שישה שבועות נמשך משפט הדיבה של ג'וני דפ נגד גרושתו, השחקנית אמבר הרד, אבל עבור מי שחי ברשתות החברתיות, בדגש על טיקטוק, דומה שמדובר במשפט שנמשך הרבה מעבר לזמן זה. השבוע הוא הגיע לסיומו עם נצחון של דפ על הרד כאשר בית המשפט קבע כי טענותיה אודות דפ שהתעלל בה היו שקריות. היא מצדה כמובן שבורת לב ומאמינה כי המשפט לא יכול היה "אל מול הכוח הלא פרופורציונלי וההשפעה של בעלי לשעבר", כך לדבריה.

דבר נוסף שמאוד לא שירת את הרד היו כמובן התיעודים והצילומים מבית המשפט שהפכו אותה לכוכבת רשת שנויה במחלוקת בטיקטוק שפקפקו באמינותה עקב, איך נאמר, "אובר אקטינג". אך האם אכן הייתה זו הגזמה או שמא דרכה של הרד להתמודד עם המצב?

המשפט המתועד הוא קרקע פורייה לניתוח שפת גוף

"למעלה מחודש שאני מקבלת אינספור בקשות לנתח את שפת הגוף של אמבר הרד וג'וני דפ במהלך המשפט", אומרת מעיין בשן, מנתחת שפת גוף ובעלת עמוד "שפתגוף" בפייסבוק. "המשפט המתועד והמאוד מיוחצן שצולם ללא צנזורה ובשידור חי הוא ללא ספק קרקע פורייה לשפת גוף מאחר והוא עוסק בחלום האהבה הגדול שהתנפץ לרסיסים. שפת גוף היא שפת הרגש, שפת התת-מודע והיא גם זו שתוכל לספר לנו מה אדם מרגיש גם אם ינסה בכל כוחו להסתיר זאת".

ביקשנו מבשן לנתח את שפת הגוף של השניים במהלך המשפט ומה היא למדה מהם. לפני כן, הסבירה: "כשאני שואפת לנתח שפת גוף בדיוק מקסימלי על מנת להבין מה עובר על האדם שמולי, לקבל החלטה האם ברגע זה הוא משקר לי או לא - אני חייבת לקחת בחשבון מספר פרמטרים: מי האדם שמולי, מה הסיטואציה שנקלע אליה, מה הוא אומר לי (במלל) ומה שפת גוף שלו מספרת לי. ואם יש לי את האפשרות לקבל עוד קצת מידע מקדים מה טוב. חשוב תמיד להסתכל על המכלול אחרת נעשה טעיות שיכולות לחרוץ דין וחיים".

למי שפספס - תקציר האירועים עד כה: "המשפט עוסק בעצם במערכת היחסים הקצרה (יש לומר) בין השחקן דפ להרד. השניים נישאו ב-2015, תקופת הנישואין החזיקה מעמד שנה וחצי בלבד. יש שיטענו שהסיבה טמונה בעובדה שבאותה התקופה, סבל דפ מהתמכרויות לכל חומר כימי אפשרי – מאלכוהול ועד קוק. השאלה האין סופית המתנוססת מעל ראשם של השניים לאורך כל המשפט היא מי דובר אמת ומי לא ומי בשורה התחתונה יצליח לשכנע את המושבעים שהוא זה האומלל יותר, המסכן יותר והפצוע יותר ממערכת היחסים הזו. אז קודם כל ולמען הסר ספק, אני באופן אישי חושבת שאף אחד מהם אינו נקי כפיים! אך עדיין, בחיפוש אחר האמת או יותר נכון השקר – דומה שאמבר הרד לוקחת בענק, לצערנו".

View this post on Instagram

A post shared by מעיין בשן (@maayan.bashan)

מה ג'וני דפ מנסה לומר לנו באמצעות שפת הגוף שלו?

