בשבוע האחרון הוצפו הרשתות החברתיות בתמונות וסרטונים בהם תועדו חשודים ברחבי הארץ שמצלמים חצרות בתים, כניסות לבניינים ודלתות. המשטרה דיווחה על מאות מקרים של אזרחים שדיווחו על חשד לניסיונות של מחבלים לפרוץ אליהם לבית. עד כה בכל המקרים נשלל חשד לאירוע בטחוני ובמקביל למקרים ספציפיים שם אותרו החשודים, הועלה גם החשש ללוחמה פסיכולוגית. אז האם כך "במקרה", מאז השבת הנוראית של 7 באוקטובר, יותר ויותר אזרחים התחילו לצלם בניינים או שאנחנו נהיינו יותר ערניים למה שקורה סביבנו?
טריגר אחד גדול
גם נינט טייב העלתה פוסט שנהיה ויראלי בו היא מתארת שראתה מישהו חשוד במרכז תל אביב שצילם את הבניינים. לאחר שפנייתה נבדקה, התברר כי הצלם הוא חייל בודד חובב צילום. "לא הייתה לי שום כוונה לגרום לפאניקה ולבהלה לאנשים", סיפר החייל.
לא צריך ללכת רחוק כדי לראות שהחושים שלנו עובדים אחרת בשבועיים האחרונים, מחודדים יותר, דרוכים ומגיבים. כל טריקת דלת מצליחה להחסיר אצלנו פעימה וכל אופנוע שעובר ברחוב נשמע לרגע כמו תחילתה של אזעקה. העניין הוא שאנחנו גם פתאום שומעים אותם הרבה יותר - את הטריקות, הצפצופים, הרעשים "הרגילים" שמתעוררים סביבנו לחיים. איפה הם היו עד היום?
הצגת פוסט זה באינסטגרם
למה נשים בהריון חושבות שכולן בהריון?
זה הזמן להכיר את התופעה בעלת השם הלא שגרתי "באדר-מיינהוף", שיכולה לשפוך אור על חלק ממה שקורה לנו ואולי אפילו קצת להרגיע. התופעה שגם נקראת "אשליית התדר" מתארת את התהליך הפסיכולוגי שגורם לנו להתחיל לשים לב יותר ויותר בשלב מסוים, לדברים שהיו קיימים מאז ומעולם.
גם אם לא הכרתם עד היום את התופעה, אין ספק שפגשתם אותה באינספור וריאציות. "מכירים את זה" שבמקרה נחשפתם למידע ממש איזוטרי, ובימים שאחרי אתם שמים לב אליו בעוד ועוד הקשרים שונים ומשונים, כאילו היה שם מאז ומתמיד? וזה משפיע עלינו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. נשים בהריון שחושבות שכולן בהריון, הרכב החדש שקנינו שמופיע לפתע לידינו בכביש שוב ושוב, מילה חדשה שלמדנו שמתחילה לצוץ לנו בשיחה, בקריאה, בסרטים – צירופי מקרים, קארמה מסתורית, אולי גרסה מעט מתוחכמת של "מחשבה יוצרת מציאות" או פשוט הטיה קוגניטיבית בריאה ואוניברסלית?
אנחנו נחשפים כל הזמן לכמויות מידע אדירות, לא כולן מצליחות לעבור למודעות שלנו וזה חשוב וקריטי כדי שנוכל להמשיך ולהתנהל. במקביל, יש כל מיני גורמים שמשפיעים על מה אנחנו שמים לב יותר ולמה פחות, "אשליית התדר" הוא אחד מהם. אז איך זה עובד? אפקט באדר-מיינהוף כולל שני תהליכים קוגניטיביים: תשומת לב סלקטיבית שגורמת להתמקדות בגירויים מאוד ספציפיים וכתוצאה מכך לתחושה שאכן אותם גירויים מתרחשים יותר. "בזכות" ההטיה הקוגניטיבית שלנו אנחנו מחפשים ראיות שיאששו את האמונות שלנו, וכך ככל שאנחנו מתמקדים באותם גירוים חדשים קל לנו יותר לאשר לעצמנו שאכן החשדות שלנו מוצדקים, למרות שבמציאות לא בטוח שמשהו בכלל השתנה.
גם הפרסומות עובדות עלינו
גם בתעשיית השיווק משתמשים לא מעט באשליה הזו, בעיקר דרך הצגה חוזרת ונשנית של מוצרים חדשים. אנחנו נחשפים למוצר חדש בפיד, במסך, ברחוב ואנחנו נוטים להאמין בשלב מסוים שמדובר במוצר פופולרי במיוחד ולחשוק בו "כמו כולם". גם העובדה שיש לנו פרסומות בפיד על מוצרים שרק לפני רגע דיברנו עליהם עם חבר, יכולה להיות קשורה לכך ש"עכשיו" אנחנו שמים לב לאותן פרסומות, למרות שהן היו שם הרבה לפני.
ואם תהיתם, השם "באדר-מיינהוף" לא קשור לאדם שחקר אותה, מדובר בשם של קבוצת טרור מערב גרמנית, כנופיית באדר-מיינהוף, שפעלה בשנות ה-70. השם נטבע בשנת 1994 על ידי אדם שבמקרה שמע שתי התייחסויות לאותה כנופיה תוך 24 שעות, והחליט לקרוא לאשליה המדוברת על שמם.