דבר אחרון ברור לכולנו: גם אם לא נשוחח עם ילדים בנושאי מיניות - הם לומדים מיניות מאיתנו ומסביבתם. חינוך למיניות אינו רק בלמידה על יחסי מין, אלא יותר מכלול של אמונות, דעות והתנהגויות הבאים לידי ביטוי יום יום. "זה בא לידי ביטוי בהתייחסות לגופנו ולגופם של ילדינו, מידת המרחב האישי והפרטיות בביתנו, התקשורת שלנו עם בני ובנות הזוג שלנו, היחס שלנו לאופני הלבוש והחשיפה של גופנו, האופן בו אנו פותרים בעיות בזוגיות, היכולת שלנו לסמן גבולות, והאופן בו אנו נכונים לבצע תפקידים שאינם מזוהים מסורתית עם המגדר שלנו", אומרים לנו ד"ר לירון און, פסיכולוג חינוכי מומחה, ועידית שחף אבידן – מרצים ומנחים למיניות בריאה באקדמית גורדון.
הנה כמה מהמיתוסים שחשוב לנפץ ולהתחיל לעשות את הדברים נכון, כבר בהתחלה.
-
חינוך למיניות יגרום לילדים להתחיל לקיים יחסי מין מוקדם יותר
"לא נכון, ילדים היום חשופים לתכנים מיניים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. חינוך למיניות בריאה כולל התייחסות מותאמת גיל, לגיטימציה לחקירה, סקרנות, ושיחה בהתאם לשלבי ההתפתחות ושיפור כישורי יחסים בין אישיים". -
חינוך מיני גורם לילדים להיות סקרנים ולהסתכן
"ילדים סקרנים מעצם טיבם וצפוי שיגלו סקרנות לדבר הקרוב ביותר אליהם – גופם. גם בלי שנעשה דבר, הילד יחקור את גופו ואת עולמו הבינאישי, כמו הוריו של הילד ובנות או בני המין השני. מרבית הילדים הקטנים עושים זאת באופן טבעי ונעדר סיכון. החריגים הם ילדים בעלי מצוקות רגשיות, ילדים שנחשפו לסביבה פוגענית (לאו דווקא מינית) או כאלה שגדלו בתחושת חוסר ביטחון ולעתים אף היו קורבן לפגיעה. דווקא בשל כך חשוב יותר לשוחח עם ילדים על מיניות. כדי לשמר את הסקרנות הבריאה ולהפריד בין חקר התפתחותי תקין לבין התנהגות המאותת על מצוקה. חשוב לדעת, כי גם בגיל ההתבגרות כאשר מתבגרים מתנסים במיניות באופן טבעי, במדינות בהן יש חינוך למיניות, גיל קיום היחסים דווקא עולה. יחסי המין בקרב צעירים מוגנים יותר, יש פחות הריונות בלתי מתוכננים ופחות מחלות מין". -
עלינו להסביר לילדים מה אסור ולהזהיר מפני סכנות
"חינוך למיניות בריאה לא מתמקד באיסורים אלא כולל בירור עמדות, ערכים אישיים וערכים חברתיים-תרבותיים, שיח רגשי, הכרה עצמית, ופיתוח יחסים בין אישיים. כמדריכים וכהורים אנחנו מזהים עם הילדים התנהגויות אותן אנו רוצים לעודד ולפתח, מחפשים אפשרויות בחירה נוספות, מרחיבים אמפתיה ונקודות מבט". -
על פי חוק, קיום יחסי מין צריכים להיות בהסכמה
"נכון אולם כיום אנו מדברים על כך שהסכמה לא מספיקה, יחסי מין צריכים להיות 'ברצון נלהב' של שני הצדדים, ובמסגרת מגבלות החוק האחרות". -
צריך לשמור על בנות
"כמובן, אבל צריך לשמור על כולם. מחקרים מלמדים, כי בנים ובנות ועד גיל 12 נפגעים מפגיעות מיניות במידה דומה. מרבית הפגיעות נעשות על ידי אנשים המוכרים לילדים. לכן ממולץ לחנך מגיל צעיר על שמירה וכיבוד הגוף, הגנה על המרחב האישי, ושיתוף בסודות הגורמים לנו לתחושה רעה ולנזק. וזה יכול להקטין את הסיכון לפגיעה". -
צריך ללמד נוער מה לא לעשות
"נכון, אבל לא מספיק. צריך לברר איתם עמדות וערכים אישיים ותרבותיים, לפתח שיח רגשי, וגם לעבוד איתם על דרכים בהן כדאי להתנהל, לתת להם כלים, מיומנויות וכישורים לעל מנת שיבדקו מה מתאים להם, ולחשוב יחד איתם איך לעשות זאת". -
כדאי לקיים את ה"שיחה" לגבי חינוך למיניות לפני גיל ההתבגרות
"נכון, אבל לא מספיק, חינוך למיניות בריאה הוא חלק מתקשורת פתוחה, ישירה ונוחה והיא מתחילה הרבה יותר מוקדם כאמור, כבר כשהילדים צעירים. שיח על חינוך למיניות אינו אירוע חד פעמי אלא חלק התייחסות שוטפת לאירועים אקטואלים יומיומיים. שיחה בעקבות להיט עכשווי, התייחסות לאירוע של בריונות ברשת שעלה בתקשורת או התייחסות לסוגיות שכיחות- כמו מה אלבש הערב ליציאה- כל אלו הן הזדמנויות להעביר מסרים ולקיים דיון על מיניות ומגדר". -
ילדים קטנים ובטח שבנות לא רואים פורנו
"האמת היא שילדים צעירים נפגשים, לעיתים קרובות באופן מקרי ובגיל צעיר עם תכנים לא מתאימים. ובנות נחשפות בהחלט. אחוז גבוה מאוד מבני הנוער צופים בפורנוגרפיה וזה משפיע מאוד על תפיסת המיניות שלהם. לדוגמה, הרבה פעמים סקס בפורנו מקושר לאלימות וכוח, החפצת נשים, יחסי שליטה, חוסר אמפתיה, מנותק מקשר בינאישי, רגש או מחויבות. לכן יש חשיבות גדולה מאוד בלתווך להם את העניין, איך להפנות את תשומת לבם ולהזהיר לפני, ואיך להגיב אחרי". -
להטב"ק, נערים עדיין לא יודעים מה הם רוצים ומכניסים להם שטויות לראש
"לא נכון, סובלנות והנחיה יכולה לחסוך סבל רב מהאדם ומשפחתו. זהות מגדרית או אוריינטציה מינית אינן מחכות לשיחה איתנו - הן מתעצבות משחר ילדותו של האדם ולאורך חייו. תהליך זה, כמו כל ממד של עיצוב הזהות, יכול להיות מספק ומקור לגאווה אבל יכול להיות גם מקור לקושי, בושה וסבל נפשי. למרות המבוכה, ההורים כיום יכולים וחייבים להתערב. הורים שלא מחנכים למיניות משאירים את החינוך של ילדיהם לאמצעי התקשורת יכול רק להזיק, אין להורים פריבילגיה להישאר מחוץ לעניין. שיחות עם ההורים (ומבוגרים משמעותיים אחרים) יכולות לעשות את ההבדל בגישה של בני נוער למיניות זוגיות וחברות. חינוך למיניות בריאה הוא חינוך האדם, חינוך לאמפתיה, לסובלנות. התפתחות אישית ופיתוח כישורים וקשרים בין אישיים מיטיבים".