"כשרק התחיל המשפט, צפיתי בג'וני דפ ומודה שלא ידעתי כל כך איך לאכול את מה שאני רואה. השחקן המוערך, בעל הכישרון הטבעי, נמצא מגמגם, משפיל מבט, נתקע לא פעם ולא בפעמיים בשטף הדיבור, מחייך חיוכים מוזרים, חצי מבוישים – סימנים שמתיישבים בקלות על אמירת שקר. עם זאת, לפני שאני מתחילה לנתח אם אדם שיקר לי או לא – עליי להבין מה ה"בייס ליין" שלו (מה ההתנהגות הפיזיולוגית בה הוא מתנהל בדרך כלל ומשם לגזור את ניתוח ההתנהגות הפיזיולוגי ברגע מסוים). לכן הלכתי אחורה לראיונות קודמים שלו כדי להבין מי האדם. לתדהמתי גיליתי אדם מבוייש, מגמגם שאינו מיישיר מבט פעמים רבות.

@yahoouk #fyp #johnnydepp #amberheard #trial #verdict #court #us ♬ original sound - Yahoo UK


מסקנה: הסימנים שראיתי בשפת גופו אינם קשורים לעובדה שמשקר אלא למבנה האישיות שלו ולדרך בה הוא מתקשר עם העולם.

שימו לב כיצד דפ מדבר לאט מאוד (באופן יחסי), בולע מילים, מחייך חיוכים לא קשורים ונבוכים, אינו מישיר מבט (בשפת גוף נקרא לזה הורדת מסך), ובאופן כללי ישנה תחושה תמידית שהוא תחת השפעת סמים 24/7. העובדה שעמד על דוכן העדים, תחת עיניהם הביקורתיות של כל העולם כמובן רק החמירה את הניואנסים ההלו בשפת גופו. אחד הדברים שאני בודקת בשפת גוף היא זליגה של "מיקרו הבעות" שהן הבעות קטנטנות שאורכן שבריר של שניה – מדובר בהבעות כלל עולמיות ואינן תלויות במין בתרבות או בגיל ולרוב יבואו לידי ביטוי בעניין ובידיים והן תספרנה לי בהקשר למלל ולסיטואציה (מה אותו אדם מרגיש גם אם ינסה להסתיר את מה שהוא מרגיש).



אחד הדברים הבולטים אצל דפ היא יכולת העבודה (הפנומנאלית אגב) עם הגבות:  הוא מרים גבות, מוריד, ומשחק איתן ללא הרף. אני משערת שיכולות אילו למד ואימץ לאור ניסיונו העשיר כשחקן. במהלך הצפייה בו, זיהיתי זליגה של עצב (מיקרו הבעה שחוזרת על עצמה ) כשהוא מדבר על מערכת היחסים שלו עם אמבר. מאחר ומדובר בזליגה של שברירי שניה, מניסיוני מדובר ברגש אמיתי שחווה באותו הרגע. חשוב לי להדגיש כי בשפת הגוף קיים מונח שנקרא "טביעת אצבע" בשפת הגוף – תנועה/הבעה שחוזרת על עצמה שוב ושוב ללא קשר למילים הנאמרות ולסיטואציה.

למה השתכנעתי שדפ לא משקר?

כחלק מעדותו מתאר דפ אירוע ספציפי בו במהלך ויכוח סוער בינו לבין אמבר היא זורקת עליו בקבוק של משקה אלכוהולי כל שהוא. כשהוא מתאר את הסצנה הוא משתמש בדיוק באותה מחווה שהשתמש 4 שנים קודם לכם בתצהיר שנתן במשטרה. שימו לב איך זה נראה אז. אחד הדברים שאני מחפשת בניתוח שפת הגוף אצל אנשים היא עניין העקביות, עקביות בתנועה, במחוות גופניות.  שאדם משקר הוא יכול לחזור על אותן המילים שהשתמש בדיוק אבל יתקשה מאוד לשחזר תנועה גופנית זהה, אלא אם האירוע נחרט בזיכרון הרגשי שלו. וזה בדיוק מה שראינו בעדות של דפ. האירוע נחרט עמוק בזיכרון הרגשי שלו (יכול להיות שפחד\ נבהל מאוד באותו הרגע) ולכן, על אף שעברו 4 שנים עדיין כשהוא יתאר את הסצנה הוא יתאר אותה בדיוק כפי שתאר אותה לפני 4 שנים, לא רק במלל אלא במחווה הגופנית שעשה.

מה אמבר הרד מנסה לומר דרך שפת הגוף שלה?

