למה "עצב" זוכה ליחס המפוקפק שלא מגיע לו, אפילו בהשוואה לרגשות לא נעימים אחרים כמו דאגה או כעס? מעבר להבעת החולשה שהוא מסמל שלא בצדק, החיפוש המתמיד אחרי אושר גורם לכך שהעצבות נתפסת כגורם מעכב בדרך למטרה. לכל דור יש את המנטרה שלו. אם בשנות ה-2,000 היה לנו את ספר "הסוד" היום יש לנו את "תסמונת נערת המזל" בטיקטוק, כאשר המכנה המשותף היא האמונה שמה שאנחנו באמת רוצים יגיע אלינו ואין לנו אלא להתמקד בחיוביות, לחוש ברי מזל והופ יש לנו את זה.
האם אכן יש סתירה בין השניים? תלוי מה אנחנו מחפשים. צמד חוקרים אספו דיווחים על האירועים המשמעותיים ביותר בחייהם של אנשים על פני הקשת הרגשית. הם גילו שהאירועים המשמעותיים ביותר היו אלה שהיו נעימים ביותר או כואבים ביותר. לדבריהם, הממצאים מצביעים על כך שלא העצב כשלעצמו היה מהנה, אלא עוצמת החוויה היא זו שהובילה לתחושת משמעות גדולה יותר. ובמילים אחרות, במקום רק אושר, שווה להרחיב את בנק המטרות ולחשוב מה יכול לגרום לחיים שלנו להיות יותר משמעותיים.
לא רק שעצב לא מנוגד לאושר, הוא מרכיב חיוני וחלק בלתי נפרד ממנו. הפסיכולוג ברוק בסטיאן, מחבר הספר הצד השני של האושר טוען שקושי ועצב אינם מנוגדים להנאה ואינם מקריים: הם הכרחיים לאושר. "ההתמכרות שלנו לחיוביות ולרדיפה אחר העונג בעצם גורמת לנו להיות קצת אומללים... בלי קצת כאב, אין לנו באמת דרך להשיג ולהעריך את האושר האמיתי". לדבריו העניין הוא בחלקו תרבותי: אדם שחי במדינה מערבית יש לו סיכוי גבוה פי 10 לחוות דיכאון קליני או חרדה במהלך חייו מאשר אדם שחי בתרבות מזרחית. בסין וביפן, רגשות שליליים וחיוביים נחשבים לחלק חיוני מהחיים ובניגוד לחברה המערבית אין לחץ תמידי לשמוח.
@lauragalebe The secret is to assume and believe it before the concrete proof shows up. BE DELUSIONAL. #bedelusional #luckygirlsyndrome #affirmations #lawofassumption #manifestationtiktok #manifestingtok #lawofassumptiontok #manifestation ♬ original sound - Laura Galebe
איך החיוביות הופכת להיות רעילה?
החיוביות המוגזמת ולעתים הרעילה לא נולדה ברשתות החברתיות, למרות שהמסך מאפשר לנו עוד יותר להדחיק את הרגשות הפחות נעימים (מחקר מצא שאנשים משתמשים באימוג'ים חיוביים כדי להסתיר רגשות שליליים), אבל מאז ומעולם עצב לא היה מהרגשות המוערכים בלשון המעטה, אלא אם מדובר בגיבור או גיבורה נוגים ורומנטיים על הבמה או המסך. אבל במציאות? עד כמה יש לנו סבלנות לאנשים עצובים סביבנו ובעיקר כמה לגיטימיות אנחנו מוכנים לשחרר לעצמנו כדי להיות ולשהות עם מה שבאמת קורה לנו בלי להתחמק?
"את לא יכולה להרחיק את עצמך מעצב, מבלי להרחיק את עצמך גם משמחה", כתב הסופר ג'ונתן ספרן פויר. זה נשמע נעים להתמקד בחצי הכוס המלאה אבל לכל חצי יש את החצי המשלים שלו ובמקרה הזה גם לחצי הריק יש משמעות. למשל, מה קורה כשמשהו ממש לא נעים קורה, נניח איבוד מקום עבודה, מה התגובה שתרצו לשמוע - האם "תישארו חיוביים" או "לכל דבר יש סיבה" זה מה שיעשה לכם טוב ברגע הזה?
בשתי מילים: "חיוביות רעילה" ובעוד כמה מילים: "דרך לא יעילה ולא נעימה להימנע בכוח מכאב". זה לא תמיד בא מרשעות ובדרך כלל מדובר בתוצאה של חוסר יכולת או פנאי להביע אמפתיה אבל חשוב לשים לב שהפתרון המקוצר שאתם נוקטים בו לא רק שלא מרכך את המכה הוא גם יכול להגביר אותה. הנה כמה סימנים מייצגים לכך שאתם בחברות או קשר שלא מעודדים ביטוי רגשי על מלא. קשר שמוביל:
- לטשטש בעיות במקום להתמודד איתן
- להסתיר את הרגשות האמיתיים מאחורי ציטוטים שנראים מקובלים מבחינה חברתית
- לצמצם רגשות של אנשים אחרים כי הם גורמים לאי נוחות
- לבייש אנשים אחרים כאשר אין להם גישה חיובית
"החיבור העמוק דרך הרגעים הקשים"
עדיין אין ספרי עזרה עצמית בסגנון "100 דרכים לחיות ממש טוב עם עצב" - או - "10 סיבות למה השמחה לפעמים ממש מזיקה לכם", אבל יש ספרים אחרים שמציגים את המורכבות ואת הריווחים מחיים שמשלבים את כל הרגשות. מריר מתוק: איך צער וגעגועים עושים אותנו שלמים הוא ספר מרתק שיצא בשנה שעברה. הוא נוצר בהשראת רגע שבו הסופרת והמרצה סוזן קיין למדה בבית ספר למשפטים: חבריה לספסל הלימודים שאלו אותה למה היא תמיד מקשיבה למוזיקת לוויות (קיין מעריצה גדולה של לאונרד כהן.): "זה גרם לי לתהות מה יש במוזיקה מרירה-מתוקה שנראתה לי כל כך מיוחדת", היא כותבת. "איך יכול להיות שמשהו שהיה שמח ועצוב בו זמנית יכול לעורר בי רגשות כה חזקים וחיוביים?".
