האדם מחפש משמעות והוא מוצא אותה ב"סלפי" - אנחנו אוהבים לקטר על הסלפיז ברשתות החברתיות ככאלו שתפקידם בעיקר למתג את הפרסונה ולקדם מישהו או משהו, אבל על פי מחקר חדש ומפתיע - לדיוקן העצמי המודרני יש גם תוצאה חיובית בולטת, כזו שאין בתמונות "רגילות".
על פי החוקרים, בעוד שאנשים בוחרים לצלם את הסיטואציה שהם נמצאים בה בכדי להציג ולזכור את המקום או את האירוע בצורה הטובה ביותר, במקרים אחרים, הם בוחרים לשלב את עצמם בתמונה כדי ללכוד את המשמעות העמוקה יותר של האירוע. "התמונות שאנחנו משולבים בהן יכולות לתעד את המשמעות הגדולה יותר של הרגע. זה לא חייב להיות קשור ליהירות", כתבה מחברת המחקר, פרופ' ליסה ליבי.
"לתמונות אישיות יש פוטנציאל לעזור לאנשים להתחבר מחדש לחוויות"
הממצאים החדשים מבוססים על סדרה של שישה ניסויים שנערכו על למעלה מ-2,000 משתתפים. באחד הניסויים, המשתתפים דירגו מספר תרחישים שבו הם ירצו לתעד את האירוע כמו לבלות בחוף הים עם חבר קרוב. ככל שהחוויה הייתה יותר חשובה ומשמעותית עבורם, כך גדל הסיכוי שהם רצו לכלול את עצמם בתמונה.
בניסוי נוסף, החוקרים ביקשו מהמשתתפים לבחון את התמונות האחרונות שפרסמו בחשבונות האינסטגרם שלהם ולהשיב: "על מה התמונה הזו גורמת לך לחשוב יותר?". בתשובות היה אפשר לראות כי תמונות הסלפי גרמו להם לחשוב על המשמעות הגדולה של אותו הרגע, ואילו תמונות המציגות את הסצנה עצמה גרמו להם בעיקר לחשוב על האירוע שהיה ותו לא.
"הניסוי הזה מעיד שלאנשים יש גם מניעים אישיים מאוד לצלם. אפילו ברשתות החברתיות, נראה שאנשים אוצרים לעצמם תמונות להסתכל עליהן אחורה כדי ללכוד את החוויה או את המשמעות של האירוע", כתבו החוקרים. הממצאים האלו מצטרפים למחקר קודם שנערך על מאות סטודנטים בארצות הברית שטען שאין כל קשר בין הנטייה לצלם כמה שיותר תמונות סלפי לתכונות נרקיסיסטיות. על פי הנתונים, אלו שקיבלו ציון נמוך במדד של נרקיסיזם נטו לפרסם תמונות סלפי בדיוק כמו אלה שקיבלו ציון גבוה יותר. עם זאת, נרקיסיזם כן השפיע על סוג הסלפי שצולם. סטודנטים עתירי נרקיסיזם נטו יותר לצלם סלפי שראו בו רק את עצמם.
"צילום ופרסום תמונות הם חלק מחיי היומיום עבור אנשים רבים", אמר ד"ר זכרי ניס, פסיכולוג מאוניברסיטת טובינגן והמחבר הראשי של המחקר. "למרות שלפעמים יש לעג לגבי שיטות צילום תמונות בתרבות הפופולרית, לתמונות אישיות יש פוטנציאל לעזור לאנשים להתחבר מחדש לחוויות העבר שלהם ולבנות את הנרטיבים העצמיים שלהם".
האם צילום מועיל או פוגע בזיכרון שלנו?
אז מה אנחנו מרוויחים ומה אנחנו מפספסים, כשאנחנו מצלמים ללא הפסקה ובעיקר האם זה באמת עוזר לנו לזכור טוב יותר את האירועים שאנחנו חווים?
קודם כל צריך לומר את האמת: צילום מוגזם לא בהכרח יעזור לכם לזכור טוב יותר ולפעמים רק להיפך. מספר מחקרים מהשנים האחרונות הדגימו איך אנשים שמצלמים ומצלמים ללא הפסקה זוכרים פחות ופחות את האירוע ביחס לכאלו שלא צילמו. כמות הצילומים לא משנה במקרה הזה. מחקר שהשווה בין מספר התמונות הראה שגם כאשר המשתתפים צילמו הרבה תמונות, השפעת הפגיעה בזיכרון עדיין ניכרה.
לצד הסחת הדעת שתהליך הצילום גורר אותנו אליו, יש רובד נוסף שגורם לנו לפספס את הרגע. "כשאנשים מסתמכים על טכנולוגיה כדי שהיא תזכור משהו בשבילם, הם בעצם מוציאים את הזיכרון שלהם עצמם לחופשה", מסבירים החוקרים. "הם יודעים שהמצלמה שלהם לוכדת את הרגע הזה עבורם, אז הם לא שמים לב אליו במלואו באופן שעשוי לעזור להם להיזכר".
יותר תשומת לב לפרטים הקטנים
מצד שני, לצילום יש גם יתרונות. אחד מהם היא היכולת לשים לב לפרטים הקטנים. מחקר שניתח את החוויות החזותיות של אנשים שצילמו במוזיאון, בהשוואה לאלו שלא, מצא שאלו שצילמו היו בסבירות גבוהה יותר לזכור את הפרטים הזעירים. יחד עם זאת, תשומת הלב הספציפית הזו גם גבתה מחיר של התעלמות מגירויים אחרים כמו המידע השמיעתי שהם שמעו, צבע התקרה ועוד.
מחקר נוסף שהשתמש במערכת "מעקב עיניים" על כמה עשרות מבקרים במוזיאון לארכיאולוגיה, זיהה כי משתתפים שהתבקשו לצלם את התערוכה השקיעו זמן רב יותר בחפצים, והתבוננו בהם לעתים קרובות יותר. "ממצאים אלה מצביעים על כך שהמצלמה משנה את האופן שבו אנשים ניגשים לחוויה באופן מהותי", אמרו המחברים. "גם כשאנשים לא מצלמים אובייקט מסוים, העובדה שיש איתם מצלמה ובכוונתם לצלם, גורמת להם לזכור את הפסל הזה טוב יותר מאנשים שלא הייתה איתם מצלמה.