סביר להניח שבמהלך חייכם יצא ויוצא לכם לשקר פה ושם וסביר מאוד להניח שלא פעם משקרים גם לכם. זאת על אף העובדה שכבר מילדות, מלמדים אותנו עד כמה השקר נחשב מעשה שלילי מבחינה מוסרית והערך של אמירת האמת קודמת לו בהרבה. אנחנו מוצאים את עצמנו נבוכים מול שקרים ואפילו סולדים ומתרחקים מאנשים שנוטים להיות שקרנים כרוניים. ועדיין, כאמור, כולנו משקרים במידה כזו או אחרת, במינונים שונים. למה?
"חוקרים מצאו שישנם מספר מניעים פסיכולוגיים לשקר שכנראה מהווים את הסיבות המרכזיות לכך שבמצבים מסוימים אנחנו נוטים לשקר", אומרת ד"ר מרים פינק לביא, פסיכיאטרית ילדים ונוער, מנהלת מחוז ירושלים, בריאות הנפש, לאומית שירותי בריאות ומפרטת כמה מהמניחים המרכזיים.
-
בריחה ממצבים רגשיים מורכבים
"הנטייה לשקר היא נטייה אנושית שמאפשרת 'בריחה' ממצבים רגשיים שאנחנו חוששים להיכנס אליהם ולכן השקר מהווה פתרון דחק שמאפשר התחמקות מהתמודדות עם האמת שלעיתים איננה פשוטה". -
סביבה לא יציבה
"כחלק מתהליך התפתחותי תקין, התינוק והילד נדרשים בהדרגה להתמודד עם תסכול ולפתח מיומנויות התמודדות עם מורכבות רגשית. כאשר התהליך ההתפתחותי מתקיים באופן מיטיב עם סביבה הורית תומכת הילד לומד בהדרגה לזהות את מכלול הרגשות שלו ושל הזולת ובהדרגה לומד להתמודד עם רגשות חיוביים ושליליים. כאשר הסביבה איננה יציבה והילד נמצא במצב 'הישרדותי' או במצב של מענה רגשי שאינו תואם את הגיל וההתפתחות שלו הילד עלול לפתח מנגנונים פתולוגים של שימוש בשקרים", מסבירה פינק לביא.
מצבים אילו יכולים להתקיים במצבים שונים כגון במצב של חסך ביכולת לראות את הצרכים הרגשיים של הילד, הורים שאינם פנויים רגשית להיות קשובים לילדים, הזנחה או פגיעה בילדים ו/או אפילו מצב של פינוק יתר ומניעת התמודדות של ילד עם קשיים מתוך "הגנת יתר על הילד" או חרדה גבוהה של ההורים. -
רגישות יתר ונטייה לקושי בוויסות רגשי
ילדים וילדות הנולדים עם רגישות יתר ונטייה לקושי בוויסות הרגשי נוטים לחוות רגשות באופן עוצמתי וממושך והסביבה ההורית, החינוכית והחברתית לעתים קרובות מתקשה להכיל את ההצפה הרגשית שלהם שנוטה להיות עוצמתית כגון התקפי זעם, בכי, עלבונות תכופים ועוד, מה שגורם להם להיות לא רגישים ואמפתיים לילדים הללו. לאורך זמן, רגשות אילו עלולים לפגוע בדימוי העצמי ובמסוגלות להתמודד עם רגשות שליליים מה שעלול לגרום להימנעות מהתמודדות עם רגשות שליליים באמצעים שונים כגון סירוב לשתף ברגשות, חוסר רצון לדבר על אירועים שליליים במהלך היומיום או "המצאת סיפורים" שמתארים מציאות שפשוט יותר לשתף בה. -
אלטרואיזם ורצון שלא לפגוע בזולת
באופן מפתיע, מחקרים שנערכו בקנדה מצאו כי אחת הסיבות השכיחות לשימוש בשקר היא למעשה הרצון לא לפגוע בזולת והצורך לשמח את האחר. שקרים אילו יכולים להיות סיפורים כגון "פיית השיניים היא אמיתית" או אני לא אספר את האמת לחבר שיפגע מכך. -
שמירה על פרטיות ושמירת סוד
סיבה שכיחה נוספת לשימוש בשקר היא רצון לשמור על סודיות ופרטיות כגון במקרים של הבטחה שלנו לשמור סוד של חבר/ה טובים והבטחה שלא נשתף במידע. -
שימור התדמית
מחקרים מראים שאנשים מעדיפים לעתים לא לחשוף חלקים יותר מורכבים לגבי עצמם, חלקים שמעוררים אצלם תחושות של חולשה ובושה. לעתים נעשה שימוש בשקרים על מנת לייפות למשל את "קורות החיים" בראיון עבודה או בדייט על מנת ליצור תדמית מסוימת אותה מעוניינים למכור.