במהלך המשפט, נטען כי אישיותה של הרד נבחנה ונבדקה, והגיעו למסקנה כי הרד מתמודדת עם הפרעת אישיות גבולית (Borderline P.D), עם קווים סציופאטים. כלומר: אישיות לא יציבה, לא צפויה ובעלת רגש שטוח. במהלך השנים קראתי אינספור מחקרים אודות שפת הגוף בקרב אנשים בעלי הפרעות אישיות ואף ביצעתי מיני מחקר כזה בעצמי.  המסקנות שעלו הן שגם אצל אנשים בעלי הפרעות אישיות (מלבד שקרנים פתולוגים שמאמינים לשקרים שלהם ) הניואנסים שמספרים לנו שאותו אדם משקר לנו יהיו זהים כמעט כמו אצל אדם בריא בנפשו. במסגרת עדותה, הרד הציגה מניפסט מרהיב של ניואנסים הקשורים לשקר.

חשוב להדגיש כי סימנים של שקר זהים לסימני התרגשות בשפת הגוף אולם החיבורים שלהם מעט שונים. לכן, החוק החשוב עבורי הוא לעולם לא להסתמך רק על סימן אחד. זה שאדם נוגע באף לא אומר שהוא משקר, יכול להיות שהוא מקורר או אלרגי לצורך הענין.

למה את חושבת שהרד משקרת?

מתן אינפורמציה עודפת

אחד המאפיינים המובהקים לשקר הוא מתן אינפורמציה עודפת, ירידה לפרטים שאינם חשובים. אני מודעת לכך שזה מוזר, מאחר והציפיה היא שכשאדם משקר הוא יהיה קצר ותכליתי אבל ההפך הוא הנכון. מחקרים רבים שנעשו במהלך ההיסטוריה בנושא שקרים מגלה כי האדם שמשקר ירחיב וירבה במתן אינפורמציה, וזה בדיוק מה שאנחנו רואים לאורך העדות של אמבר הרד .

על אף שלא התבקשה לפרט, נוכל לראות שבקטע הבא היא יורדת לפרטי פרטים ומתארת את הרגישות שלה לשמש את סוג האיפור שלוקחת עימה, היא מתארת כיצד משתמשת בו ואף מגדילה ועושה ומציגה את פלטת הקונסלרים שלה לראווה. בתוך המלל הרב שאמרה, היא גם הכניסה את המונח "קיט לכיסוי חבורות", כדי שאנחנו הצופים \ חבר המושבעים נעשה חיבורים אסוציאטיביים בין הקיט לכיסוי חבורות שהולך עימה לכל מקום לבין העובדה שהיא מציגה את עצמה כאישה שעברה התעללות פיזית ונפשית. 

רגע נוסף, שנראה כמעט משכנע הוא הרגע בו מתארת סצנת אלימות בינה ולבין ג'וני דפ. אך שימו לב כמה מידע לא רלוונטי היא מוסרת אודות השטיח המלוכלך עליו ישבה.

העיניים לא משקרות

סימן נוסף שאני רואה טמון בעיניים- האיבר היחיד בגוף שלא ניתן לשלוט בו. מאחר והפקודה לעיניים ניתנת מתת המודע. אחד המאפיינים הבולטים אצל אנשים שמשקרים הוא עצימת עיניים מלאה, מצמוצים עודפים, הורדת מסך (הורדה של העפעפיים לחצי מגובה העיין), הסטת המבט ועוד. הרד לא מפסיקה למצמץ, לעצום עיניים, להסיט מבט להוריד מסך בחלקים נרחבים בעדותה.

נכון שמצמוצים מסוג זה יכולים בהחלט להתקשר להתרגשות  או לחץ אבל במקרה הזה, אפרש את המצמוצים כשקר מאחר ואמבר סיפקה ארסנל של ניואנסים פיזיולוגים המעידים על התרגשות אך באים בסתירה למלל שהיא אומרת. 

מצמוץ איטי

בנוסף, ממש באותו הקטע נתקלתי במצמוץ מיוחד נוסף שנקרא "מצמוץ איטי", כשאדם משקר פעמים רבות הוא ימצמץ מצמוץ איטי באופן יחסי משתי סיבות עיקריות:
- הוא מתקשה להישיר מבט לאדם אותו הוא משקר מאחר ואינו רוצה להתמודד עם התגובה לשקר שאמר.
- הוא לא רוצה להתמודד עם מה שאמר, כי הוא יודע שמדובר בשקר.

