"אתה מבזבז שנים בכך שאתה לא יכול לבזבז שעות", אמר פעם הפסיכולוג הנודע עמוס טברסקי ונדמה שככל שהזמן עובר כך קשה לנו יותר ויותר "לבזבז" זמן. אנחנו לא מדברים כרגע על בזבוז זמן לשם בזבוז, למרות שזה גם מבורך, אבל הרבה פעמים "בזבוז נכון" יכול להתברר כניצול הכי יעיל של הזמן. "הסוד לביצוע עבודת מחקר טובה הוא תמיד להיות קצת חסר תעסוקה", טען טברסקי.
החיבור שאנחנו עושים בין "לא לעשות כלום" לחוסר פרודוקטיביות הוא לעתים תוצאה של חוסר הבנה מהי פרודוקטיביות ואיך מגיעים אליה. ה"אויבים" שפוגעים לנו בפרודוקטיביות הוא לא חוסר זמן אלא שילוב נפיץ של עודף גירויים חיצוניים (מיילים, שיחות, נושאים "דחופים") ומיקוד מאומץ שמכריח אותנו לחשוב, לפעול, ליישם. אבל דווקא ריכוז יתר גורם למוח שלנו לצנזר את עצמו, וכתוצאה מכך, רוב הפתרונות החדשים והיצירתיים נזרקים לפני שאנחנו בכלל מבינים שיש לנו אותם.
אחד הפתרונות המעשיים לטרררם שפוגע ביכולות שלנו נקרא "שעת שולץ'" והוא מגיע מהריטואל של שר החוץ האמריקני לשעבר, ג'ורג' שולץ שנהג להתבודד למשך שעה בשבוע, בה הוא לא עשה שום דבר ספציפי. "הוא התיישב במשרדו עם בלוק נייר ועט, סגר את הדלת ואמר למזכירתו להפריע לו רק אם אחד משני האנשים יקרא לו: 'אשתי או הנשיא'", כך תיאר העיתונאי דיוויד לאונהרדט בניו יורק טיימס את המנהג הקבוע. "זו הייתה הדרך היחידה שבה יכול היה למצוא זמן לחשוב על ההיבטים האסטרטגיים של תפקידו". שולץ' עצמו ציין בכמה ראיונות שהשעה הזאת הייתה חיונית לעבודה. בעוד שרוב המשימות שלו התמקדו בהיבטים טקטיים ודחופים, לא היה לו זמן לחשוב על נושאים חשובים ארוכי טווח.
שולץ' הוא לא הראשון. האגדות מספרות שאייזיק ניוטון גילה את חוק הכבידה בזמן שישב מתחת לעץ תפוח, ארכימדס גילה את חוק הציפה במנוחה באמבטיה, בעוד אלברט איינשטיין היה ידוע בכך שהיה בוהה שעות רבות בחלל במשרדו. תרזה אמביל, אחת מחוקרי היצירתיות המובילים כיום סיכמה את התורה כולה במשפט: "ככל שאנשים ירגישו יותר לחץ זמן ביום נתון, כך יקטן הסיכוי שהם יחשבו בצורה יצירתית".
איך לעבוד נכון עם שעת השולץ'?
אז איך מיישמים את זה בפועל וגורמים ל"שעת הכלום" להיות אפקטיבית? קודם כל, מתחילים הכי פשוט שיש. תנו לעצמכם שעה שבועית של בילוי לבד בחדר עם עט ונייר. בלי משימות מראש, בלי הסחות דעת אחרות, בלי יעדים מוגדרים. לשבת, לרחף, לשרבט כל מה שעולה.
קאסי הולמס, פרופסור לשיווק וקבלת החלטות ערכה מחקר מקיף על זמן ואושר וגם כתבה על זה ספר שיצא לאחרונה בשם שעה מאושרת: איך לבלות את הזמן לחיים טובים ומשמעותיים יותר, שם היא גם מתייחסת לשעת השולץ'. "זה לא חייב להיות שעה", היא כותבת. "התחילו עם חצי שעה או אפילו 15 דקות שמוקדשות נטו לרצף המחשבות שמתחולל לכם במוח".
לדבריה, חשוב לתכנן את השעה המיועדת לזמן נוח שבו אתם יודעים מראש שלא תהיו עמוסים מדי וגם שתהיו בו עירניים וחדים. "במהלך שעת השולץ', שמרו על עצמכם מפני הסחות דעת", אומרת הולמס למגזין סטיליסט. "שימו את הטלפון מחוץ לטווח הראייה, התנתקו מהמייל, אולי אפילו תשקלו להתרחק לגמרי מהמחשב ולצאת למקום אחר כדי שלא להתפתות להגיב למשימות קשות לכאורה".
לא מספיק לא לעשות כלום
לבהות זו התחלה טובה אבל כדי שהיא תהיה אפקטיבית יש עוד כמה צעדים קטנים לעשות, לפני ואחרי. הפסיכולוג סקוט בארי קאופמן, המנהל המדעי של מכון הדמיון במרכז לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת פנסילבניה, טוען שיש הרבה יותר חלקים במוח ממה שאנחנו חושבים שמעורבים בתהליכי היצירתיות ויש צורך לעבור מספר שלבים כדי לעבור ממצב של דף ריק לרעיון יצירתי בביצוע מלא. ארבעת השלבים הבסיסיים, לפי קאופמן הם:
- הכנה
נחמד "להישטף" בתחושת יצירתיות משום מקום אבל רעיונות לא עולים בחלל ריק. אם אתם רוצים שהמוח שלכם ימציא מושגים חדשניים, אתם צריכים להאכיל אותו בחומרים לעבוד איתם. בשלב ההכנה הראשוני, במקום לחפש קפיצות קסם של הבנה, זה הזמן פשוט לאסוף מידע. - דגירה
השלב שבו אתם נותנים לזה ללכת. קאופמן מציע לעשות מקלחת או לצאת לטיול העיקר להפסיק לחשוב באופן מודע על הבעיה שאתם מנסים לפתור. השוטטות תחולל קסמים לקראת השלב הבא. אפקט המקלחת: מה קורה למוח שלנו בזמן הזה? - הארה
שלב ה"אאוריקה!". הרגע שבו" "חיבורים מתנגשים באופן אוטומטי, בתת מודע ואז מגיעים לסף התודעה. אתם תהיו כמו - אלוהים אדירים! זה הרעיון!". - אימות
היצירתיות לא מסתיימת ברגע המרגש של שלב ההארה. כדי שיצירתיות אכן תשפיע ותייצר אימפקט בחיים המעשיים זה הזמן שוב להשתמש במיומנויות החשיבה הביקורתית כדי לעצב נכון את הרעיון החדש ולהתאים אותו להקשר הנכון. "כמה מהרעיונות היצירתיים הגדולים בכל הזמנים יכולים בקלות ללכת לאיבוד מכיוון שהם לא ארוזים בצורה הנכונה".