פעם קראו לזה ברוז עיתונאי, דיברו על ספינים ושטיקים, כש"האמת", הייתה נר לרגליו של העיתונאי החוקר, זה שיוצא ,לשטח, מראיין, שואל, מטיל ספק ומצליב מידע. אולם היום, כך נדמה, כל אחד שיש לו ווטסאפ הוא כתב מתוך עצמו. או אולי נכון יותר לומר: שותף מלא לידיעות ויראליות שרובן כלל לא נכונות. בעידן שכולם מדווחים, מעלים ידיעות "כמו חדשות", גילויים וסקופים בעיני עצמנו, כותבים את דעתנו כאילו זו האמת. קשה מאוד לשים לב לנורות אדומות והתוצאה הרי היא לפנינו, מעט מאד ידיעות עובדתיות, הרבה מאד חצאי אמיתות, מידע חלקי, לא מאומת, נשען על שמועות, מיד שניה, והעיקר לרוץ לספר לחבר'ה.
"בתקופה של מלחמה, כשיש שילוב של צמא לידע, חרדה קיומית, ותלות ב'מצב' לחישוב צעדינו, כל פרסום נחשב ומשפיע, כאשר מרבית הפוסטים נשענים על הנחות ללא ביסוס ברור והרי אין אנו חוקרים, אין לנו את הזמן והיכולת לבדוק כל פרט מידע", אומרת דוקטור איבנה רטנר, מומחית לפייק ניוז ומרצה באקדמית גורדון ומסבירה עד כמה חשוב לדעת ולהכיר את הדרכים לאיתור וזיהוי של פוסטים שאינם מהימנים, כך שנוכל כולנו להיות בטוחים יותר ברשת, ולא לחשוש מהמידע שמסתובב ברשתות החברתיות.
הנה כמה טיפים שיעזרו לנו לצוף בתוך ים המידע, שמעניקה לנו ד"ר רטנר
הנחת הבסיס: תטילו ספק
"חשוב להבין שברשתות החברתיות מסתובבים פרסומים רבים שאינם אמינים. לכן בכל פעם שתראו דיווח ממקור שאינו רשמי או מוכר, הטילו ספק באמינותו", אומרת רטנר.
בדקו את מקור המידע
"מקור המידע יכול לומר הרבה על טיב הדיווח, אם הוא מגיע ממקור אמין שבודק את החומרים לפני שעולים לרשת, לרוב ניתן לסמוך עליו. אך אם מדובר במידע שלא ניתן לומר מי העלה, כמו הודעות ברשת הוואטסאפ, פעמים רבות יהיה מדובר בפייק ניוז".
האם לפוסט נוסף סרטון או תמונה?
"במקרים רבים נראה פוסטים זועמים, שמדברים על אירועים שקרו לכאורה. במקרה בו הוסיף כותב הפוסט סרטון או תמונה התומכת את הטענה, עולה רמת האמינות של הפוסט וניתן לסמוך עליו יותר. ולמרות זאת גם תמונות וסרטונים ניתן לזייף, כך שעצם קיומם לא יכול להוות חותמת סופית לאימות פרסומים".
האם אנחנו סומכים על המידע?
האם המידע מתקשר לפרטים שידענו והכרנו מראש? האם הוא סותר מידע קודם שהיה לנו? האם ראינו את המידע במקורות נוספים? "מקורות נוספים למידע עלולים גם הם לתמוך באמינות שלו, במיוחד אם מדובר במקורות עיתונאיים אמינים עוברים בדיקה מקדימה. חשוב להגיד שלא כל מקור נוסף הוא מקור שניתן לסמוך עליו, ופעמים רבות משתמשים ברשתות חברתיות מעבירים מידע ופוסטים שלא נבדקו, בצורה חסרת אחריות".
שימו לב לאותיות הקטנות
אם התוכן מועבר ב-X (טוויטר לשעבר), ד"ר רטנר ממליצה לשים לב אם מצורפת הערה מקהילה שבדקה את העובדות המפורסמות בציוץ. ושימו לב שב-X, גם אם למפרסם הפוסט יש וי כחול, זה לא אומר שמדובר במשתמש מאומת שאפשר לסמוך עליו, אלא רק במשתמש שמשלם.
ומה לגבי הודעות שמתקבלות בווטסאפ?
פעמים רבות נפגוש גם הודעות ווטסאפ מאיימות שנשלחות בקבוצות השונות. במקרים כאלו ניתן לבחון כמה סימנים מעידים בהודעה כדי להבין האם מדובר בפייק או בהודעה ממקור אמין.
- ההודעה הועברה פעמים רבות
ניתן להבחין בסימן מעל ההודעה שמראה האם ההודעה הועברה ממקור אחר, או בהודעות ויראליות ולרוב מזויפות הועברה פעמים רבות. באמצעות הכלי הזה תוכלו להעריך האם מדובר בהודעה בתפוצה רחבה. - האם התוכן כתוב בצורה עילגת?
או אפילו מאיימת על מנת לגרום לכם להעביר את ההודעה לכמה שיותר אנשים, פעמים רבות יהיה מדובר בהודעה שקרית. בנוסף, אם נראה שההודעה תורגמה על ידי אפליקציות תרגום או בינה מלאכותית, סימן שמדובר בהודעה שהועברה במקור באנגלית והותאמה לקהל המקומי, מבלי שהאמינות שלה נבדקה קודם. - אם תוכן ההודעה נוגד באופן ברור וחד משמעי מידע מוכר
או אחד שאומת על ידי גורמים רשמיים, פעמים רבות יהיה מדובר בפייק. - קחו הנחת בסיס: ווטסאפ הוא לא כלי חדשותי
תמיד חשוב לזכור שהודעות בווטסאפ הן לא מקור מידע מהימן ככלל, אך לפעמים מועברים בו גם ציטוטים מכלי תקשורת רציניים. מסיבה זו אלא אם ראיתם דיווחים דומים או שקיבלתם את ההודעה מאיש מקצוע שאתם סומכים על אמינותו, תמיד הטילו ספק בהודעות תפוצה שנשלחות בקבוצות הווטסאפ.
מה לעשות כשמזהים פייק ניוז ברשת?
דווחו לאחד משלושת הארגונים הישראליים שעובדים לנקות את הרשת מכזבים:
פייק ריפורטר: בטוויטר, בפייסבוק או בוואטסאפ
בודקים: בטוויטר
איגוד האינטרנט הישראלי: קו הסיוע לאינטרנט בטוח