תקופת החגים אמורה להיות מלאת שמחה, היציאה מהשגרה לחופש, ההתכנסות המשפחתית, הזמן הפנוי לבילויים, אולם חלק מהאנשים דווקא חווים בתקופה זו דכדוך, מועקה וחוסר אנרגיה. תופעה מוכרת זו נקראת "דיכאון חגים" (באנגלית: holiday blues). "כפי שאנו רואים החמרה בפוסט טראומה סביב יום העצמאות ופורים, כך אנו רואים החמרה בדיכאון בתקופת חגי תשרי בישראל וגם בפסח ובחו"ל סביב חג המולד", מסבירה ד"ר טלי שמואלי, פסיכיאטרית במכבי שירותי בריאות, וגורמת לנו להבין שאנחנו לא לבד.
מה הם התסמינים של דיכאון חגים?
"רוב האנשים סובלים ממצב רוח ירוד, חוסר אנרגיה, מועקה, ירידה בתיאבון וירידה בהנאה, אלו מאפיינים מוכרים של דיכאון, אך יש להבדיל בין דיכאון חגים לדיכאון מאז'ורי שמתבטא בפגיעה תפקודית. ייתכן גם מצב שבו האדם היה בדיכאון טרם תקופת החגים ובתקופה זו הוא מוגבר".
מדוע דווקא בחגים מתעצמות תחושות של דכדוך ודיכאון?
-
בדידות.
"יש לא מעט טריגרים בחגים כמו תחושת בדידות. בעיקר אצל אנשים שאין להם משפחה או שיש משפחה ויש שם המון קונפליקטים ומתחים, והשהות יחד מייצרת סיר לחץ משפחתי, ויש תחושה שאין לאן לברוח, כי גם החברים נמצאים אצל המשפחות שלהם". -
שינוי מזג האוויר.
חגי תשרי מגיעים בתקופה של שינויי מזג האוויר ויש אנשים שהשינויים האלה מדכאים אותם, גם בפסח ותקופת האביב אמורה להיות שמחה גדולה, אבל הרבה אנשים מרגישים שהכול מסביב פורח ומתחדש ושהם לא. חודש מאי הוא חודש מועד לפורענות מבחינת אובדנות, ובחו"ל תקופת הכריסטמס. בארץ יש פיק באשפוזים בבתי חולים פסיכיאטריים בגלל דיכאון בתקופת החגים ובתקופת הרמדאן, שבכל שנה הוא במועד אחר. -
געגוע
סיבה נוספת יכולה להיות נוסטלגיה וגעגוע לאדם במשפחה שנפטר, או משפחות שהילדים שלהם גרים בחו"ל, נזכרים בנוסטלגיה בעבר וזה גורם לתחושת עצב ואובדן. לעיתים, גם שינויים שפוקדים את המשפחה כמו הורים מבוגרים שחולים או כבר לא מתפקדים, או שברור שזה הולך להיות החג האחרון איתם ביחד". -
שבירת שגרה
רובנו נשחקים בשגרה היומיומית, והחג זו הזדמנות נפלאה לקטיעה שלה, ולחופשה זמנית מהעבודה והלחצים היומיומיים. "יש כאלה שהיציאה מהשגרה מורכבת להם. בעוד המסגרת מייצבת ונותנת שקט, היציאה מייצרת מערבולת אצל הילד ובתוך המשפחה, זה יכול לקרות אצל משפחות צעירות ובכלל, בבתים שיש מתיחויות בבית ותקשורת לקויה, כשביום יום כל אחד עסוק בשלו ופחות חשים בזה, אך כשנוצרת הזדמנות לשהות ארוכה ביחד, זה הופך להיות סיר לחץ מבעבע". -
חשבון נפש
תקופת החגים היא תקופה של חשבון נפש, הסתיימה שנה ומתחילה שנה חדשה. לא תמיד עמדנו ביעדים והמטרות שהצבנו לעצמנו ואת תקופת החגים מלווה תחושת כישלון. לא מעט אנשים שנלחמים במשקל, מוצאים את עצמם אחרי ארוחת החג, שבה מאוד קשה לשמור דיאטה, בתחושות של אשמה וכעס עצמי.
איך אפשר להתמודד עם זה?
"הדרך הכי טובה להתמודדות היא לדבר עליה, אולם זה דורש מהאדם ששוקע ומהסובבים להיות קשובים לזה", אומרת ד"ר שמואלי, "אם לדוגמא יש בן משפחה שהוא רווק מתבגר, בעיקר רווקות, אז אפשר לשאול הן/ם מרגישים ואם יש משהו שהיו רוצה שנעשה אחרת כדי שיעזור להן/ם יותר, לפתוח את הדלת להידברות סביב התחושות ולתת לגיטימציה להרגיש אחרת בחג. למי שמראש יש דיכאון ומכירים את זה רצוי להיות יותר קשובים לפתוח ולדבר יותר, עד כמה שמאפשרים, ולא להגיד 'יעבור לו'".
חלק מהאנשים שהחגים "לא באים להם טוב" מעדיפים מראש להימנע ולא להגיע לארוחות. ד"ר שמואלי מציעה "לא לבוא אליהם בהאשמות אלא לכבד את ההחלטה שלהם, לפתוח שיחה כנה בנושא ולהבין שאולי ככה באמת קל להם יותר מאשר לשבת בשולחן ולסבול. הכול טמון בתקשורת. ברגע שנותנים לגיטימציה ובאמת מתכוונים לזה, הדבר יכול לעשות שינוי של ממש".
עוד מדגישה ד"ר שמואלי שאם אתם חווים תחושה של בדידות ומחשבות אובדניות, לא להסס ולפנות מייד לעזרה. אפשר לפנות לרופא המשפחה או לחדרי מיון בבתי החולים הכלליים, שם יש פסיכיאטר כונן, או למיון בבתי החולים הפסיכיאטריים, לאו דווקא לצורך אשפוז אלא לצורך קבלת עזרה ראשונית עד לקבלת תור לפסיכיאטר בקהילה שיכול לארוך זמן מה. יש לציין כי הפנייה למיון בבי"ח פסיכיאטרי אינה כרוכה בתשלום. בנוסף, ישנן מוקדי אחיות בקופות החולים השונות, שיוכלו להפנות לעזרה או לתת הפנייה למיון. כמו כן, יש את מוקד ערן (עזרה ראשונית נפשית) לשיחה טלפונית או צ'אט.