"מאז שחר האנושות, האמנויות השונות מהוות כלי לריפוי מטראומה. החל מהאדם הקדמון שצייר על קירות המערה את התמודדותו עם חיות הפרא, דרך שבטים פראיים שמשתמשים בריקוד ובשירה כחלק מההכנה ומעיבוד הקרב, ועד לאדם בן זמננו שמשתמש בכתיבה ברשתות החברתיות ככלי לשמירה על בריאותו הנפשית", אומר איתן גילור מילר, מטפל, מדריך וחבר יה"ת – האגודה לטיפול באמצעות אמנויות. דומה שאין זמן נכון יותר מהתקופה הלא פשוטה הזו לאמץ כמה כלים חדשים מתחום הטיפול באמנויות. מילר עם כמה מהם שעשויים לסייע לקטנים מבינינו, ולא פחות חשוב גם למבוגרים, בהתמודדות עם המצב.
1. עשייה סימבולית
המוני מתנדבים יצאו לעזור בלחימה, באספקת ציוד, בטיפול רפואי ונפשי ועוד. מול חווית חוסר האונים שעוטפת את כולנו, "חיסון הנגד הוא עשיה: חווית אונים של יכולת ושל משמעות. לא לכולנו יש את היכולת לצאת ולעשות למען הנפגעים, אם בשל מגבלות פיזיות או בגלל הצורך לטפל באחר. לכן, חשוב לדעת שגם לפעילות הסימבולית יש ערך בהפחתת החרדה ובמניעת תופעות נפשיות כמו דכאון. גם כשאנחנו שרים בשביל מי שאיננו, גם כשאנחנו כותבים לאהובינו שעוד לא חזרו הביתה, גם כשילדינו מציירים את עצמם, עוזרים לאחר או כותבים מכתבים למי שלא ישוב, זוהי יצירה שנותנת חוויה של כוח ליוצר ומאפשרת החלמה", אומר מילר.
"פעילות סימבולית היא עשיה שיש לה משמעות נפשית ורוחנית, גם אם אין בה תוצר פרקטי. לפעולה הזו יכול להיות ביטוי חברתי ותרבותי כמו בטקסים דתיים או קהילתיים, או ביטוי פנימי, בין אדם לעצמו בהדמיה חזותית. כך או כך הפעולה הסימבולית יכולה לסייע להתגבר על מצוקה. לדוגמה, אם שמדמיינת את בנה החייל עטוף באור לבן שמגן עליו, כך היא מאפשרת לעצמה להתמודד עם מצוקה באמצעות סוג של עשייה סימבולית. באופן דומה, כתיבת מכתב למי שאיננו או תפילה, גם הן דוגמאות לעשייה סימבולית שעשויות ליצור חוויה של שליטה והרגעה אם ביננו לבין עצמנו, ואם באופן קהילתי".
2. יצירת סדר בכאוס
"השבת השחורה זרקה את כולנו באבחה חדה אל תוך מציאות כאוטית, הנחווית בתוך הנפש כתוהו ובוהו. על מנת למצוא מרגוע, כולנו נדרש לעשות סדר פנימי בתוך עצמנו. לשם כך ניתן לתעד את העבר ולחלום את העתיד באמצעים שונים כמו כתיבה, ציור ונגינה, ובכך לאפשר לנפש מרגוע ולהפיח בנו תקווה. על אף שאין בהכרח הסבר לוגי קונקרטי לדרכי ביטוי אלו, עצם הביטוי של הכאוס שבתוכנו מאפשר לנו להוציא אותו באמצעות יצירה נפרדת וחיצונית. פעולה זו מארגנת את הכאוס, מאפשרת היפרדות ממנו ואף נותנת לו צורה או פשר. מעבר לכך, כש"הכאוס" נמצא בחוץ אנו מסוגלים לחוש בו, לצפות בו ולחזור אליו כשנדרש. הפחת סדר בכאוס תקל את ההתמודדות עימו, ותאפשר מקום לצבירת כוחות נפש חיוניים להתפתחות.
"פעמים רבות, כשאנשים מציירים אירוע קשה שקרה להם. עצם הפעולה מחברת את האדם לכוחות הנפש שלו, ומאפשרת לגורמים הפנימיים והחיצוניים לבוא לכדי ביטוי תוך כדי שליטה של היוצר בהם. הציור מאפשר במידת מה עריכה מאוחרת של החוויה הטראומתית והתמקדות בכוחות ובתחושת המסוגלות באופן בו מעוצב הזיכרון, דבר שעשוי למנוע פוסט טראומה בשלב מאוחר יותר. כאשר ילד מצייר את עצמו מפגין תושיה או אומץ, או את החיילת שבאה לעזרתו, הוא בעצם משנה את הנרטיב האישי בתפיסת חוסר האונים שהוא חש בזמן אמת בתוך האירוע.
"באופן דומה, התבוננות יצירתית אל העתיד המתבטאת למשל במשחק, יכולה לנטוע תקווה. אפשר לשבת כמשפחה ולדמיין את החופשה הבאה או להכין סרטון שמספר סיפור המנותק מהמלחמה שבחוץ, ובכך לייצר תמונה נפשית של עולם טוב יותר".
3. ביטויי אלימות במשחק
אנשים רבים מוצאים את עצמם, דווקא בימים אלו, משחקים במשחקי מחשב אלימים. ילדים וילדות עסוקים במשחקים דרמתיים המשלבים רובים ויריות. הצופה האחראי בעל המודעות עלול להיבהל ממה שהוא רואה - הרי כיצד ניתן לירות במישהו בתוך משחק כאשר במציאות הקרובה אלינו אנשים איבדו את חייהם? "לתחושות אשם ובושה תפקיד חשוב במארג החברתי. אם לרגע נהיה קשובים לצרכים אלו, ניווכח שהמשחק הוא כלי לעיבוד האירועים. הפעילות מעבר למסך או על במת הסלון היא דרך לעסוק בתכנים הקשים ללא מחיר וללא סיכון.
