לפני כשנתיים הוציאה הלמ"ס לקט נתונים על הרגלי הקריאה של הישראלים. הסתבר, כי הרגלי הקריאה שלנו משתפרים עם הגיל: 45% מבני 65 ומעלה קוראים 5 שעות או יותר בשבוע, לעומת רק 22% מבני 7-18. מאז, חיינו קצת השתנו, סגרים, בידודים, ויותר זמן בבית, האם קריאת ספרים זוכה לעדנה מחודשת בזכות הקורונה?
"כשהספר שלי יצא בתקופת הקורונה, חששתי שזה יהיה עיתוי מאוד בעייתי", מספרת שרית פליין, בלוגרית, מנהלת עמוד הפייסבוק 'אוצר מילים', ומחברת "נטע זר", ו"לב יחף", "אבל גיליתי שזה היה להיפך, אולי כי אנשים חיפשו משהו אחר, כמה אפשר לראות חדשות ולצרוך נטפליקס? התקופה הזו החזירה לאנשים את הרצון לקרוא". שרית מגלה שבשנה היא קוראת בממוצע כ-30 ספרים (כ-2.5 ספרים בחודש) בעיקר רומנים, סיפורים קצרים ושירה. אז איך תוכלו להחזיר לעצמכם את חדוות הקריאה ולהפוך קריאת ספר לשגרה מבורכת?
-
התרחקו מכל המסכים
סקר חדש על הרגלי השימוש שלנו בטלפונים ניידים העלה תוצאות עגומות – למרות שהם כאן קצת יותר מעשור, התלות שלנו בניידים הפכה להיות אדירה. כל נוטיפיקציה, הודעה או לייק, שולחים את היד שלנו למסך הקטן, לא רק ברגעי שעמום אלא גם כשאנחנו בעיצומה של פעילות חשובה. אם אתם רוצים לקרוא כדאי שתשימו את הנייד, הטאבלט וגם השלט של הטלוויזיה רחוק מכם, ואז תשבו לקרוא, בסביבה נטולת פיתויים. "מנסיוני האישי, לא משנה כמה אני אוהבת לקרוא, אם הטאבלט לידי, אתפתה כל כמה עמודים לקרוא בו, אבל אם הוא רחוק ממני פיזית, אני לא אתפתה להסתכל כל הזמן ואמשיך לקרוא", אומרת שרית פליין. -
10 דקות ביום, זה הכול
ראשית, תקציבו לעצמכם זמן קריאה של 10 דקות. בפועל, אם הספר יסחף אתכם, תגלשו הרבה מעבר ל-10 דקות. שרית אומרת ש"אם לא נקציב לעצמנו את הזמן הזה, אנחנו עלולים לא להתחיל לקרוא בכלל. השאלה מתי להקציב את הזמן הזה היא אישית ותלויה בסדר היום. לי לדוגמא קשה לקרוא בלילה כי אני עייפה מדי, אבל יש אנשים שהבקרים מאוד עמוסים להם, ומן הסתם הם לא יקומו מוקדם יותר כדי לקרוא, לכן כדאי שיקדישו 10 דקות יומיות אחר הצהריים, בערב, או ממש לפני השינה, ואם הספר מספיק מפתה הם יגלשו לחצי שעה או יותר". -
עשו רשימה
יש מגוון עצום של בלוגים לביקורות של ספרים, נסו לראות למה אתם מתחברים ופשוט עקבו אחריהם, אם אתם משוטטים בפייסבוק, תצטרפו לקבוצות קריאה, גם שם יש לא מעט המלצות. שרית מציעה שמתוך כל ההמלצות הללו תיצרו לעצמכם "ווישינג ליסט" ושימו אותה במקום בולט, בפתקים בנייד או על המקרר, כך שזה יחלחל למודעות שלכם. -
בואו לסלון ספרותי
"כבר 10 שנים שאני עורכת סלון ספרותי בבית בהשתתפות סופרים כמו הילה בלום, שגית אמת, איריס אליה כהן, ועוד ועם קהל כמובן", מספרת שרית פליין, "הסלון לא מחייב קריאה קודמת של הספר, אם הם קראו מה טוב, אבל גם אם לא קראו את הספר, אפשר להגיע ולשמוע על תהליך הכתיבה של היוצר והרעיון לספר. אני ממליצה להירשם למפגשי קוראים (יש סלונים ספרותיים שבהם רצוי לקרוא את הספר טרם המפגש), כי ההתלהבות מדבקת. מנסיוני, לפחות אדם אחד או שניים רץ לקרוא את הספר לאחר המפגש", אומרת שרית פליין. -
לא חייבים לקרוא, אפשר גם לשמוע
ההמלצה הזו לא מתאימה לכל אחד. יש שאוהבים את החוויה החושית שיש בקריאת ספר, דפדוף הדפים, והריקוד של העיניים על המילים, ויש אנשים שזמנם דחוק, והם מעדיפים לנצל כל דקה ולשמוע הקראה של ספר בפקקים או כשהם על ההליכון בחדר כושר. שרית פליין מציעה להקשיב לספרי שמע באפליקציות כמו איי קאסט וסטורי טל, אם התחברתם – הרווחתם. -
ארוחת טעימות, רק בספרים
לפני אירוע, יש לנו אפשרות לעשות ארוחת טעימות כדי להחליט באיזה קייטרינג אנחנו בוחרים. קחו את זה גם לעולם הסיפורת. ב"עבריתת" – אפליקציית קריאת ספרים דיגיטלית, תוכלו לעשות ארוחת טעימות שכזו ו"לטעום" פרק ראשון מכל ספר בחינם. אם אתם זורמים עם קריאת ספרים בדיגיטל, והתחברתם, תוכלו לרכוש את הספר, אם קריאת ספרים דיגיטלית זה לא אתם, אבל הספר עדיין מצא חן בעיניכם, תוכלו להוסיף אותו לווישינג ליסט שלכם. -
ספר זו לא חתונה קתולית
"אל תפחדו לעזוב ספרים", אומרת שרית פליין, "בניגוד להרצאה או הצגה, הסופר לא יידע שנטשתם את הספר. אמרו לי פעם שיש כל כך הרבה ספרים טובים בעולם, וגם אם נקרא 24/7 ולא נעשה כלום חוץ מלקרוא לא נספיק לקרוא את כולם. אם ספר לא תפס אתכם בחמישים העמודים הראשונים, כדאי לעבור לספר אחר. אם אנחנו מנסים להחזיר לעצמנו את תיאבון הקריאה, זה לא צריך להיות במאמץ, ואם הספר לא תופס אתכם, פשוט תעזבו. ב"כמו רומן" של דניאל פנק יש בתחילת הספר את מגילת זכויות הקורא ואחת מהזכויות היא לעזוב את הספר. גם אם הספר הומלץ על ידי מישהו שאתם סומכים עליו, לפעמים זה לא עניין של טוב אלא מה מתאים לנו, ולפעמים זה גם עניין של תקופות, יש ספרים שלא תופסים אותנו בזמנים מסוימים, ובתקופות אחרות, כן. מקסימום, תעבירו את זה הלאה".