שקרים אלו אופייניים גם במסעות פרסום או בחירות כאשר מנסים ליצור דימוי אידיאלי של מוצר, מפלגה או רעיון. תעשיית השקר אופיינית מאד ביצירת דימוי אסתטי מסוים כגון שימוש בפוטושופ או פרסום צילומים או תמונות של מציאות מושלמת תוך השמדת תמונות שאינן עולות בקנה אחד עם הדימוי. -
התחמקות מעונש ומכעס
שקרים אילו אופיינים גם בקרב ילדים וגם בקרב מבוגרים, הם מונעים מהחשש שחשיפת האמת יגרום לנזק ולענישה. ילדים שמנסים להתחמק מהכעס של ההורים "לא עשיתי כלום" ומבוגרים שרוצים להתחמק מתוצאות המעשים שלהם. -
שקרנות קומפולסיבית
אנשים מסוימים משקרים באופן תדיר ואוטומטי, הם חוששים מביקורת קטלנית או מדחייה. אנשים שנוטים לשקרנות קומפולסיבית ואפילו פתולוגית הם אנשים שחוששים שלא אוהבים אותם באמת. לעתים מדובר בקבוצת אנשים שחוו חוויות ילדות מורכבות, ללא הכלה רגשית מספקת מצד הסביבה ועם יחסים מורכבים בינם לבין הדמויות המשמעותיות. לעתים מדובר באנשים שמתמודדים עם קווים אישיותיים נרקיססטיים או אנטי סוציאליים. -
שקרנות מניפולטיבית
דרגת חומרה נוספת של שקרנות פתולוגית הינה שכיחה בקרב אנשים שמתמודדים עם הפרעת אישיות אנטי- סוציאלית או אפילו סוציופתית שמערבת חיים שלמים של שקר ומניפולציות על מנת לקדם את האינטרסים שלהם. התמודדות עם שקרים של נוכלים פתולוגים מצריכה התערבות של אנשי מקצוע מומחים לתחום ואף יכולה להיכנס לתחום העברייני.
לסיכום, אומרת פינק לביא כי השקרים לא באמת ייעלמו מהעולם אבל יש מה לעשות איתם. "אף אחד לא רוצה למצוא את עצמו בתוך קשרים בהם השקר הופך להיות סוג של הרגל או מנגנון קבוע אך יחד עם זאת ברור שכבני אדם לעתים יש לנו צורך לשקר או לא לספר את כל האמת אפילו מסיבות אלטרואיסטיות. זכרו כי שקר מהווה דרך להימנע מאכזבה, דחייה או כעס. אנחנו לא תמיד יכולים למנוע מאנשים סביבנו לשקר אבל אנחנו כן יכולים לעבוד על יצירת מערכות יחסים מבוססות אמון בהן ברור כי ניתן לשתף ולהתמודד יחד גם עם רגשות שליליים ועם חוויות מורכבות. בתוך הקשרים המשמעותיים שלנו חשוב לאפשר שיח קשוב ואמפתי גם על רגשות שליליים ולאפשר תרגול של שיתוף ברגשות שליליים".
כאשר אתם רואים שהדפוס של השימוש בשקרים הופך להיות קבוע ומעיב על הקשר חשוב להתייעץ עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש על מנת להבין יותר לעומק את מקור הקושי ולחפש את תוכנית ההתערבות המתאימה. לעיתים שימוש יתר בשקרים מעיד על רצון להגן על בן הזוג או על הקשר עם ההורים בשל נוקשות יתר או שימוש יתר בעונשים ואיומים במקרה כזה כדאי גם להתייעץ עם יועץ זוגי מוסמך, מדריך הורים או פסיכותרפיסט מומחה על מנת לעבוד על צורת התקשורת ולהבין כיצד ניתן לתקשר בדרכים חיוביות יותר על מנת ליצור אווירה פחות מתוחה ונוקשה.