מתן ביקורת יכול להיות משימה לא פשוטה, בין אם זה במקום העבודה ובין אם זה בחיים האישיים שלנו. ואם נהיה כנים, אף אחד לא באמת אוהב שמעירים לו על פגם כלשהוא, חיסרון או חוסר סיפוק ממה שהוא עשה. אולם ביקורת אישית, יכולה לא פעם ללמד אותנו לא מעט על עצמנו ועל החיים, וממנה ניתן רק לגדול ולצמוח.
"נתחיל בזה שב-MNLP אנחנו אוהבים להשתמש במילה משוב על פני המילה 'ביקורת' שמיד מכווצת וישר מכניסה את התודעה למצב של סטרס", אומרות לנו עדי שפילמן ראובן, מנהלת במרכז MNLP ונרית רבינר, מנהלת אקדמאית ממרכז MNLPׂ.
מה זה משוב?
"משוב הוא הוא חלק בלתי נפרד בתהליך למידה. מי שיודע לקבל משוב, יוכל בהכרח ללמוד ולהתפתח ולהתעצם מבחינה אישיותית ולכן חשוב תמיד לזכור שמשוב יכול מאוד לעזור לנו לגדול ולהתפתח. זו הסיבה גם שבעיניי ביקורת יכולה להיות חיובית אם מנגישים אותה בתור משוב", אומרת רבינר. "המשוב הינו אמצעי אפקטיבי ביותר לעיצוב, שינוי, חיזוק ושיפור התנהגותו של הזולת, ויכול לספק עבור האדם המקבל אותו הזדמנות נפלאה ללמידה ולהרחבת המודעות העצמית".
איך לא לתת משוב?
"אם נפתח את המשוב בביקורת על התנהגותו של הזולת ונציין את כל מה שלא היה טוב, יש להניח שהוא ייכנס לעמדת התגוננות שתמנע ממנו הקשבה ופתיחות לקבלת המשוב. ובצדק", אומרת רבינר.
איך ניתן להנגיש משוב בצורה הנכונה?
המבנה הבסיסי של משוב אפקטיבי הינו מבנה ה"כריך" (feedback sandwich) והמקור שלו מגיע בעקבות חקר על משוב שנעשה בחיל נחתים בארה"ב. המבנה הזה מורכב משלושה שלבים:
1. שלב הפתיחה: משוב חיובי ספציפי
התחילו בנקודות החיוביות. "המטרה בשלב הפתיחה היא ליצור נכונות להקשבה לדברינו מצד הזולת, על מנת שהמשוב ייקלט על ידיו. לפיכך, עלינו לפתוח את המשוב בהתייחסות להיבטים החיוביים בהתנהגותו של הזולת. הפתיחה החיובית צריכה להתייחס להתנהגויות ספציפיות שאותן אנו תופסים כחיוביות, ולא להיאמר בכלליות, על מנת שמקבל המשוב יידע ממה בדיוק אנו מרוצים.
לדוגמא: במקום להגיד: "הייתה לך פרזנטציה טובה מאוד", עדיף להצביע על מה היה טוב:
"הצגת לנו את נושא הפרזנטציה בצורה מעניינת,, שילבת סיפורים שיצרו אצלי סקרנות וגרמת לי לרצות להקשיב לך יותר".
2. גוף המשוב: הממרח
בשלב הזה התייחסו להתנהגות שעליה תרצו להשפיע ותנו 2-3 נקודות ספציפיות לשיפור. השלב הזה מגיע למעשה אחרי "עבודת הריכוך" של שלב הפתיחה ונטרול ההתנגדות.
- ההמלצה היא לפרט באופן ספציפי מהם הדברים שלדעתנו רצוי לשפר או לחזק.
- כדאי לבחור בזהירות רבה את המילים, ולהימנע משיפוטיות ומשימוש במילים "טעונות".
- נשתמש במילות קישור "יחד עם זאת", "מה שהייתי מציעה לך..." , "ואני חושבת שאילו...", "שימי לב ל..."
- כאשר אנו משתמשים במשפטים המתחילים במילה "את/ה" (במיוחד כאשר כוונת המשוב היא לתקן התנהגות), אנשים נוטים להיסגר מכיוון שהם חוששים שהם עומדים להיות מואשמים. הדרך לנטרול התנגדות פוטנציאלית זו, היא שימוש במשפטי "אני" ("כאשר אני רואה... שמ/ה לב...שומע/ת... אני...."). באופן זה אנו לוקחים אחריות על תחושותינו ונמנעים מלהאשים את הזולת אפילו באופן מרומז.