בספרה היא מצטטת מחקרים המצביעים על כך שמצבי רוח עצובים נוטים לחדד את תשומת הלב, להפוך אותנו ליותר ממוקדים ומוכווני פרטים, לשפר את הזיכרון ולתקן את ההטיות הקוגניטיביות שלנו. בהתייחס לכוח היצירתי המונע פעמים רבות מהעצב היא טוענת ש: "זה לא שכאב שווה אמנות. אלא שליצירתיות יש את הכוח להסתכל לכאב בעיניים, ולהחליט להפוך אותו למשהו טוב יותר". וזה לא שצריך אך ורק לסבול: "אני לא אומרת שאסור להיות מאושרים ושאי אפשר ליצור חיבור לאנשים ולעולם דרך בילוי לילי נהדר כשכולם רוקדים יחד ושמחים. זה גם מקור לחיבור, אבל יש את מקור החיבור העמוק הזה שמגיע דרך הרגעים הקשים שלנו".
דווקא עצב מגביר לנו את המוטיבציה
מעבר למשמעות ולקבלה העצמית והמשחררת, לעצב יש גם לא מעט תועלות בחיים המעשיים. ג'וזף פול פורגס, הוא פרופסור לפסיכולוגיה ולדבריו תחושת עצב או מצב רוח רע מייצרים מספר יתרונות פסיכולוגיים:
זיכרון טוב יותר. במחקר אחד, מצב רוח רע (שנגרם ממזג אוויר גרוע) הביא לכך שאנשים זכרו טוב יותר את הפריטים בחנות שזה עתה עזבו. מצב רוח רע יכול גם לשפר את הדיוק של הזיכרון ולהפחית את ההשפעות של הסחות דעת שונות.
שיפוט מדויק יותר. מצב רוח רע גם מפחית את הכוח של סטריאוטיפים להשפיע עלינו. נמצא שמצבי רוח הגבירו את הספקנות ביחס למיתוסים ואף שיפרו את יכולתם של אנשים לזהות הונאה בצורה מדויקת יותר.
יותר מוטיבציה. ניסויים גילו שכאשר משתתפים שמחים ועצובים התבקשו לבצע מטלה נפשית קשה, אלו במצב רוח רע ניסו יותר והתמידו יותר. הם השקיעו יותר זמן במשימה ואף הפיקו תשובות נכונות יותר. כשאנחנו מרגישים מאושרים, אנחנו באופן טבעי רוצים לשמור על תחושת השמחה הזו ולא לשנות כלום. עצב, לעומת זאת, פועל כמו אזעקה שמעוררת בנו את המוטיבציה להתמודד עם האתגר כדי לשנות את המצב.
תקשורת טובה יותר. סגנון החשיבה הקשוב שמקדם מצב רוח רע יכול גם לשפר את התקשורת. אנשים במצב רוח עצוב נמצאו טובים יותר בהבנת משפטים מעורפלים. במחקר הזה נמצא שאנשים עצובים הפיקו מסרים יעילים יותר מאנשים שמחים, ויותר מכך, הטיעונים שלהם היו משכנעים יותר. נראה שהאפקט נובע מהעובדה שאנשים עצובים יצרו טיעונים קונקרטיים וספציפיים יותר.
עצב זה לא דיכאון
בכדי לענות במדויק על השאלה: "האם אני עצוב או מדוכא" עדיף ומומלץ לנהל שיחה מעמיקה עם חבר או איש מקצוע, אבל באופן כללי ההבדלים המהותיים טמונים הן בתסמינים עצמם והן בחומרתם. בנוסף, עצב כמו כל תחושה אחרת יכול לבוא וללכת לעומת דיכאון שבדרך כלל הוא יותר יציב ומתמשך.
תסמיני עצב כוללים בין היתר:
- התקפי בכי
- שנת יתר או קשיי שינה
- חוסר תיאבון או אכילה יותר מהרגיל
- עלייה בצריכת אלכוהול
- אובדן עניין בפעילויות מהנות
בנוסף, תסמיני דיכאון יכללו בדרך כלל:
- תחושת ריק
- פסימיות וחוסר תקווה
- תחושת אשמה וחוסר ערך
- חוסר אנרגיה
- בעיות ריכוז
- מחשבות על פגיעה עצמית
- כאבים, כאבי ראש או בעיות עיכול ללא סיבה אחרת