנה. -
האם חלוקת שי לחג לחלק מהעובדים בלבד עלולה להוות אפליה אסורה?
בית הדין לעבודה קבע, כי אם המעסיק התחייב להעניק שי לחג (בהסכם או בנוהג), עליו לנהוג באופן שוויוני ואחיד. מתן שי לחג רק לחלק מהעובדים מהווה אפליה פסולה. אין להבחין בשווי השי בין עובדים בכירים וזוטרים, עובדים מצטיינים ועובדים בעל בעיות תפקוד. מקובל גם לתת שי לעובדים ללא קשר לוותק שלהם בעבודה, כך שגם עובד שרק החל לעבוד זכאי לקבל אותו.
-
האם קבלן עצמאי או פרילנסר זכאי לשי כמו שאר העובדים?
בהיעדר זכות מפורשת בחוזה התקשרות עם מי שאינו עובד, אלא רק מספק שירותים למעסיק – לא קיימת לו זכות לשי. יחד עם זאת, נהוג במקומות רבים לתת שי גם למספקי שירות. שי זה אינו זהה בהכרח לשי המחולק לעובדים. -
האם עובדת הנמצאת בחופשת לידה זכאית לשי לחג?
מאחר ומקור השי לחג אינו הוראת חוק, אלא הסכם או נוהג מקומי, לא קיימת חובה לתת לעובדת השוהה בחופשת לידה שי לחג. עם זאת, אם המעסיק נהג בעבר לתת שי לחג גם בעת חופשת הלידה – נוצרה זכות לעובדות להמשיך לקבלו. בנוסף, מאחר ובמהלך חופשת הלידה לא מתנתקים יחסי העבודה, וחוק עבודת נשים מכוון לשמור על כלל זכויות העובדת כדי לעודד את חזרתה לעבודה – מתן השי לחג יכולה לשרת את המעסיק, ולחזק את מחויבות העובדת למקום העבודה.
-
האם יש מגבלה על שווי השי? מי מקבל הכי הרבה?
שיעורי השי לחג שמקבלים העובדים תלויים באופיו של מקום העבודה, גודלו, השתייכותו לענף מסוים, היותו ציבורי או פרטי, ועוד. במקומות עבודה מסוימים השי ניתן רק פעם בשנה, ובאחרים פעמיים בשנה, מה שמשפיע על שוויו. על פי סקרים שנערכו בעבר, עובדי היי טק מקבלים שי גבוה יותר, אחריהם עובדי ענף הביטוח ואחריהם עובדי התעשיה (אם כי במפעלי תעשייה גדולים לעתים ניתן שי גבוה). בחברות קטנות או בינוניות ערך השי נמוך, או שלא מחולק שי כלל. במגזר הציבורי השי הגבוה מחולק במקומות העבודה המאורגנים, בהם קיימים ועדים חזקים שגובים מיסי ועד מציבור עובדים גדול.