- יש להתייחס להתנהגותו הספציפית של מקבל המשוב ולא לאישיותו.
לדוגמה: במקום לומר: "אתה אדם שתלטן!", בחרו במשפט כמו: "אני רואה שאתה לוקח אחריות רבה על עצמך, ונדמה לי שהיה כדאי לשתף גם אחרים באחריות לביצוע המשימה" היא אמירה הרבה יותר "קלה לעיכול" ומנטרלת התנגדות. או במקום לומר: "היית לא ברור", נוכל לומר "לעתים הרגשתי שאני מבולבלת ולא מצליחה לעקוב אחר רצף השיעור"
3. סיום המשוב- חיובי כללי
מטרתו של שלב הסיום הינה להבטיח שכל מה שנאמר עד כה אכן ייקלט ויישמר בלא מודע, והסיכויים לכך עולים כאשר המשוב נחווה כחוויה מעצימה עבור הזולת. סגירה חיובית הולמת והבעת אופטימיות ביחס לעתיד, מסייעות לנו "לקבע" את הישגי המשוב. כאשר אנו מסיימים את המשוב בנימה חיובית ואופטימית, רמת האפקטיביות של המשוב עולה במידה ניכרת.
לדוגמא: "בסך הכל היית נפלאה, המצגת הייתה מעניינת ואני בהחלט אמליץ על הפרזנטציה שלך לחברות שלי".
איך לקבל ביקורת בהנחה שהיא לא מוגשת בשיטת הסנדביץ'?
1. תבינו שהאדם מולכם הוא לא אתם
"קודם כל ההבנה שלעתים יאמרו לי דברים שלא תהיה לי שליטה עליהם היא הבנה מאוד משמעותית", אומרת שפילמן ראובן. "פעמים רבות כשמישהו אומר לנו משהו לא בדיוק כמו שהיינו רוצים, אנחנו מיד חושבים איך אנחנו היינו אומרים אבל השאלה האמיתית היא האם זה רלוונטי? הרי מי שאמר לי את מה שהוא אמר הוא לא אני, הוא לא יהיה אני והשאיפה שלי שהוא יגיד את הדברים בצורה שהייתי רוצה היא שאיפה שגורמת לי לסבל ולמאבק פנימי מתסכל, כי אין שוב מצב בעולם שאני אוכל לקבוע איך ומה יגידו לי".
2. תתחברו למה שכן בשליטתכם: אתם בלבד
"הדבר היחיד שיש לנו שליטה עליו הוא האופן שבו אנחנו בוחרים להגיב למה שנאמר לנו. גם כשכואב ולא נעים. לרוב ביקורת שנאמרת באופן שיפוטי עלולה לעורר אצלי רגשות כמו עלבון, כעס או עצב. ובואו נודה, זה אף פעם לא נעים להיות בעמדה ששופטים או מבקרים אותנו", אומרת שפילמן. "לקבל ביקורת יכול להיחוות ממש כמו חץ בלב והתנועה הטבעית של התודעה שלנו היא להימנע מתחושת אי הנעימות הזו. הרגילו אותנו לברוח תמיד מהתחושות הלא נעימות אבל אני מציעה אחרת לגמרי. תהיו רגע בדיוק במקום הזה. במקום שנפגעתם, ונעלבתם ותנו לזה לגיטימציה".
3. מה זה השטויות האלה? למה זה טוב??
"כשאנחנו נותנים תשומת לב לכל מה שעולה ברמת תחושות הגוף והרגשות ומסכימים לתת מקום לכל קשת הרגשות שלנו, רק אז אנחנו יכולים להביא לריפוי הרגש הלא נעים. ממש כמו בסרט 'הקול בראש' - רק כששמחה הבינה שצריך לתת מקום גם לעצב, הדברים התחילו להסתדר".
4. קחו כוונות טובות של הצד השני
לדברי שפילמן ראובן, טיפ שיכול לעזור לנו לקבל ביקורת/משוב בונה הוא להבין שמי שעומד מולנו הוא לא נגדנו, הוא עם כוונות חיוביות עבור עצמו. "ההבנה הזו היא משמעותית לכל מערכת יחסים, בין אם היא עם מישהו שקרוב אליי ובין אם מישהו שרחוק. כל תגובה שאני מקבלת ממי שמולי אין לה באמת כוונה אישית כלפיי אלא הכוונה היא עבור מי שמגיב ואומר את הדברים. בגדול, רוצה לומר, לא הכל סובב סביבי ולכל אחד יש את הסיפור שלו. ככל שנשכיל להבין את זה, נוכל להיות בחמלה לזה שמולנו, גם אם זה פגע בנו".