השהיית התגובה

_OBJ

באותו קטע ממש, עורכת הדין קמיל וסקאז שואלת את אמבר שאלה ואמבר עונה ש"היא לא מבינה למה היא מתכוונת... ". לכן עורכת הדין משנה מילה אחת בלבד מתוך תמהיל השאלה ולפתע אמבר מבינה את השאלה. אחד הסימנים המובהקים לשקר בשפת גוף הוא הצורך לייצר השהייה במתן התשובה על מנת להרוויח זמן ולאפשר לעצמי לחשוב על תשובה שקרית אך ראויה ומשכנעת .

דוגמא נוספת להרוויח זמן, היא ע"י השהייה בקוליות, כמו למשל השימוש בקול "אממממ" לפני מתן תשובה כלשהי. בהמשך העדות שואלת עורכת הדין קמיל וסקאז, על אירוע ספציפי שקרה בטוקיו. קמיל שואלת את אמבר שאלות סגורות שהתשובה עליהן היא "כן" ו"לא" וברגעים אלו ממש כורה את הבור לאמבר. היא כבר יודעת שאמבר תענה בחיוב על השאלות מאחר והיא מציגה לה עובדות עליהן דיווחה מבר בעדותה.

היא שואלת אותה על אירוע בו דיווחה אמבר שבמסגרת ריב בינה לבין ג'וני, הוא רכן מעליה ומשתק אותה ע"י שימת הברך שלו על גבה תוך כדי הפעלת כוח רב. ומיד אחרי שאמבר נופלת בפח היא חושפת תמונה מאותו היום בדיוק, בו ניתן לראות בברור שאין ולו סימן אחד קטן המעיד על מה שהתרחש מסתבר זמן קצר לפני. באותו רגע ממש אנחנו ניראה זליגה של חיוך קטן, ככל הנראה של מבוכה, של "אופס, תפסו אותי על חם". 

משחק יתר? תחליטו אתם

אמבר נוטה לשקר רבות בעדות שלה תוך שימוש בכישוריה כשחקנית. שימו לב, לקטע הבא:
לכאורה, קטע נוגע ללב, אמבר נראתה משכנעת, כאובה ועצובה. האומנם? היא עומדת על דוכן העדים ומשתפת את בית המשפט שלא רצתה להגיע למעמד הזה, אך לאור ההתנהגות של ג'וני לא נותרה לה ברירה ולכן היא הגיעה לאן שהגיעה. תוך כדי מתן העדות כשהיא מנסה להציג אותו כאדם בעל ראיה "חסרת אחיזה במציאות" - עורכת הדין בתגובה מביעה התנגדות אולם היא לא התקבלה ולכן אמבר ממשיכה בעדותה. מה שמעניין הוא, שברגע שנישמע ההתנגדות אמבר מרכינה ראש והבעת העצב נעלמת כליל מפניה. מה שלא קורה בדרך כלל כשאדם באמת כאוב, או נזכר בכאב עמוק כפי שהיא ניסתה לשחק. אצל אדם כאוב באמת שמתחבר לטראומה או לתחושת כאב משמעותית, הרגש לא נעלם בשבריר שניה שכן לרגש כואב לוקח זמן להתפוגג. _OBJ

דבר נוסף שהדליק לי נורה אדומה הוא שברגע שאפשרו לה לחזור לדבר, תחילה היא מלקקת שפתיים (סימן לשקר בסיטואציה כזו, מאחר והפה מתייבש ונוצר צורך להרטיב את השפתיים) ומיד ממשיכה מאותן מילים בדיוק כלומר חוזרת על המשפט האחרון שאמרה במדויק.

ממש כמו שחקן שמשחק סצנה ועוצרים אותו ב"קאט". כשהוא חוזר לשחק הוא הוא יתחיל מהמשפט האחרון שאמר. במציאות זה לא ממש עובד ככה. כשעוצרים אותנו באמצע מתן עדות של אירוע רגשי כואב, לא נצליח לשחזר את המילים האחרונות שאמרנו הנובעות מהשכל אלא נשאר ברגש אותו אנו מרגישים.