לגיטימי לצאת עכשיו לטייל, לראות סרט בקולנוע? ומה עם לצאת לדייט? כבר חודש למלחמה והחיים מתחילים בצל הכאב, הזוועות והקושי, לחזור לשגרה מסוימת. בתקופה המבלבלת והקשה הזו ישראלים רבים חשים רגשות אשמה ומצפון על החיים שנגמרו והחיים שממשיכים למרות זאת.
רגשות האשם והמצפון שאנשים חווים כשהם מנסים להמשיך בשגרה בימים אלו הם חלק מתופעה נפוצה למדי. אומרת ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית מאוניברסיטת תל אביב. ״אנחנו מעדיפים להרגיש כאילו יש לנו שליטה גם אם זה אומר שזו אשמתנו, מאשר להכיר בזה שהחיים כל כך שבריריים ושהדברים לא היו בידינו. אחת התוצאות זו תחושת אשמה לא רציונלית שאין מאחוריה היגיון רב. זו ׳אשמת הניצול׳ - אתה שואל למה זה קרה לו ולא לי? התחושה הזו מצד שני כן יכולה לדחוף לתיקון ולסולידריות, ולקרב אנשים. היא גורמת לנו לחשוב שאולי יש לנו גם את האחריות לעשות משהו טוב עכשיו כתיקון״.
הצגת פוסט זה באינסטגרם
הרבה מתחושת האשמה קשורה גם להשפעה של הסביבה עלינו, לדברי ד"ר גוטמן. ״אנחנו יצורים חברתיים והמוח שלנו מסתנכרן עם האנשים שסביבנו. זה אומר שאם אנשים סביבך עצובים, מוטרדים או חרדים אז זה מדבק ברמה הכי ביולוגית ובסיסית. הלכידות החברתית גם תורמת כי אנשים מרגישים שיש משמעות וערך בזה שהם חלק ממשהו שגדול מהאני שלהם״. אז איך מתמודדים עם רגשות האשם שסובבים אותנו בזמן שמנסים להמשיך בחיים?
האם בכלל אפשר ליהנות בימים כאלו?
״הטבע שלנו לא מאפשר לנו להרגיש רגש כל כך הרבה זמן באותה עוצמה וזה טבעי שהדברים יהיו דינמיים, שהרגשות יתלקחו ואז קצת ישככו ואז יעלו מחדש. צריכה להיות תנועה״, אומרת ד״ר גוטמן וממליצה, ״חשוב להיות כמה שיותר ביחד ולנסות לעזור כמה שיותר לאחרים. אנשים בדרך כלל הרבה פחות צוחקים כשהם לבד. כשאתה נמצא עם עוד אנשים קל יותר להרגיש גם רגשות טובים, גם כי אתה מרגיש שאתה עושה משהו חיובי ותורם וגם כי אתה חלק מחברה. כשאתה מחבק מישהו גם אתה מחובק בעצמך״.
גוטמן ממליצה להיות בעשייה חיובית, עד כמה שניתן, ולהכיר בזה שמותר לנו גם להרגיש רגשות חיוביים. ״עשייה והסחת דעת היא טובה. להיות אקטיבי זה אחד הדברים שנמצאו כמאוד מוציאים מדיכאון. עצם העשייה תורמת לנו לרווחה הנפשית. לפעמים יש לנו הרגשה כאילו אסור לנו, כאילו צריך לפגוע או להעניש את עצמנו על מה שקרה. לשבת בחושך בפינה. כאילו זה רע להרגיש את כל הרגשות החיוביים שיש לנו. זו רק הרגשה ולא כל דבר שמרגישים צריך ולהיכנע לו או לציית לו. כמו שלפחד אנחנו לא נכנעים על אוטומט, אז לזכור שגם ההרגשה כאילו אנחנו צריכים להיות האויב של עצמנו זו רק מחשבה. צריך לקחת אותה בסימן שאלה ובערבון מוגבל״.
בהתאם, אספנו כמה דילמות שרבים מתמודדים איתן כעת ביום יום.
לשבת בבית קפה או להתפנק על מנה טובה במסעדה?
״אם היית לוקחת משפחה שפונתה ומנסה להסיח את דעתה בקולנוע או במסעדה טעימה כדי לנסות לעשות משהו שהוא לא לגלול בטוויטר, לא היינו שואלים על זה בכלל. אנשים היו אומרים שזו מצווה הרי. בימים כאלו צריך להבין שעכשיו כולנו משפחות של נפגעים וזה רק עניין של דרגות קרבה. ה-Self-care יעזור לנו לתפקד יותר טוב וזה לא דבר רע״, אומרת ד״ר גוטמן.
לראות סרט מצחיק או לצפות בסטנדאפ?
הומור יכול לגרום לנו לעבור את התקופה הקשה הזו ביותר קלות. ״הומור הוא אחד ממנגנוני ההגנה הכי טובים שיש. אלו דברים קריטיים במצב של שינויים ושל אי ודאות. הרבה פעמים פתרונות יצירתיים מגיעים דווקא מתוך ההפסקות והרווחים שאנחנו לוקחים, האפשרות לתת למוח לנדוד למקומות קצת שונים. אם זה מה שעוזר לך, אז תעשה את זה. אתה צריך גם נחמד לעצמך כדי שתוכל להיות סבלני ומכיל ועם לב פתוח להרבה מאוד אנשים אחרים שצריכים עכשיו עזרה״.
להשתכר, לשיר ולרקוד?
