ילדים מלמדים אותנו המון על החיים, או נכון יותר: מאתגרים אותנו על הידע הכללי שלנו. כך למשל, לפני חגים ומועדים, הם חוזרים מהגן ומתחילים בשאלות מהותיות על החיים, על המנהגים ועל המסורת ובואו נודה באמת - רובנו כבר די שכחנו הרבה מאוד דברים בסיסיים למדי.
כמו למשל: "למה קוראים לחג פסח - פסח?", למה שרים "דיינו"? ומה לגבי "מה נשתנה" ואיך נכנס תינוק לבטן? איך שלא יהיה, לא פעם הם מצליחים לגרום לנו לבלוע רוק ולהבין שאנחנו לא באמת יודעים, או זוכרים את כל הדברים האלו. ובכן, בנוגע לשאלת התינוק - לכל הורה ולכל בית יש את התשובה שלהם, אבל בכל הנוגע לשאלות פסח, פנינו לפרופ' ג'פרי וולף, מרצה במחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר אילן, שעזר לנו לקבל לא מעט תשובות וגם כמה עובדות מעניינות שתוכלו לשלוף בארוחת החג ולהישמע אנשים מאוד מאוד חכמים וסקרנים.
-
הידעתם שגיבור יציאת מצרים, משה, כמעט ולא מופיע בהגדה?
אם יש גיבור אחד לעם היהודי, זהו משה. ארבעה מתוך חמשת חומשי תורה מתמקדים בו אבל דווקא בחג שמעלה על נס את סיפור יציאת מצרים אין בהגדה אזכור של שמו מלבד הערה אגבית אודותיו. "המטרה של ההגדה היא שבח והודיה לאלוהים שהיה אחראי ליציאת מצרים, משה היה רק המנהיג שהוביל את העם ולכן הוא לא מופיע בהגדה", מסביר פרופ' ג'פרי וולף. -
חג הפסח וחג המצות הם לא אותו החג, אלא שני חגים שהתאחדו
לדברי פרופ' וולף, "חג הפסח נחגג בארבעה עשר בניסן, זהו היום שבו מקריבים את קורבן הפסח, ובערב של החמישה עשר בניסן עורכים את סדר הפסח ומתחיל חג המצות שפותח עם אכילת קורבן הפסח ואחר כך שבעת ימי חג המצות". -
הקושיה שאתם לא מכירים מדברת על כך ש"הלילה הזה כולו צלי"
"מה נשתנה?" ככל הנראה השאלה המפורסמת מהשיר המפורסם מגיעה ממסורת קדומה יחסית ששאובה מתוך ספרי המשנה, אלא שבמשנה מדובר על שלוש קושיות בלבד שאחת מהן רובנו כלל לא מכירים והיא: "שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי, שלוק, ומבושל; הלילה הזה כולו צלי".
"את קורבן הפסח אכלו צלוי, לא מבושל ולא מטוגן. יש פרוצדורה מיוחדת וחריגה כי אסור לטגן את הקורבן. בזמן בית המקדש זה עורר את סקרנות הילדים ששאלו למה מכינים את הקורבן בצורה הזו ולא בשאר הצורות, לאחר שחרב בית המקדש כבר לא הייתה המגבלה הזו, ולכן הפסיקו לשאול", מסביר פרופ' וולף. -
קיבלתם כבר הצלפות של בצל ירוק בעת שירת "דיינו"?
לכל עדה יש את המנהגים שייחודיים לה. אם יצא לכם לבקר בסדר פסח של העדה הפרסית למשל, כנראה שהבחנתם שלקראת שירת "דיינו" הוגשה לשולחן צלחת עם בצל ירוק ובעת השירה כולם החלו להצליף בשמחה זה על זה עם הבצל. המנהג המוזר והחביב הזה נועד להמחיש את הסבל שעברנו במצרים העתיקה. -
האם הסעודה האחרונה של ישו הייתה סדר חג הפסח?
"כנראה שלא", אומר פרופ' וולף, "יש כל מיני אי התאמות בכל מקורות הנוצריים. יש שאומרים שישו נצלב ביום שישי אבל יש השערות שזה היה ביום חמישי, אי אפשר לדעת. הנוצרים ניכסו את סדר פסח בגלל שהם ראו בישו סוג של קורבן אבל כנראה שהסעודה האחרונה שלו לא הייתה סדר פסח, על אף התמונה המפורסמת. אין זכר לקורבן בסיפור כך שזה די ברור שזה לא נכון". -
גם המצה עברה אבולוציה
אנחנו מכירים את המצות המרובעות והקראנצ'יות בגירסה המודרנית, אך בעבר מסתבר שהייתה להן גרסה קצת שונה. "העובדה שהמצות שטוחות ופריכות וחצי שרופות היא משהו מודרני, מצות מסורתיות הן רכות ומתקפלות והרבה יותר אכילות. המצות שאנחנו מכירים התחילו להיווצר במאה ה-19 אצל האשכנזים, המצות הספרדיות הרכות הן למעשה המצות האותנטיות", מוסיף פרופ' וולף.