לא מומלץ לדרבן ילדים לשחק משחקים אלימים כחלק מהשגרה, אך בתקופה זאת השימוש בהם יכול לסייע מעט. מבוגרים וילדים העושים שימוש במשחקים כאלו בימים רגילים, בין אם ברובי צעצוע או במשחק מחשב, ניתן לאפשר להם להמשיך זאת. אין משחק מסוים שמתאים לכך יותר, אך ככל שהמשחק מאפשר יותר חופש יצירתי (כמו שקורה לרוב במשחק דרמטי), כך יש בו פוטנציאל גבוה יותר לסייע".
4. להקשיב לעצמנו דרך האמנות
"התמקדות בפעולה יצירתית, כשהיא נעשית בעיניים טובות של קבלה וחמלה, תסייע בחיבור לכוחות הנפש המפחיתים מחשבות טורדניות, מחלישים דאגה, מתח וכדומה.
"השימוש במיינדפולנס (קשיבות) ככלי מיטיב לנפש הוא בעל ביסוס מחקרי, והופך למוכר בציבור יותר ויותר. תהליכי יצירה מאפשרים תרגול של מיינדפולנס, על ידי אימון של הפניית הקשב באופן מודע ונשלט. תרגול מיינדפולנס יכול לבוא לידי ביטוי, למשל, בתנועה מודעת או בעבודה קשובה בחימר.
"מומלץ להתחיל את היצירה עם כמה נשימות עמוקות. קחו את החומר ליד כאילו זה המגע הראשון שלכם איתו. חושו היטב את המרקם והטמפרטורה שלו. לחצו בעדינות ובחנו את התגובה של החומר, המשיכו לחקור אותו בסקרנות ובתשומת לב, תוך תשומת לב לתחושות שמעוררת הנשימה בגוף. המשיכו את המגע בחומר תוך חקירה סקרנית ומשחקית ללא מטרה פרקטית, תוך הקפדה על הפסקות שמטרתם לבחון את קצב הנשימה, הרגשות והתחושות שעולים בכם.
"תוך כדי התהליך, טבעי שתעלה ביקורת עצמית. יש לאפשר את קשת הרגשות, התחושות והמרחב לטעות. יחד עם זאת, חשוב להימנע מפעילויות שעלולה להביא להצפה שקשה להתמודד איתה. תהליך כזה עדיף שיעשה בליווי מטפל באמצעות אמנויות. כאלו ניתן למצוא גם במרחבים טיפוליים של 'סטודיו בטוח' המצויים בימים אלו בעשרות נקודות ברחבי הארץ ומאוישים במטפלים באמנויות ועומדים לרשות הציבור".
5. אמנות כאמצעי ליצירת קשר
"המתח והחרדה שאנו שרויים בהם, מקשים על מערכות היחסים. בתוך הזוגיות, בין הורים לילדיהם, המתח עלול לבעבע ולהתפרץ. אחרי הכל, גם אם לא במודע – איפה המקום בו הכי קל לנו להוציא קיטור אם לא במקום בו אנחנו מרגישים הכי בטוחים? הקשרים האלו חשובים לנו לשמירה על כוחותינו, ולכן אסור להזניח אותם. דווקא במצבים הקשים, חשוב שנעשה שימוש באמנות ככלי לחיזוק הקשרים. שעה של ריקוד חופשי בסלון, ציור משפחתי או ערב קריוקי – כל אלו מהווים דרכים מצוינות לחזק את החיבור האנושי, להבליט את הטוב המשותף ולחזק את תחושת הבטחון שאנו כה זקוקים לה.
"לדוגמה, בנסיעה המשפחתית הקרובה מנו את אחד מבני המשפחה לשדרן הרדיו שנענה לבקשות המאזינים. עשו סבב בו כל אחד בתורו בוחר שיר שעוזר לו בימים אלו. נצלו את ההזדמנות כדי להכיר אחד את עולמו המוזיקלי והנפשי של האחר דרך בחירת השירים, ואפשרו לכולם לבטא את עצמם. לסבב שירים כזה יש פוטנציאל למשחק והתחברות: בקשו ממי שבחר לציין את השורה מהשיר שנראית לו משמעותית, הקדישו זה לזה שירים או בחרו נושא שיכוון את הבחירה. כל פעילות יצירתית שעושים יחד - ריקוד, פיסול, שירה ועוד, יכולה ליצור תחושת שייכות וחוויית מסוגלות המגבירות את ההתמודדות המיטיבה עם האירועים הקשים".
חשוב לדעת
טיפול באמצעות אמנויות הוא תחום ידע רחב העושה שימוש בכלים יצירתיים כדי ליצור תהליכים נפשיים להחלמה ולשיקום. חמישה כללים פשוטים אלו מהווים הצצה לתחום הידע הזה, והזדמנות להקל קצת על ההתמודדות שלך ושל יקיריך בזמנים קשים אלו. כמובן שבמקרי מצוקה משמעותיים כמו חרדה או טראומה, מומלץ בחום לפנות לאיש טיפול בעל הכשרה מקיפה. רשימה של מטפלים באמצעות אמנויות בעלי הכשרה, העונים לקריטריונים המקובלים בישראל ניתן למצוא באתר האגודה לטיפול באמצעות אמנויות בישראל (יה"ת).