ההמלצה היא לנסות לצמצם את שתיית האלכוהול בתקופה כזו של סטרס. ״הנטייה הטבעית של אנשים להכהות את הכאב עם חומרים כימיים היא פחות מומלצת. היום זו מעין תקופה שכולם בקבוצת סיכון. צריך כמה שפחות לפנות לסוג הזה של הפתרון שהוא בעצם לא להרגיש״, אומרת גוטמן ומוסיפה, ״מקומות מפלט שאנשים מוצאים לעצמם הם טובים, ככל שהם לא חושפים אחרים לכך בכוח. הבעיה במסיבה, בקריוקי בדירה או בלהשמיע מוזיקה זה שיש אנשים אחרים שאולי עכשיו לא נמצאים במקום שלך. זה לא המפלט שלהם ואתה מכריח אותם. ההתחשבות היא מילת המפתח פה בלמצוא את האיזון בין להתחשב בעצמך ובצרכים שלך ובין ההתחשבות באנשים סביבך, שכולם גם במצב פגיע״.
נטפליקס?
לקרוא ספר או לראות סרט בנטפליקס יכולים לסייע לעם מעט אסקפיזם במציאות הקשה. ״זה משחרר את המחשבות קצת ממה שקורה עכשיו. פגשתי השבוע ילדה ממשפחה בה אחד מבני המשפחה נרצח. הילדה בשגרה היא תולעת ספרים שכזו וכל יום הבאתי לה לשבעה כרך בסדרת ספרי פנטזיה. בשבילה, להיכנס לעולם הזה, היה משהו שמאוד עזר לה. תמצאו את המפלט שלכם, כל עוד הוא לא פוגע באחרים״, היא אומרת.
לעשות ספורט?
גם בשגרה ובמיוחד עכשיו - ספורט מומלץ במיוחד: ״אם כולנו נשמור על התנהגות בריאות אנחנו בהמשך נעזור גם לכוחותינו, כי הרופאים יהיו יותר זמינים ופנויים למי שזקוק להם. כמובן שזה גם משחרר אנדורפינים. תחזוקה עצמית היא צו השעה. כל אחד צריך לקחת אחריות על עצמו, לקחת את עצמו בידיים ולדאוג לזה שהוא עכשיו בריא, טוב, נקי, ואכול״.
לצאת לדייטים?
דווקא במצב לא פשוט שכזה, אהבה יכולה לתת לנו קצת אור. ״אני חושבת שזו תקופה מצוינת לדייטים. בזמן מלחמות יש בדרך כלל עלייה בקשרים זוגיים, יש כמובן את הבייבי בום הקלאסי של 9 חודשים אחרי פרוץ מלחמה. המודעות הזו לסופיות של הדברים היא גורם מאיץ מאוד משמעותי. סדרי העדיפויות פתאום מתבהרים כשאנשים מקבלים תזכורת לזה שהחיים לא ימשכו לנצח ושבסוף מה שחשוב זה האנשים שאתה אוהב ושאוהבים אותך״, אומרת ד״ר גוטמן, ״חשוב להבין כמה הצורך הזה הוא חיוני, לחתור לחיות ולשמר את החיים מול כל המוות והאובדן והקושי, זו בעיני הדרך. כשחשוך צריך להדליק אורות וזו דרך – להמשיך להאמין באהבה״.
לריב עכשיו עם אנשים?
ד״ר גוטמן ממליצה לא לקבל החלטות דרסטיות בחיים שלכם כרגע באופן כללי, ובתוך כך גם לא לנתק קשרים משמעותיים. ״אפשר בהחלט לקחת צעד אחורה, לקחת הפסקה, אבל לעשות צעדים בלתי הפיכים בתקופה שבה רגשות כל כך קיצוניים ודרמטיים והכל כל כך על הקצה, זה פחות כדאי״, היא אומרת, ״שינויים של זבנג וגמרנו הם הרבה פעמים פחות עמידים. המחיר שלהם הוא הרבה פעמים לא פחות חמור״.
לחגוג יום הולדת של בן זוג או קרוב משפחה?
התשובה שלה – בוודאי שכן. ״זה יכול להזכיר לנו את הטוב. זה מחייב אותנו להכיר בכך שהחיים ממשיכים. צריך לעשות את זה כמובן מתוך התחשבות אבל כן זו סיבה לשמוח ואיפה שאפשר צריך לשמוח –זה דבר טוב וראוי. מומלץ לצבור זיכרונות טובים ולצלם אותם גם אם לא שולחים לכולם, אלא רק למי שצריך״.
לנהל שיחת חולין?
כשכותבים מייל או וואטספ בימים כאלו, מוזר לשאול אנשים מה שלומם. מה עושים עם שיחות החולין? ״שיחות החולין השתנו. כיום הן ׳האם אתם בטוחים? האם אתם ביחד? האם יש ממ״ד?׳ ועדיין, פוליטיקה ומזג האוויר תמיד נשארים. זו דוגמה לרגעים בהם שיחות חולין פתאום מגלות פוטנציאל של לא להיות רוטינה של ׳מה שלומך, הכל טוב מצוין׳, אלא אופציה ליצור חיבור אמיתי בין אנשים בלי שאפילו התכוונו. יש מחקרים שמראים שאינטראקציות קטנות וחסרות משמעות כביכול עם זרים הן בעלות השפעה מרחיקת לכת על הרווחה הנפשית״, אומרת ד״ר גוטמן.
לרכוש דברים חדשים?
בימים בהם עסקים וחברות רבות סופגים הפסדים, ד״ר גוטמן ממליצה על אחת כמה וכמה לצאת לקנות ולנסות קצת ליהנות מחוויית שופינג מסוימת: ״בטח שלקנות, זה גם בסוף לתמוך בעסקים רבים ויכול לעזור למשק. תפרגנו לכל המקומות הללו. לגמרי רצוי ומותר״.